ביקורת ספרותית על תוף הפח - כריכה רכה מאת גינטר גראס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 באוקטובר, 2017
ע"י אלזה


על גב העטיפה כתוב "מצחיק טראגי מריר לעגני מקאברי" וכו' וזה לא פלא, הספר נכתב שנים אחדות אחרי מלחמת העולם השניה, בעוד גרמניה בתוך שיקום אחרי שגרמה הרס וחורבן לעצמה ולכל העולם סביבה, והספר בהחלט הוא אלגוריה ברורה לגרמניה הזאת.

ואכן זו פעם ראשונה אני חושבת שאני מתעבת את גיבור הספר שגדילתו נעצרה בגיל 3 ברגע שקיבל לידיו את מתנת אמו האהובה - תוף פח ממנו הוא לא נפרד, ואותו הוא מלווה לאורך הארועים שהוא חווה כולל מותם של הקרובים לו בהם הוא מואשם אם כי בעקיפין.

"מתנה" אחרת שהוא ניחן בה הוא קול גבוה במיוחד אתו הוא שובר זכוכיות וגורם להרס בכל מקום שבא לו.

התוף שהוא מתופף בו ללא הרף את סיפור חייו וחוויותיו, מהווה לדעתי את המצפון שלו - אם הוא לא קיים בנפשו אז פיזית בתיפוף.

מה לעשות גינטר גראס כותב נהדר, מעניין ומלא דימיון.

הסופר הזה פעם היה אהוד בארץ והיום כדרכנו הוא שנוי במחלוקת.

הספר הזה עשה רעש גדול בזמנו, אז אם יש מי שלא קרא אותו - אני ממליצה
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלזה (לפני חודשיים)
יעל את צודקת בהחלט. הכנסתי את המשפט הזה ככה סתם כאילו כלום.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
אהבתי אותו כשקראתי מזמן.
היום אני לא זוכרת ממנו כלום. לדעתי כל ספר אמור להישפט לפי מה שיש בו, ולא לפי הביוגרפיה של הסופר.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
אכן ספר מבריק במיוחד, שקראתי פעמיים בתקופה שקראתי את כל ה"פוסט מלחמה", כמו זיגפריד לנץ, היינריך בל וגינתר גראס.
רק אחרי זה התחילו לדון בעבר של כל אחד, בנטיותיהם הפוליטיות ובהשקפת עולמם. כשקראתי אותם, ההתייחסות היתה לספרות נטו, ואהבתי מאוד.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ