לו הייתי פיראט

יש רגעים בהם אנחנו מבקשים לעצמנו לשבור את הכלים ולא לשחק יותר, ובכך להיות מעט אנרכיסטים, פורעי חוק וסדר, בדומה לפיראטים רומנטיקנים, כפי שבקש לעצמו ירון לנדון בשירו לא הייתי פיראט, מילים שהפכו שם לביוגרפיה הנשכנית שלו.

באו ונציג את הדמוי השכיח לפיראט העולה מול עינינו, על אחת מעיניו רטייה שחורה, תוכי מונח על כתפו ויש לו רגל מעץ המשמיעה נקישות קצובות. לעומת זאת, באו וננסה לדמיין פיראט יהודי שומר מצוות שלספינה שלו קוראים אסתר המלכה, ועל סיפונה בית הכנסת, שאפשר לו בו בעת להיות רב ופיראט, צירוף שנשמע בלתי אפשרי.

באו ונשאל שאלה מוסרית (שאותה היהודים אוהבים לשאול בהתחסדות), הפיראטים השליטו טרור אכזרי, שדדו ורצחו. אם כן, מה הביא יהודים כעם הספר לעסוק בפיראטיות, עיסוק שהיה בניגוד לתדמית היהדות שוחרת השלום והמוסר?

אדוארד קריצלר, היסטוריון יהודי, סיפרו, שודדי ים יהודים בקריביים, לוקח אותנו למסע חובק עולם בו מגלים, כובשים ופיראטים, אוצרות סודיים, חצרות מלוכה, דיפלומטים ומרגלים ותככים בינלאומיים בהם משתלבים יהודים. נושאים המבטיחים הרפתקאות והיסטוריה יהודית עלומה.

תופעת הפיראטים היהודים, הייתה חלק מעידן התגליות הגיאוגרפיות שראשיתן בסוף המאה ה-15. גילויים שיצרו עידן וסדר עולמי חדש, אתו מייחסים לנוצרים נושאי הצלב הקדוש, אבל למרבה ההפתעה בתהליך גילוי היבשות ויישובן, השתלבו יהודים במכולל תחומי הידע והעשייה, כגיאוגרפים, נווטים, מתרגמים, וכסוחרים בעלי מעוף שפרסו רשת מסחר חובקת עולם, ואפילו כפיראטים יהודים.

לא ניתן לזהות את כל היהודים, או הנוצרים ממוצא יהודי שנטלו חלק בעידן התגליות הגיאוגרפיות, משום שחלקם הגדול, פעל במסווה של נוצרים חדשים, שנאנסו על ידי הספרדים והפורטוגזים להמיר את דתם, חלקם המשיך בסתר לקיים מצוות, ובשל כך הם נרדפו על ידי האינקוויזיציה. רדיפה שדחפה אותם למרחבי האוקיינוס, לעבר ארצות חדשות בכדי לחפש מקלט, חופש לו זכו לזמן קצר.

קריצלר מתאר קשר יהודי, ברקע מסעות קולומבוס למערב, באמצעות שר האוצר המלכותי של ספרד, לואיס סנטאחל, יהודי בחשאי, כמי שידע שיהודי ספרד אמורים להיות מגורשים, הוא שכנע את המלכה איזבלה לתת חסות למסעו של קולמבוס, מתוך כוונה שהוא ימצא ארץ חדשה שתוכל להוות מקלט ליהודים. ישנה סברה שקולומבוס עצמו היה ממוצא יהודי. גישתו ליהודים הייתה אוהדת, משום שהמדענים והנווטים היהודים, סייעו לו בפיתוח יוזמתו המערבית החדשנית. הקשר היהודי התממש באי ג'מייקה שהפך להיות רכושו של קולמבוס ומשפחתו, ולמרבה ההפתעה הוא היה ללא נכוחות האינקוויזיציה, עובדה שהפכה אותו למקלט ליהודים ולאנוסים, שחלקם הפכו לפיראטים להם האי ג'מייקה היווה בסיס לתקיפות ספינות ספרדיות.

בבית הקברות העתיק של יהודי ג'מייקה, ניתן עד היום לחזות במספר מצבות של יהודים, החרוטות בעברית כתב הקודש, ולצדן גולגולת ועצמות מוצלבות, סמל הפיראטים, ללמדנו שהמנוח היה גאה במצאו היהודי ועסקו הפיראטי. חבל אגב שהצילומים האלה, וצילומים אחרים המופעים במהדורת הספר באנגלית, לא נכללים במהדורה העברית, כנראה מטעמי חסכון, פגם משמעותי לספר היסטוריה בו הצד הוויזואלי הכרחי ליצירת אווירה תקופתית.

אחד מגיבוריו של קריצלר, הוא שמואל פלאח, רב ופיראט, שהפעיל צי ספינות פיראטיות נגד הספרדים מחופי צפון אפריקה, אך במקביל הוא ניסה להיות איש סודם, וגם דיפלומט שיצר נגדם את הברית בין מרקו והולנד. בהלווייתו הגדיר אתו השגריר הצרפתי, " פלח תמיד נהג לרמות את שני הצדדים לטובתו". האמירה הזאת אינה מדויקת, לפי קריצלר, פלאח כמגורש מספרד ביקש, מקום לחיות, לרכוש עושר כביטחון, לנקום בספרדים, ובמקביל לדאוג לבני עמו למקום מקלט, אותו הוא השיג להם באמסטרדם, שלימים נודעה כירושלים החדשה. על חרתום ספינתו הייתה מגולפת ציפור הפניקס המיתולוגית, העולה באש, אך קמה לתחיה, בדרך זאת בקש פלח לומר לספרדים, למרות שאחיי עלו על המוקד, אתם לא מסוגלים למגר את אמונת אבותיי.

לקריצלר, תפיסה רומנטית הרואה בפיראטים היהודים אידיאליסטים, כמי שדוכאו על ידי הספרדים, ובאומץ לב שבו להכות בהם. הבעיה שקריצלר בהסבריו על הספר, מושך חוט מקשר בין אריק שרון, מאיר הר ציון והפיראטים היהודים בכדי ללמדנו שהאומץ היהודי הוא אותו האומץ בשעה שאנו חשים בגבנו אל הקיר. כל מה שאני יכול להגיד לקריצלר, שכיום הפיראטים היהודים הרחיקו לכת והם גונבים במחשכים מאחיהם היהודים, מצב שמביא אותנו להתגעגע לפיראטים יהודים שגונבו מהגויים.

אפשר שקריצלר צודק, אני גילתי קשר אפשרי מפתיע, באמצעות אחד מהפיראטים היהודים מג'מייקה, בשם מוטה הפורטוגלי. האם שם משפחתו קשור לשומר האגדי מנדל פורטוגלי, הרומנטיקן שביקש לחיות את החיים כרומן. קשר היסטורי, המבקש הוכחות, אך אפשרי.

"שודדי ים יהודים בקריביים" מעת אדוארד קריצלר מגולל את סיפורה של תופעת הפיראטיות היהודית המוזכרת לראשונה כבר בעת העתיקה.
הספר מתמקד בשנים שלאחר גירוש ספרד ופורטוגל, בהן פעלו רוב הפיראטים היהודים מתוך רצון לנקמה על הגירוש והרדיפה הדתית המתמשכת של האינקוויזיציה.

בספר מוזכרים מספר אירועים היסטוריים בעלי חשיבות בהם הפיראטים היהודיים סייעו - הבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, לכידת צי האוצר הספרדי, כיבוש חלק מברזיל הפורטוגזית על ידי הולנד וכיבוש ג'מייקה הספרדית על ידי הבריטים.

ספר מתיש לקריאה אבל בעל ערך היסטורי רב.