זאת הביקורת הראשונה שלי אז סליחה אם היא יוצאת קצת מוזרה.
חוג התריסר זו סידרה מושלמת (תדמיינו שיש פה סמיילי של לב).
קודם נתחיל המעלילה:
העלילה יפה- היא מותחת שמחה עצובה מצחיקה היא הכול בו זמנית.
מי שכבר גמר את אודם ואת ספיר יבין שלמרות שספיר הוא הספר השני בסידרה ואתה חושב שעכשיו תבין יותר דברים שלא הבנת קודם אתה טועה! העלילה נהיית עוד יותר מסובכת היא משעירה אותך בפה פעור ובמבט מבולבל בעניים ובהרגשה של עוד - ואת זה ממש אהבתי.
אוקי הגענו לחלק הקריטי- הדמויות:
נתחיל מגווינית- אני ממש אהבתי את גווינית הצלחתי להתחבר אליה בקלות היא נערה בסך הכול כמו כולנו עם בעיות, היא לא מושלמת וזה גם משהו שאהבתי. יש לה בחיים קושי ובילבול שלדעתי כול בן אדם חובה מתישהו(גם אם לא באותם סיטואציות).
למרות שמשהו קטן הפריע לי אצלה- זה שהיא לא דורשת שיספרו לה חלק מהדברים, כאילו אם אני הייתי היא הייתי דורשת שיספרו לי מה קרה עם לוסי ופול והייתי שואלת את אמא שלי למה היא לא אוהבת את הרוזן ולא מוותרת עד שהיו עונים לי.
בקיצור הייתי מחפשת תשובות וגווינית חיפשה זה לא שהיא לא חיפשה אבל כאילו היא חיפשה עד גבול מסויים ואז עצרה ולא המשיכה וזה די הפריעה לי.
גידיאון- תכלס גידיאון "מושלם" בהכול חוץ מביחס שלו לגווינית, כאילו אחרי מה שקרה בסוף אודם הייתי מצפה שהוא התייחס לגוונית בצורה קצת שונה- אז נכון שלפעמים הוא התייחס אליה שונה אבל זה בעיקר כשהם היו לבד ובציבור הוא המשיך להתייחס אליה רגיל שזה הפריע לי.
והדבר שהכי הפריע לי זה איך שהוא התייחס לשרלוט כאילו בן אדם תחליט או גווינית או שרלוט אי אפשר גם וגם לא אמרתי שתתייחס לשרלוט מגעיל אבל אתה לא יכול ערב אחד להתנשק עם גוונית ויום אחר לבלות רק עם שרלוט.
הרוזן- הרוזן זו הדמות שאני הכי שונאת, הוא נדחף לכול חור, ובכללי הוא דמות מגעילה.
*ספויילר*
ומה שהוא אמר לגוונית בסוף "גידיאון ואני מסכימים שיותר קל לשלוט בבחורה מאוהבת" (או משהו בסיגנון) כאילו מהקטע שלו?! הוא ממש עיצבן אותי.
*סוף ספויילר
בסופו של דבר העלילה הייתה טובה וגם הדמויות ומאוד מאוד נהנתי לקרוא את הספר הזה ואני ממש מחכה לספר הבאה!.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
