ביקורת ספרותית על מכתב אחרון ופרידה מאת ג'וג'ו מויס
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 בנובמבר, 2017
ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים


זהו ספר שהחזיר אותי אחורה בזמן אל ימים שהם מצד אחד יפים יותר (עדיין זכינו למכתבים בכתב יד הנשלחים מתא דואר אמיתי לתא דואר אמיתי אחר). מצד שני ימים קשים יותר (מעמד האישה הנחות יחסית, מלחמות בפרט באפריקה, פערי מעמדות גדולים יותר). הספר מתחיל בשיחה בין צעירים בני זמננו בתוך פאב, השיחה נסובה על מסרון שקיבלה אחת מהחבורה. בהמשך מבינים כי אותה בחורה היא עיתונאית המאוהבת בסופר נשוי. מטבע הדברים מרבית הקשר ביניהם יכול להתנהל אך ורק במסרונים והיא מנתחת כל מסרון בכובד ראש ומעניקה לו משמעויות שאולי לא קימות בו. על אותה בחורה הוטלה משימה לכתוב כתבה המשווה בין ימנו אנו לבין הימים עברו עד 50 שנה אחורה. חיפוש בארכיון מוביל אותה אל תיקיה ובה מכתבי אהבה משנות ה 60. המכתבים מרגשים אותה עד עמקי נשמתה ומובילים אותה לניסיון לאתר את העומדים מאחוריהם וכך היא נחשפת לסיפור אהבה גדול מהחיים. הספר נע בין שתי גיבורות: אלי הכתבת בשנת 203 וג'ניפר הגיבורה השנייה שבשנות השישים הייתה צעירה ויפה אך לא מאושרת. בעלה היה עשיר מהחברה הגבוהה וככזה הגיע עיתונאי לערוך אודותיו כתבה. מכאן ואלך הולכים חייה של ג'ניפר ומסתבכים, היא נכנסת למערבולת סוערת מהבחינה הרגשית. עלילת הספר מרגשת אך המכתבים אלה המופנים אל ג'ניפר מרגשים הרבה יותר. כמו כן משובצים בתחילת כל פרק מכתבים שבדף התודות מגלה הסופרת שאלו מכתבים אמיתיים שניתנה לה הרשות להשתמש בהם. המכתבים לאו דווקא קשורים ישירות לעלילה אך הם באים לומר משהו על הפרק המסוים שבפתחו הם עומדים ומוסיפים לספר נופך מיוחד.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ