במילה אחת.
אכזבה.
בשתי מילים.
אכזבה קשה.
בשלושה מילים.
אכזבה קשה מאוד.
בארבעה מילים.
אכזבה קשה מאוד, טעות!
עלילה שלא ממריאה, סתמית כמו מליון ספרים בינוניים אחרים.
ובנימה אישית.
גוזף פיינדר, במקום ביקורת בונה שלא אטרח לכתוב, כי את הספר הזה שום ביקורת בונה לא תוכל כבר לתקן, אעניק לך פתגם חכם ששמעתי מהמגיד- שיעור העתיק שלי, אי שם בבני ברק הלחה והדביקה:
אם אין לך מה לעשות, אל תעשה את זה כאן....
ובפראפראזה: אם אין לך על מה לכתוב, אל תכתוב את זה.
כי זה מה שזה הספר הזה!
אחרי כמה וכמה ספרים מעולים, מצויינים, ו׳פרנויה׳ אחת אגדית, הספר הזה הוא....
ספר גרוע, משמים, מרדים, בוסרי, יבשושי, חסר תוחלת, חסר טעם, חסר עניין, צפוי מראש, דלוח, מעיק, טרחני, רדוד, שטחי, דביק, טיפשי, שטותי, ילדותי, חד גוני, דו מימדי, זיוף קודר, דיו מבוזבז.
זהו.


















