ביקורת ספרותית על בינתיים לתמיד מאת ענבל כהן-זיליאני
ספר בסדר

---

זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר מפרי עטה של ענבל כהן זיליאני. ספרה הראשון "עלמה ולאו" לא נקרא על-ידי, מהסיבה שהוא פורסם רק במהדורה דיגיטאלית, ומי שמכיר אותי יודע, שאני אוהבת להסניף דפים ולחוש בניחוחו של הנייר.

בספרה הנוכחי ענבל מגוללת בגוף ראשון את מסע חייה של אן מוריני, בטעמים איטלקיים עם תבלינים ייחודיים כמו: אורגנו, בזיליקום, והרבה הרבה שמן זית, למרות שתפגשו פה גם הרבה
Take A Way סיני.

העלילה מתחילה ביום הולדתה ה-34 של אן מוריני. אן פותחת את חלונות דירתה ואוויר חדש נמהל בישן. אהבתי את המטאפורה ההתחלתית הזו שזרעה את זרעי העלילה בהמשך.

מי פוקד את ביתה ביום מיוחד זה? פרנץ.

פרנץ במערכת יחסים עם אדו, בן זוגו לחיים ועמית לעבודה של אן, במשרד רואי החשבון "לורנצו". שני אלה חברים מקורבים, ומוצאים כתף האחד אצל השנייה מעת לעת. את יום הולדתה של אן, פרנץ מתכנן לחגוג במסעדת יוקרה שמנהל בן-זוגו.

כבר בשיחה ביניהם מצטיירת אן מוריני כאישה של יעדים. את חייה הממוסגרים מלווים קומץ עמיתים מהעבודה. היא מתגוררת במילאנו, לאחר שגמלה בתוכה החלטה, לעזוב את ישראל לטובת איטליה. כל מה שרצתה להשיג בצעד הנועז הזה, הוא להשאיר מאחוריה את הכוויה שחוותה מאריאל, שאיתו הייתה אמורה לחיות עד סוף חייה.

בכל שנות חייה הקצרים היא הגשימה את חלומם של הוריה והסביבה. מילאנו עבורה הייתה הצעד הראשון להגשמת חלומה, ואולי גם פסיעה נוספת למיסמור עצמה בזוגיות וילדים אבל, מִי שֶׁנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נְזְהָר בְּצוֹנְנִין. . .

באותה עת בדירתה שמעליה עבר להתגורר תומס אמורטי. השיפוצים בדירתו גורמים לה לאי נוחות, ולאחר דין ודברים עם עצמה היא מחליטה "להיכנס" בשכן החדש...

תומס אמורטי מתגלה כאנטיתזה לחלומותיה. הוא חי את החיים הטובים כיין תוסס. מקועקע ושובב שכל זוג רגליים מתחת לשמלה מעניינות אותו.

בין שני ההפכים הללו, מתחילה מערכת יחסים ממגנטת, ומסע בין הרים ועמקים עם עליות ומורדות. המפגשים בין אן לתומס ארוגים בדו-שיח עוקצני, ציני, משעשע לעיתים אף נוקב שמחלחל לשכבות החבויות.

לאורך העלילה הם משילים מעליהם את המסכות, וכש"האני" של שני אלה נפגשים, תוכניותיה יורדות לטמיון המבסס את הקלישאה: "כל תוכנית היא בסיס לשינויים".

מסעם המשותף גורם לאן מוריני להביט במראה. היא מבינה שהפיתוי עבורה הוא ענק, והדרך היחידה להימנע ממנו הוא להיכנע לו.

האם אן נכנעת?

כמה אן מוריני משתנה כדי להגשים את יעדיה? ו/או האם היא המשיכה להתנחל בתוך השגרה, ועוטפת את עצמה בשמיכה רכה?

את התשובות לשאלות תמצאו בספר הנוכחי .

העלילה מפגישה את הקורא עם אמיתות של החיים, ועד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי להגשים את יעדינו.

בתוך המסע משולבים משפטים באיטלקית עסיסית ומתקתקת, והם אלה שמביאים את אותו ניחוח איטלקי משכר.

כתיבתה של ענבל כהן-זיליאני בגובה העיניים. מלא תמצאו כאן מטאפורות ספרותיות, תיאורים קסומים, משלים, מוסר השכל או דמויות מורכבות.

העלילה מתרכזת בשתי דמויות מרכזיות הפוכות, ומוכיחות שהחיים הם לא רשימת יעדים מסודרת וממוספרת.

למרות שמדובר ברומן, לזכותה של ענבל ייאמר, שהיא הותירה את תיאורי חדר המיטות מחוץ לזירה, והתעמקה בסערת הרגשות המסולסלת, המורכבות ובמסעם של הדמויות.

הדמויות האחרות: הוריה, עמיתיה לעבודה, וחברות הנפש של אן מוריני, קיבלו את המקום הראוי לו בעלילה, וגם על כך היא ראויה לשבח.

בשורה התחתונה: ספר מהנה לחופשה, משובב לב, קליל עם סיפור אהבה מרגש, שיתאים לקריאה על ידי קהל הקוראות.

אין לי צל של ספק שאן מוריני הייתה אוהבת את השיר "מעגלים" של עידן רייכל.

רצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=zO76fMKEjzg

אני תקווה שהספר הזה, ככל שהוא קליל יוציא אותי מתקופת ההדממה.

לי יניני

פרוזה מקור, אהבות, 252 עמודים, 2017

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על בינתיים לתמיד