ביקורת ספרותית על לדבר עם חולי אלצהיימר - דרכים פשוטות לתקשר עם בן משפחה או חבר... מאת קלאודיה ג'. שטראוס

---

מדובר במחלה נבזית. שיטיון בעברית מילה קולעת. הארכת חיי האדם ואולי גורמים נוספים שעדיין לא נחקרו מספיק גורמים לבני אדם לאבד את עברם, לאבד כישורים אינטלקטואלים, זהו לא רק איבוד זכרון, זהו איבוד זהות. התהליך נמשך במקרים רבים שנים ארוכות, עד שמגיע הקץ. עצוב ששוכחים במהלך המחלה את האיש כפי שהיה לפניה. והזכרונות של בניו ובעיקר נכדיו יהיו של שנותיו האחרונות. ההתאכזרות של הטבע מתחזקת כשעצבים-הקשרים העיצביים במוח המפעילים יכולות מוטוריות נפגעים. אי יכולת לשלוט על הצרכים פוגעת בו ומגעילה אין מילה אחרת את הסובבים אותו. נדרשת סבלנות אין קץ כדי לטפל בחולים אלו. כיום מדובר על אחד מחמישה והמספר עלול לעלות אם לא תמצא תרופה. כולנו חשופים לבני משפחה, מכירים, שחולים במחלה הנוראה הזו. בהחלט יש מקום להבין שגם לחולה גם במצבים של מחלה מתקדמת יש רגשות, הרגש הוא האחרון להפגע. לכן כל כך חשובה המודעות . לכן חשוב ספר זה וספרים נוספים שנכתבו בנושא. לא רק למי שאוהב מישהו שחולה כפי שנכתב בחלקו האחורי של הספר. חשוב ללמד את הציבור להבין את מימדי ה"מגפה" הזו ואת הסבל שהיא גורמת לחולה ולסובבים אותו. לסכום הדברים בהסתמך על דעת יודעי דבר וניסיון וכמובן הספר. אין להתווכח אין להוכיח, אין לחנך חולה. זה לא ילד הוא גם לא ישתנה כתוצאה מ"חינוך", יש "לזרום" איתו. יש להקפיד על כבודו. החולה רגיש מאד ושמירת כבודו היא אולי אחד הדברים היחידים מלבד תרופות כאלו ואחרות שנותר כדי לסייע לנפשו ההולכת ונעלמת. הסוף ידוע מראש-זו מחלה שלעולם אינה מסתיימת בטוב.
לעולם לא לשכוח זאת גם כשהוא או היא מעצבנים מאד ואומרים או עושים דברים שעלולים להוציא מהדעת את המטפלים בהם.
המטפל חייב להיות בעל נשמה "מלאכית" כדי להצליח לעמוד בדבר הזה. אם עומד בכך זכאי להערכה רבה ולתמיכה בילתי פוסקת לא פחות מהחולה.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על לדבר עם חולי אלצהיימר - דרכים פשוטות לתקשר עם בן משפחה או חבר...