אינני מכתובי הביקורות בדרך כלל - אך הרגשתי חובה לנהוג אחרת
ספר מ-ר-ת-ק
לא יכולתי לעצור לקרוא, קראתי את כולו תוך פחות מ12 שעות
כל שורה מחזקת את המתח וגורמת לך לקרוא עוד אחת

לא האריך בתשבוחות - לקרוא!

סיפור מרתק על בחור נכה שנפצע במלחמת לבנון.
שמאי שבא לביתו מגלה שטיח נדיר בחדרו, מרוב התלהבות שהשטיח הוא יצירת אומנות נדירה, יוצא הבחור לגלות מהיכן הגיע לביתו השטיח הנדיר והעתיק הזה.
הוא הופך לאובססיבי בנושא שטיחים, אחרי חיפוש נואש , הוא מוצא את אורגת השטיח המתגוררת באיספהן.
מכאן מתחיל סיפור עצוב ומיוחד שחושפת בפניו האורגת.
הייתי מופתעת מאוד מההתרחשויות הלא צפויות.
הסיכון שלקח על עצמו הבחור בהגיעו לאיראן.
בספר ישנם תאורים על מקומות מיוחדים מאוד, כמו בתים מפוארים שבנויים מזהב ויהלומים. על גנים מטופחים, עבודות יצירה אומנותיות יוצאות מין הכלל. זה מעורר אצל הקורא סקרנות לראות את אותם מקומות באמת.
היו קטעים שחזרו על עצמם, היו קטעים שנמרחו עוד ועוד וזה מתיש בהחלט.
בסך הכל הספר דיי נחמד. בחלקו מרתק ומותח, מסקרן ומרתיע,
יכולתי לחוש כמה פעמים פחד ממה שעלול לקרות לבחור שלקח סיכון מטורף.
הרגשתי צער על הוריו שקיבלו במפתיע את העלמותו של בנם, לאחר בירורים נואשים הסתבר להם היכן בנם.
ספר מקסים, מרתק, סוחף ומפתיע.

ספר מעולה,קריא,מומלץ, ניתן ללמוד מהספר על איראן,השחיתות בשלטון,על יופיה של הארץ,תאורי המסגדים,הבזארים,על אורח החיים,וכיצד הם רואים את עצמם כמעצמה גדולה שבבוא היום תשלוט בעולם,ואמריקה שנקראת אצלם "השטן" ואילו ישראל "השטן הקטן" העלילה מתפרסת על שלושה יבשות,ישראל,קנדה,ואיראן.
כל הסיפור מתחיל מהרצון להכיר מי ארג את השטיח שנמצא בחדרו של דניאל, ומוביל אותו לאורגת השטיחים,ובדרך הוא פוגש דמויות מרתקות,ומגיע לאיראן,הקסומה ביופיה אך............
אהבתי וממליצה לכם.

כבן אדם אופטימי וחובבת סופים טובים, הספר הזה הצליח העלות לי חיוך על השפתיים אחרי שסיימתי אותו.

בספר זה נפרשת בפני הקורא הישראלי יופייה של איראן על כל נופיה האקזוטיים ותרבותה העשירה.
עם זאת, ספר זה הוא תזכורת מרה למצבנו הרגיש אל מול איראן, בעיניי אויבינו אנחנו נחשפות כל החולשות הכי גדולות שלנו כעם וכמדינה, כל המגמות המדאיגות כגון ירידה במספר המתגייסים לצה"ל, וכל המחלוקות הפנימיות המאיימות לשבור אותנו כעם אחד מבפנים, דוגמת הניגוד בין החברה החילונית והחברה הדתית.

אני ממליצה בחום על הספר. ספר מרתק שמבטיח לשאוב אליו את הקורא מן הפרק הראשון.

הזדמנות שנייה?! לוט בערפל !!

מי שבלטו לי בכל הסיפור הן בנאז ונינה עם סיפור חיים מזעזע ומטלטל ובעיקר חמלתה והכלתה הבלתי נלאית של בנאז.
בתחילה ניסיתי להבין את בנאז, ניסיתי להיכנס לנעליה בלי לשופטה ולהבין את החמלה והסליחה המרפאה..
בנאז בעיניי אישה נעלה.

מה שעלה בראשי לאחר קריאת הספר הכ"כ מרתק הוא בעיקר שאלות.. כי כל מה שקרה לבנאז הוא בניגוד גמור לטבע.
התהייה הגדולה והעמוקה הובילני למחוזות הנסתר, למחוזות ההבנה- צינורות הבינה סירבו להיפתח, סירבו להבין מה הניע את בנאז- מאין כוחות הנפש שלה לסלוח לאדם נפשע זה, האיך ניתן לסלוח לכזה דבר?! האם במצבים כאלה הסליחה מקובלת? מי רוצה בקרבתו של אדם רוצח ואנס, שהשנים נקמו בו וריככו מעט את ליבו ואת נקמתו הבוערת ובכך מכפר הוא על פשעיו הנלוזים בעבר- האם האדם באמת יכול להשתנות ??

עמ' 332
בנאז לקומראן:
" זה העונש שלך, קומראן. אם קיוות לרגע שתצא נקי מכל פשעייך נכונה לך אכזבה קשה. אם חשבת שלמרות כל פשעייך האיומים תזכה להגיע ליום שבו תתרווח בכורסא, מוקף מכל עבר בילדייך ובנכדיך אז טעית. אתה תראה את נינה גדלה ומתפתחת, בונה משפחה ומולידה ילדים. כל זה כמשקיף מן הצד, לא כשחקן מרכזי כפי שציפית."
קומראן: "השנאה בוקעת מגרונך".
בנאז:"אולי גם זה, אני כ"כ בטוחה ברגשותי. עם זאת אני שמחה על כך שנכונות לך הרבה שנות סבל!"
קומראן: "ולך? מה מחכה לך?"
בנאז:"אותו הדבר, רק שלי זה לא מגיע ולך כן."

עמ '229

"האם אני יכול לבוא לבקר עוד פעם?"
"בשום פנים ואופן לא! קבל עכשיו את הכרת טובתי הנצחית והסתלק מחיי. ושלא תעז להתקרב לנינה!"
"זה לא מקובל עליי."
"אני לא רוצה לראותך אותך יותר."
"למה?"
"כי אתה רוצח ואנס! מי ירצה בקרבתך?"
עם כל זאת בתוך ליבה פנימה היא גמרה בהחלטה, רק שהיא לא רצתה להודות בכך, לא בתחילה לפחות.

קומראן האיש שאנס את בנאז וכתוצאה מכך נולדת בתם נינה,שם לו למטרה להשיג את בנאז. כשם שבנאז חשקה בו, חשק הוא בה אך הבין שהיא עוברת מהפך נפשי ולכן עליו לצלוח ים מרובה של גלים והתנגדויות נפשיות, מצוקות עבר וזכרונות שחורים משחור בכדי שתקבלו חזרה ותתמסר אליו. הפעם הוא רצה שהתמסרותה לו תהיה שלמה(מאין מגיעה חוצפתו הנועזת והנבזית ואיך היא נותנת לו את הלגיטימציה לעשות כן?)
הוא ידע שהוא חולשתה, שהיא נמשכת אליו אומנם לחובתו עמדו כמכשול כל הפשעים הגסים של העבר, שגיאות שאין מהם דרך חזרה. הוא היה נשוי נישואים פיקטיביים לאמה, גנב את פרי עבודת חייה, רצח את הוריה, אנס אותה באכזריות, חיבל בידה ודן אותה לעשר שנות עבדות. רק נפש בריאה במידה שלא תיאמן יכולה לגבור על מכשולים כאלה ולהיענות למי שביצע אותם. בפעם הראשונה כשהתדפק על דלתה היא פחדה,ספקות ומיני הרהורים עלו בה, היא נותרה מעורערת ומהורהרת קמעא. בפעם השנייה אחרי 3 חודשים של חיזורים היא נענית ומתמסרת כל כולה לו, בתערובת של תשוקה ופחד,תקווה וייאוש,צחוק ודמע, שהעידו על המורכבות הגדולה של רגשותיה, היא הולכת שבי אחר גבריותו הכבושה וכוחו העצור ונותנת לאיש הרע ההוא, שהרע והזיק לה מקום לצידה ולצד ביתה אף שאביה הוא הרי בצילו עומד סוד אפל, זה אבסורד לכל הגיון בר-דעת!

זה הזכיר לי נשים (לא כולן) חלשות אופי,אשר נשרכות אחר האהבה ואחר מושא תשוקתן, לא חשוב מה עשה הגבר הן מסוגלות לסלוח לו על חטאיו..
נשים מוכות שחוזרות לבעליהן בשם האהבה ובשם זה הן גם מוכות על ידם מאותה סיבה בדיוק איזו אהבה חולנית...

בעיניי הסופר לקח סיפור פשוט והפכה ליצירה עוצמתית ורבת השראה מלאה בתובנות לחיים!! זו יצירת פאר של ממש בדיוק כשטיח הנארג בחוכמה ובחשיבה נכונה, שזירה קפדנית ושקולה.
אהבתי מאוד וממליצה בחום :)

ספר מעולה נקרא בנשימה אחת. עלילה מרתקת מורכבת
ומסקרנת. הסיפור משקף מציאות ישראלית אפשרית
המתפרסת על פני הגלובוס כולו במיוחד איראן של היום
ומכאן הרלוונטיות של הסיפור לימינו אלה.

ממליץ בחום על הספר.

הקדמה:
לאחר המלצה חמה מאד מאחת הקולגות, לאחר 4 כוכבי סימניה, ולאחר שהבנינותי כי הקולגה מצפה למילות הודייה
חמות אחר קריאתו, החלטתי כי הגיע הזמן לקרא את הספר.
חשבתי כי הספר יהיה, ספורה של אורגת אירנית ותלעותיה? ציפיתי למשהו בסגנון של חוסייני (רודף העפיפונים ואלף שמשות זוהרות), אבל אז הבנתי כי מדובר בסופר ישראלי ובנושא וסגנון שונים לגמרי.
ועכשיו לספר עצמו:
הספר נקרא בקלות (סיימתיו ביומיים) - מעביר זמן.
הספור עצמו הזוי, לא אמין, שטחי. פה ושם נגיעות ברגש, פה ושם ביטויים ודעות פוליטיות,
עם טיול וירטואלי באיראן (שהיה מעניין).
לא אהבתי את הספר בכלל. מחפשת מילים "להצדיק" את התלהבותה של הקולגה בשיחה שאולי תתקיים בגינו בעתיד (מקווה שלא!)

ספר בינוני למדי. לא ברור לי מדוע הוא נחשב 'רב מכר'. אמנם, חציו הראשון ממש טוב ומרתק. יש התפתחות עלילתית, יש עניין להמשיך ולקרוא. וזאת, למרות שגם בחצי הראשון יש בעלילה כמה תפרים גסים ולא ריאליים לחלוטין. כך למשל, לאחר היעלמות הבן שלהם, מוסדרת פגישה מיידית של ההורים המודאגים עם ראש המוסד ועוד אישים מהדרג הראשון בישראל. לא זכור לי שרשימת האישים שמתרוצצת מסביב למשפחה ומטריחה עצמה גם לחו"ל, דומה איכשהו למציאות האפורה שלנו. גם שלטונות איראן אינם דומים בספר לאלה שבמציאות (לא אפרט כדי למנוע ספוילר). כמו השטיחים המופלאים ההם, הייתי מצפה מהמחבר לתפור את העלילה בתפירה עדינה יותר וקצת יותר מציאותית.

אבל במחצית השניה של הספר, אפילו ניסים ונפלאות כאלה כבר אין. פשוט יש שיעמום מתמשך. יש אפילו קטעים שכאילו הועתקו מספר היסטוריה או ויקיפדיה (אם היתה קיימת אז). המחבר הגזים גם בתיאורים המפורטים והמייגעים של הטיול, ממש העתקה אחד לאחד ממדריך טיולים. לעומת הטיולים המפורטים, בשלב זה הוא כבר התעלם כמעט לגמרי מהדמויות והן נשארות שטוחות למדי.

רק בגלל הפתיחה הטובה, אני סבור שהספר בינוני. אחרת, הייתי חושב שהוא גרוע. לסיכום, אפשר לוותר, אלא אם אתם מתכוננים לאיזו בחינה בהיסטוריה של איראן.

קראתי את הספר, הספר עשוי טוב, מרתק ומעניין לאורך כול העלילה.
לפי דעתי מיותר היה להקדיש פרק שלם על תלאותיה של נינה במדרסה.
הערת שוליים לגבי העלילה: אין שום סיכוי שבמציאות איראן הייתה
משאירה בחיים ישראלי שניתפס בשיטחה אפילו אם הוא מעורער בנפשו.