ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 במאי, 2017
ע"י MishaEla
ע"י MishaEla
מכיוון שהספרים שאני קוראת רובם ככולם מצריכים מחשבה עמוקה ושלל אנרגיות נפשיות, חשבתי שיהיה נחמד להתאוורר קצת עם ספר קליל וזורם. ומה יותר מתאים להגדרה זו מאשר ספר העוסק באובדנות של בני נוער..?
אזל היא נערה אמריקאית ממוצא טורקי בת 16, חובבת פיזיקה, מוסיקה קלאסית ובעלת חוש הומור אירוני. אביה של אזל כלוא בבית-הסוהר באשמת פשע נוראי, והיא מתגוררת עם אמה, אביה החורג ושני אחיה למחצה. אזל עובדת כנציגת מכירות במוקד טלפוני, אך במקום להתמקד בהוצאת שיחות, היא מחפשת לעצמה באינטרנט שותף להתאבדות. כן, אזל בדיכאון, והיא רוצה למות.
באתר אינטרנט המיועד לכך, מכירה אזל את רומן, נער בן 17, שמתכנן להתאבד ביום השנה בו אירעה טרגדיה גדולה במשפחתו, תאריך אשר הולך ומתקרב. רומן ואזל זקוקים זה לזו כי הם חוששים להתאבד לבד. לאט לאט נרקם בינהם קשר מוזר ולא-טבעי מצד אחד, אך תומך ומכיל מצד שני.
אזל כותבת בזמן הווה את יחסיה עם בני משפחתה, את מצבה החברתי בבית הספר ובכלל, וחושפת תמונה מורכבת ועגומה של נערה בעלת דימוי עצמי מרוסק וייאוש בלתי נתפס מהחיים. גם סיפורו של רומן כואב ומזעזע, ומנער אהוב פופולרי ומצליחן הוא הופך להיות הצל של עצמו. הוא מתמודד עם רגשות אשם כבדים ולא מוכן לשאתם עוד.
כיצד תתפתח הברית בין אזל לרומן? האם יצליחו לתכנן היטב את מותם, בסתר ומאחורי גבם של כל הסובבים אותם? האם הקשר הזה יתרום להגשמת מטרתם הראשונית, או שמא יחבל בה?
לבי וחורים שחורים אחרים הוא אמנם ספר המתאר בני נוער נהדרים שנסיבות חיים קשות הובילו אותם למחשבות אבדניות, אך הוא כתוב בחן גדול, ונקרא בקלילות אותה חיפשתי לשם "התרעננות". זהו ספר נוער מעניין ומוצלח, ביחס לקהל היעד, ולמרות הכל, אופטימי מאוד. הוא כתוב בכישרון ובהומור, ולא מניח לקוראיו לשקוע במרה שחורה אף לא לרגע. רוב הדמויות שומרות על אמינות לאורך כל העלילה, אם כי פה ושם עלו לי תמיהות מסוימות לגבי דמות אחת או שתיים. המחברת מצליחה להבהיר, באופן שאיננו קיטשי או יומרני, לאילו מעגלי תמיכה זקוקים הלוקים בדיכאון וכיצד שינויים מסוימים באופן התקשרותם עם אחרים משמעותיים, עשויים לרומם אותם מתהומות קטלניים.
עניין אחד שצרם לי היה השימוש הגורף בתחליף "סלנגי" למילה כן: כל הדמויות הצעירות בסיפור אומרות "אהה" במקום זאת, וזה צרם לי ונתן תחושה של השתדלות גדולה מדי לשמור על אמינות, כשלמעשה התוצאה היא כמעט הפוכה.
הספר מומלץ לבני נוער וצעירים ולכל המתעניין, בייחוד בזכות העיסוק המוצלח בנושא של אובדנות ונוער במצוקה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
צודקת!
איך לא חשבתי על זה בעצמי. yeah או yep
תודה על ההצעה! בינתיים אני חוזרת לספרים "הכבדים" שלי ;) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יש מצב
שה"אהה" זה תרגום ספרותי ל- yep. לסיגל גפן פתרונים.
וסתם פרט לא חשוב: הסופרת בעצמה נראית כמו טינאייג'רית. חוצמזה: בפעם הבאה שתרצי להתרענן, אני מוכנה להכין לך רשימה של קלילים וזורמים שלא כוללים דיכאון ומחשבות אובדניות אבל בטוח כוללים מחשבות...מהסוג הלא מעיק... |
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
האמת, מ׳, שגם לי מתפלק כה פה ושם, וזה עבר כמובן לקטנים שלי, אז אני משתדלת במודע למגר את זה.
לי, תודה!! |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אוהבת את הסקירה הזו. תודה רבה
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
סקירה משכנעת. הבכורה שלי בת עשרים ובווטסאפ עונה תמיד כה במקום כן. היא לא סלנגית
במיוחד.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
