ביקורת ספרותית על בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת / סונטות שייקספיר - מאנגלית: יעקב אוסטרובר / איורים: קרן אוסטרובר מאת וויליאם שייקספיר
ספר מעולה

---

יש לי בבית תרגומי סונטות שקספיר של: ש. שלום, ברוידא, סתיו, שמיר, זנדבנק ובן משה. במלוא הצניעות, נראה לי שלא רבים מלבדי קראו בעיון את כולם לרבות תרגומים חלקיים של רגלסון, אנה הרמן ותרגומיו הנפלאים של זינגר.

והנה, בהפתעה בלתי צפויה לחלוטין, יוצא לאור ב2017 תרגום נוסף לסונטות שקספיר הנקרא "בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת".
המתרגם, אוסטרובר, אנונימי לחלוטין וההוצאה עצמית על ידי ילדיו.

ללא ספק זהו התרגום הטוב ביותר של הסונטות עד היום. מה הופך אותו לכזה? המתרגם עצמו מסביר זאת במאמר שפירסם ונקרא "על התרגום" "גישות לתרגום – נאמנות למקור". זהו התרגום הראשון שהצליח לרבע את המעגל ולשלב בסונטות ליריוּת ודיוק.
עד כה נראה היה שישנה חובה לוותר ולבחור בין השניים, כאשר תמיד נזנח הדיוק לטובת הצורה השירית.

ייאמר מייד שבְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת מוותר על המשקל הפנטמטר היאמבי לטובת המשקל התלת הברתי, אך דווקא משום כך זוכה הליריות בתרגום הזה לעדנה גדולה. גם הבחירה לדייק באופן מלא בחריזה, מהווה פריצת סכר שהאקדמיה הספרותית התל אביבית וודאי אינה אוהבת, אבל אני כקורא אוהב מאד.

ו-ה-ע-י-ק-ר!!!

"בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת", כפי שמעיד עליו המתרגם עצמו, הוא באמת תרגום נאמן למקור. הספר מציג את הסונטות עברית מול אנגלית, שורה מול שורה וקל למדי לראות עד כמה הקפיד המתרגם לבטא בדיוק את דבר המשורר. אין זה עניין פשוט! הסונטות עמוקות מאד ולעיתים גם קרובות כתובות בכוונה בצורה דו משמעיות. התרגום משקף זאת במדוייק, בצורה נפלאה.

סונטות 135 ו136 הן שיא המיניות הפורצת של שייקספיר. כל המתרגמים נכנעו למשחק המילים הייחודי באנגלית עם קיצור שמו של שייקפיר "will" שלכאורה לא ניתן כלל לתרגום לעברית. והנה בא "בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת" ומציג לשתי סונטות אלה תרגום מבריק וגאוני. אמנם תרגום שתי הסונטות מובן אך ורק בקריאה ויזואלית של הטקסט, אך אין ספק שזאת פריצת דרך שאני לפחות לא העליתי בדעתי שניתן להגיע אליה בעברית.

הסונטה היחידה מתוך התרגום הזה שפורסמה (בוויקיפדיה) כטקסט היא

סונטה 44:

לוּ שְׁיָר בְּשָׂרִי הָיָה מַחְשָׁבָה,
מֶרְחָק תְּלָאוֹת אֶת דַּרְכִּי לֹא יַחְסֹם;
כִּי עַל אַף הַמִּרְוָח הָיִיתִי נִמְשָׁה,
מִקְּצוֹת גְּבוּל אֵי שָׁם, עָדֶיךָ הֲלֹם.
אֵין בְּכָךְ מָה אִם הָיְתָה כַּף רַגְלִי אָז נִצֶּבֶת
עַל פְּנֵי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת מֵאִתְּךָ עַד קַצְווֹת;
כִּי מַחְשֶׁבֶת בִּיעָף תְּדַלֵּג עַל יָם וְיַבֶּשֶׁת
אַךְ תַּחְשֹׁב הֵיכָן לִהְיוֹת.
אַךְ אֲהָהּ! מַחְשָׁבָה תְּמִיתֵנִי כִּי אֵינִי מַחְשָׁבָה,
אֲשֶׁר תְּדַלֵּג עַל תַּ"ק פַּרְסָאוֹת כְּשֶׁאַתָּה כְּבָר אֵינֶנּוּ,
אָז הִנֵּה, בִּמְלֹא אֲדָמָה וּמַיִם חוֹמָה,
סָר הִנְנִי לְחֵשֶׁק הַזְּמָן וְאַנְחָתִי תְּלַוֶּנּוּ,
לֹא כְּלוּם לְקַבֵּל מִיְּסוֹדוֹת אִטִּיִים
רַק כֹּבֶד דְּמָעוֹת, לְזֶה וּלְזֶה אוֹתוֹת יְגוֹנִים.

» ביקורות נוספות של אגידי
» ביקורות נוספות על בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת / סונטות שייקספיר - מאנגלית: יעקב אוסטרובר / איורים: קרן אוסטרובר