ביקורת ספרותית על במלכודת הרשע, האדישות והסילוף - פעולות ההצלה של הנזי ויואל ברנד בשואה ומחירן מאת דניאל ברנד
ספר בסדר

---

נושא ההצלה של יהדות הונגריה היה ומהווה פצע פתוח. הוא קיבל תהודה מרבית במשפט "קסטנר", שפסק דינו מתחיל במשפט:" קסטנר מכר את נשמתו לשטן".

קסטנר היה חלק מוועד ההצלה, שנשא ונתן עם הגרמנים על הצלת יהודי בודפשט, כשהנאצים השתלטו עליה בשנת 1944. בוועד זה היו גם יואל ברנד ואשתו הנזי.

יואל נודע כאדם שנשלח לקושטה וליהדות הארץ ישראלית כדי להביא הצעה של אייכמן: "סחורה תחת דם". שליחות זאת, לא עלתה יפה.
בעקבות העלאת נושא זה במשפט קסטנר, צפה לדיון סוגיית תפקידה של ההנהגה בארץ בזמן השואה. החל מתמיהות והאשמות על הפסיביות וחוסר המעש של היושבים בארץ ועד לכוונה זדונית שבה הועדפו חלוצים ואנשים בריאים על ה"אחרים" באירופה.

כמו בכל פיצוץ גדול, נוצרו בעקבות משפט קסטנר גלי הדף ורעידות משנה, הן בכתובים ובמחקרים שונים, והן בהאשמות בין הנוגעים בדבר. קסטנר, משפחת ברנד, הסתרת מידע ופרוטוקולים של ההנהגה בארץ בתקופת השואה ועוד ועוד. לטענת הכותב, קסטנר ניכס לעצמו הצלת יהודים ופעולות כאלו ואחרות וגימד את תפקידה של משפחת ברנד.

הספר בא להאיר את תפקידם של הנזי ויואל בהצלת יהודי בודפשט. נימת הספר מרירה ומביעה אכזבה על "שכתוב ההיסטוריה" על ידי הישוב בארץ, קסטנר ואדם נוסף בשם ביס.
לכל אחד מהגורמים הללו היו אינטרסים משלו ל"גימוד" חלקה של משפחת ברנד, הן מתחושת אשמה של הנהגת הישוב בארץ כשהתגלו ממדיה של השואה, או מהתנהגותו של קסטנר בעיקר בתום המלחמה, עת העיד לטובת פושע נאצי בשם קורט בכר.

הכותב נמצא בבעיה, כי הנזי ברנד, אמו, נשארה בבודפשט והייתה שותפה לחלק מהפעולות השנויות במחלוקת, כמו "רכבת המיוחסים" שהצילה חלק נבחר ומצומצם על פי רשימה שערך קסטנר, משא ומתן עם הנאצים ועוד ועוד. הקו שבו בחר דניאל, בנם של הנזי ויואל הוא למצוא "הסברים" על אילוצים וכורח. הדבר בולט כשמדובר בטיפול של קסטנר והנזי במשימת הנפל של הצנחנים, שנשלחו מהארץ. יואל פלגי ומקס גולדשטיין נפלו כפרי בשל בידי ההונגרים, וחנה סנש בידי הגסטפו.

העדות של קסטנר לטובת הנאצי קורט בכר לאחר המלחמה מוסברת ברצון ההנהגה בארץ לרכוש נשק. אין כמו הנאצים להיות מקורות למידע ואספקת נשק.
יש בעיה קטנה בהסבר זה והיא, שאין לזה תימוכין, ואם הדבר נכון, היה בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי מזכים את קסטנר בסעיף זה.
הדבר נשמע ונקרא כסברת כרס.
התנהלות זו של משפחת ברנד, כפי שמתבטאת בספר, יוצרת אי אמינות קשה.

ככל שהתקדמתי בקריאה, נמצאתי באפולוגטיקה שבה דניאל לוקח את תפקיד פופאי, להרביץ לכל הכיוונים.
היות והכותב מודע לצורך לצמצם את כתיבתו, הופך הספר לכתב חידה, מי אמר למי, מתי ולמה.

משפחת ברנד מתייחסת לקסטנר ולזכרו במערכת אהבה שנאה, אבל אין בספר בהירות והבנה למקורות יחס אחד מול השני.
מאידך גיסא, הספר תורם להכרת יהדות הונגריה ומשפחת ברנד.
משפחת ברנד היתה בעלת ממון רב ערב הכניסה למלחמה והשקיעה את כספה וכוחה בהצלת יהודים. יהדות הונגריה נחלקה לשתי יחידות ברורות, בודפשט והפריפריה. יהדות הפריפריה הושמדה על ידי הנאצים, ואילו זו של בודפשט ניצלה בחלקה הגדול.

ההונגרים סייעו לנאצים כבר מהרגע הראשון והסיבות לכך מתוארות יפה. מהרגע שבו עלה החשד כי ההונגרים מבקשים להחליף צד או להיות ניטרליים, כבשו הנאצים את הונגריה ביום אחד ללא שפיכות דמים. אולי כמו באיטליה כשמוסוליני נשבה.
המבנה השלטוני שנוצר בהונגריה עקב כך, מיוחד במינו. הגרמנים לוקחים את היהודים לטיפולם, ומשאירים להונגרים אוטונומיה. המתח בין שתי הרשויות , ההונגרית והנאצית, הוא אולי סוד ההישרדות של יהודי בודפשט.

הספר דורש ידע מוקדם בנושאים שציינתי. גם בסיום הספר נשארתי מצד אחד תוהה, ומאידך גיסא, חושב על הנאמר בו.

הערה: ידוע לי ומצוין בספר כי בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של הלוי. אולם הוא לא ביטל את אשמת קסטנר על העדות לטובת בכר.
הטענה המרכזית של בית המשפט העליון של התקופה ההיא ( טרום "הכל שפיט"), היתה כי אלו נושאים שראויים להידרש למבחן ההיסטוריה ולא לבתי משפט.

ושוב תודה למחשבות על ההגהה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על במלכודת הרשע, האדישות והסילוף - פעולות ההצלה של הנזי ויואל ברנד בשואה ומחירן