ביקורת ספרותית על מכתב אחרון ופרידה מאת ג'וג'ו מויס

---

האמת שממש לא אהבתי את הספר. קודם כל נראה לי שג'וג'ו מויס כבר מיצתה את העניין הזה של לספר סיפור משתי נקודות זמן שונות שמצטלבות מתישהו בעתיד (הנערה שהשארת מאחור). שנית, הכתיבה שלה כבר הפכה להיות קלישאתית עד זרא. ציטוט לדוגמה "עוד לפני שסגר את דלת החדר הסתערו זה על זה...וידיהם ביצעו את כוריאגרפיית ההתפשטות הבהולה והמשולהבת". כוריאגרפיית התפשטות? סירייסלי? :( והכי גרוע, התוכן של הספר. אמנם אני חיה בעולם שבו המוסר הולך ומדרדר, שבו גברים נשואים מציגים עצמם כפנויים ומתחילים עם נשים או שאפילו לא טורחים להסתיר את זה (מן הסתם גם הפוך זה קורה אבל אני לא מתעניינת בצד הזה) אבל זה לא אומר שאני צריכה להיות סלחנית כלפי ספר שלם שכל הנושא שלו היא בגידה, גם אם הסוף הוא מוסרי איכשהו עדיין לא נראה לי שמטרת הספר היתה- התרחקו מבגידות מבני הזוג שלכם. עצוב שגם בספרים זה הופך להיות משהו מקובל. לדעתי ספר שאפשר בהחלט לוותר עליו.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על מכתב אחרון ופרידה