מצד אחד, יש משהו מושך בספר שנאסר לפרסום, צונזר או הוחרם. יש איזה קסם כשאיש אחד מכניס אצבע לעין למדינה שלמה, לאידיאולוגיה או דת. חוץ מזה, תמיד משעשע לראות טרולים נעלבים שמשתוללים בגלל ספר.
מצד שני, בסין הכל מצונזר.
וו דא-ואנג הוא כפרי שעובד במשק הבית של קולונל בצבא הסיני הרחק מביתו ומשפחתו. וו הוא סיני טוב, שאינו סוטה מילימטר מהאידיאולוגיה הקומוניסטית, חניך מצטיין שיודע לדקלם את כל הגיגיו של מאו. הוא להוט לשרת את העם על הצד הטוב ביותר, כלומר את הקולונל, שזה בעצם אותו הדבר.
כשהקולונל נמצא בשליחות, אישתו, ליו ליין מנסה לפתות את וו אך הוא מסרב. פתאום וו נזכר שהוא נשוי, ושהבטיח לחמו לפני שהתחתן עם בתו שבעתיד יהפוך לקצין בצבא. בכך יבטיח להם אישור מעבר מכפר הולדתו לעיר (בסין אסור היה לעבור מהכפר לעיר באופן חופשי והיה תלוי בדרגה או באישור מיוחד), כשקרבה לאישתו של הקולונל רב-ההשפעה יכולה לעזור לו בכך. הוא מנצל את פיתוייה של ליו ותוך זמן קצר השהות שלהם בבית הופכת לחגיגה של מין וחילול השם, כלומר חילול המאו, המאו דזה-טונג שם רשעים ירקב (חה חה אותי אף אחד לא יצנזר). מכאן גם הרגשות מתעוררים, אותן תופעות לוואי פסיכולוגיות-פיזייוגוליות שתמיד צצות במצבים כאלה ומסבכות את העניינים.
בתקציר כתוב שהספר מתרחש בשנת 1967, תחילת "מהפכת התרבות" בסין, עוד אחת מאורגיות הרצח וההרס של היו"ר מאו. בספר זה לא ממש מורגש, ובכלל הרקע לעלילה למעשה לא קיים. נראה שרק בזכות שמות האנשים והמקומות הקורא בכלל יודע שהוא מחזיק בידו ספר שעלילתו מתרחשת בסין.
מאוד חימם את ליבי לקרוא מספר איזכורים של ציפור הדרור, וכל זאת למה? בשנים 1959-62 הושמדה כמעט כל אוכלוסיית הדרורים בסין בטענה שהיא פוגעת ביבול החקלאי. מיליונים של סינים יצאו מביתיהם ותופפו על סירים במטרה להבהיל את הדרורים, עד שאלה לא יכולו לנחות. תוך זמן מה החל לרדת גשם של דרורים שמתו מתשישות. התוצאה הייתה דווקא ירידה חדה בתפוקה החקלאית, בשל מיני חרקים שהדרורים ניזונו מהם ובהעדרם זללו בלא מפריע את התוצרת. בסופו של דבר נאלצה סין לייבא מאות אלפי ציפורי דרור כדי להחזיר את המצב לקדמותו. כל זאת כחלק מ"הזינוק הגדול קדימה", מספר רפורמות מואצות לתיעוש מהיר והגדלת התפוקה החקלאית בסין או בקיצור מיזם מגה-חולני מבית היוצר של מאו שגרם למותם של 20-50 מיליון סינים ברעב. כאמור, כל זה לא מופיע בספר אפילו ברמז וחבל, כי אולי הוא היה מקבל דירוג קצת יותר גבוה.
הספר הוא ביקורת על הצבא בפרט ועל המשטר
הקומוניסטי בכלל. בעלי התפקידים הבכירים הם כל יכולים והאדם הפשוט בקושי מאכיל את משפחתו. הכל מונע מתוך אינטרסים אישיים. רק בבית הקולונל, בין וו לליין, המעמדות נעלמים ונוצרת מציאות של "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו". אחרי הכל, צריכה להיות איזה פואנטה בספר.
הכל בינוני מאוד בספר הזה ואין ממש טעם לטרוח לקרוא אותו. רק אם במקרה יש לכם אותו בבית ובא לכם להעביר כמה שעות מבלי לאמץ את המוח יותר מדי. וגם אז כנראה שיש לכם בבית ספר יותר טוב.
אגב, גם את הספר זה קניתי ביריד הספרים. בינתיים שני ספרים ושלושה כוכבים, ביחד.
סה"כ אפשר לדלג.

(אזהרה: יכול להיות ובביקורת מופיעים ספויילרים.)

כבר הרבה זמן הספר הזה מסתובב לי בראש. לא יודע מה בדיוק משך אותי בו - הכריכה המרהיבה, הנושא האקזוטי, הביקורות המהללות או הביוגרפיה המחתרתית שלו. בכל מקרה, היום מצאתי אותו במקרה בחנות יד-שניה ולמרות מחויבויותי הרבות החלטתי לקרוא אותו והפלא ופלא - סיימתי אותו ב"מכה".

אם לעשות את הדברים פשוטים אז העלילה היא על אישה חזקה - גם במעמדה וגם באופיה - שמפתה גבר חלש וכנוע לשבור את כל כללי המשחק החברתיים הנוקשים ולשקוע עימה במערכת יחסים מינית בוגדנית ומופקרת.

לאורך הספר ניתן לפרש את דמות האישה באופן דו-משמעי. מצד אחד, אישה מרדנית ומהפכנית שמבקשת לצאת כנגד הקומוניזם הדכאני ולהשתחרר לחלוטין מכבלי המוסרניות הפוריטנית השולטת בחיי החברה.

מצד שני, אישה-מכשפה, פתיינית ותאוותנית שמוכנה להרוס את חייה ואת חיי מאהבה, הערכי והמסור, עבור אורגזמה אחת טובה ("עכשיו אני מוכנה למות" היא אומרת לו אחרי אורגזמה שמביאה אותה לכדי עילפון). במובן זה ממוחזרת דמות האישה-מכשפה הידועה מאלפי יצירות עוד מהעולם הקדמון (החל מהאפוסים ההומרים וכלה בדימויי המכשפות מימי הביניים).

מערכת היחסים בינהם נמשכת כחודש ולאחר מכן הוא מושלך רחוק מהעין (ודי רחוק מהלב) עד שהוא חוזר על דעת עצמו ודורש יחס מועדף. הוא אכן זוכה ליחס כזה, שמשמעו שוב הרחקה - רק הפעם אל מקום טוב יותר מבחינתו ומבחינת אשתו (האפרורית והמשעממת שאיתה אולץ להתחתן על מנת להתקדם בסולם הדרגות המפלגתי).

הקריאה בספר קולחת מאוד אך המחיר הוא עלילה בנאלית שממחזרת הרבה קלישאות ידועות, דמויות די שטוחות ותחושה חריפה של מיחזור.

לטובת הספר ניתן לזקוף את החשיפה לעולם המיסתורי של סין הקומוניסטית בעיצומו של פולחן מאו, עולם שנסתר במידה רבה מעין חיצונית עד ימינו. כמו כן, הרבה פעמים התיאורים רווים בתרבות הסינית וגורמים לך לתהות האם אנו באמת תבנית נוף מולדתנו. לבסוף, צריך להעריך את המחבר על החתרנות וסיכון החיים שבכתיבת יצירה שכזו בזמן ובמקום שבה נכתבה - יש להשמר מאנכרוניזם כשאנו שופטים את היצירה ולתת לה את הכבוד שמגיע לה ביחס לרוח הזמן שלה.

ספר מצחיק וטוב על חייל בצבא הסיני שנדרש לשרת בביתו של מפקדו, אלא ששם מתברר למפקד יש אישה ולאישה יש דרישות -לא כ"כ סטנדרטיות.
היא מכתיבה לו שכדי לשרת את העם שלו כמו שצריך הוא צריך לשרת את יצריה... כמו כן במהלך הסיפור היא עוברת על כמה דברים שברור היה שהצנזור הסיני לא ייתן לכך יד .

ספר מהנה

לשרת את העם הוא מעין פרודיה על המשטר הסיני -יותר נכון על צבע השחרור הסיני הקומוניסטי.
כיצד ינהג חייל סיני שנועד לשרת את אישתו של מפקד המחנה שבו הוא נמצא ועוד כשהמפקד איננו והאישה זקוקה למגע יד ואליי קצת יותר מזה...

מה יקרה לו לאותו חייל מאותו רגע, ומה המשמעות של לשרת את העם בכלל