ביקורת ספרותית על ותמאן ושתי מאת חוה עציוני-הלוי
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 במאי, 2017
ע"י רובינה


סיפור מגילת אסתר מוכר לכולנו וחלקנו אף קוראים אותו פעם בשנה במהלך חג הפורים. הסיפור כביכול פשוט – המלכה ושתי סירבה לפקודת המלך אחשוורוש והודחה, במקומה עלתה למלוכה אסתר היהודיה. היא הצילה את העם היהודי מהשמדה ואנחנו קיבלנו את חג הפורים.

אבל מה קרה בארמון שגרם לושתי להמרות את פי המלך? ומי היה באמת אחשוורוש?

חוה עציוני-הלוי מראה לנו צדדים קצת שונים של הסיפור ובעיקר את סיפורה הלא פשוט של המלכה ושתי.

ושתי הגיעה לארמון המלך כנערה צעירה בסך הכל בת 15. היא נולדה וגדלה בכפר קטן למשפחה מפשוטי העם. אמה החליטה שבתה תגיע רחוק ולכן עוד בילדותה לימדה אותה לדבר כבני האצולה, לימדה אותה נימוסין והליכות שלא כמו שאר הבנות בכפר, וסרבה לשלוח אותה לעבודות קשות כדי שעורה יישאר רך.

ושתי גדלה בבדידות נוראית כיוון שבנות הכפר מרגישות שהיא מתנשאת ומפנות לה עורף. לכפר מגיעות שמועות שהמלך למרות כל הנשים שמחזיק בהרמון עדיין לא הכתיר אף אחת למלכה. אמה מנצלת הזדמנות זו ושולחת אותה יחד עם בן האצולה כרשנא לשושן הבירה. כרשנא ואשתו מעמידים פנים שושתי היא בתם ומציגים אותה בפני המלך.

אשתו של האציל לא אוהבת את ושתי ומאחלת שהמהלך לא יצלח וכאשר המלך בוחר לבסוף בושתי למלכתו היא מחליטה לגרום למפלתה.

המלך עצמו הינו בחור צעיר בתחילת שנות העשרים שקיבל את המלוכה לאחר שאביו נפטר. הוא נאלץ להתמודד עם מרידות מבית ועם ממלכה גדולה ללא ניסיון כלשהו. הוא מתואר כאוהב הטיפה המרה והדבר גורם לו לעליות ומורדות במצבי הרוח שלו.

התככים בארמון מקיפים את הזוג הצעיר בכל מקום – הן בהרמון הנשים והן בקרב שריו של המלך.

במהלך משתה חגיגי שעורך המלך הוא מחליט בעצת אחד משריו לזמן את ושתי אליו כשרק הכתר לראשה. ושתי מחליטה לא להשפיל את עצמה ומסרבת לפקודתו, למרות שהיא מבינה היטב את תוצאות החלטה – ואולי בסתר ליבה אף מבקשת זאת.

ההמשך ידוע – ושתי מודחת והמלך מחפש מלכה חדשה. ושתי מוגלית להרמון הנשים כאחת נשות המלך וזה האחרון מסרב לשחררה לחופשי למרות בקשותיה החוזרות ונשנות.

התככים בארמון לא נפסקים ואדם חדש נכנס לתמונה – המן, שמתמנה לראש השרים של המלך הצעיר. המן הוא נצר לעם העמלק שהושמד כמעט כולו על ידי שאול המלך והוא מחפש נקמה בעם היהודי.

לאחר שאסתר נבחרת למלכה היא אינה מספרת למלך מי היא באמת ובכך מצליחה להציל את כל בני עמה ואת דודה מרדכי.

במקביל נרקם גם קשר מיוחד בין ושתי לבין אסתר וזו האחרונה מנסה לעזור לחברתה להשתחרר מהרמון המלך.

כמו כל ספריה, גם כאן מראה לנו עציוני את הסיפור מנקודת מבטן של הנשים הצעירות בתקופת התנ”ך. הנשים היו ללא כוח אמיתי אבל אישה חכמה יכלה לעזור לגבר שבחייה (בעלה, אביה, או כל קרוב משפחה) מבלי שהאחרון ירגיש שהיא עוזרת לו ובטוח שההחלטה הייתה שלו.

ושתי מתוארת בסיפורי המגילה כמלכה הטיפשה שסרבה לפקודת המלך, וכך סללה את דרכה של אסתר למלוכה ולהצלת העם היהודי. עציוני מראה לנו שהיא הייתה בחורה חכמה וטובה שלא הסכימה שישפילו אותה. היא רצתה לעזור לא רק לעצמה אלא גם לשאר בנות הממלכה ולפעמים הצליחה במשימתה ולפעמים המלך עצר אותה, כי פחד איך הוא ייראה בעיני שריו.

חוה עציוני-הלוי היא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, ומחברת הרומנים התנ”כיים אשת לפידות, אפר על ראשה, ולו שתי נשים, אל אשר תלכי, והמלך לא ידעה, שפחתי בחיקך וכחוט השני.

אתם מוזמנים לבקר באתר שלה: women-in-the-bible.co.il
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 9 חודשים)
רובינה תודה רבה. אני מאוד מסוקרנת לגבי הספר הזה. הזמנתי אותו ואני ממתינה לו. מאוד אוהבת את ספריה של חוה עציוני-הלוי. כבר כתבתי פעם באחת הסקירות שלי שהיא קוסמת של מילים.
יום מקסים וסופש נעים





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ