זמן מופת / ישי סנדק

הרומן שלפניכם מפגיש אותנו עם מציאות אלטרנטיבית אשר בה קבוצת אנשים מאסו בחיים בישראל לאור המצב בה, ומחליטים לעזוב את הארץ ולהקים קהילת מופת שבה הם יחליטו בעצמם על האופן שבו יתנהלו בה. אדם, צעיר הלום קרב איבד את סבתו, קרובת המשפחה היחידה שנותרה לו, לאחר שזו נפצעה קשה בהפגנה שבה השתתפה. סבתו הייתה ניצולת שואה אשר מילותיה האחרונות לנכדה התייחסו לדאגתה מהמצב בארץ.

כאוב על מות סבתו ומושפע מדבריה, אדם מחליט לטוס לכפר קטן ונטוש באוסטרליה ובו, באישור הרשויות, להקים את הקהילה החלומית שאט-אט תיבנה ותתנהל על פי החוקים החדשים שיקבעו החברים בה. אל אדם מצטרפים מגוון של ישראלים, כל אחד וסיבותיו האישיות שהביאו אותם להחלטה לבחור בהתחלה חדשה במקום חדש, הרחק מהשחיתות, מהאלימות ומשנאת חינם. חלק מהסיבות היו הגיוניות, בעוד שאחרות היו די ילדותיות ופזיזות משהו.

ההתחלה של הקהילה הקטנה נראתה טובה למדי. החברים בה חתמו על אמנה שהתאימה לכולם. הם התכנסו בעת הצורך בשביל לקבל החלטות כקבוצה. המטרה שלהם היא להתחיל לצמוח ולפרוח, ולהוכיח לעצמם ולאחרים שאפשר גם להתנהל אחרת ולחיות חיים הרבה יותר טובים. אבל הם עומדים לגלות שגם הרחק מישראל, הבעיות לא נעלמות. חילוקי דעות מתגלים, אנשים חווים שינויים משמעותיים ונתקלים בקשיי פרנסה והסביבה לא תמיד מסבירה פנים, וזאת בלשון המעטה.

זהו סיפור מעניין, מעורר מחשבה ומאוד רלוונטי למצב השורר במדינה. הרלוונטיות שלו הפכה את הקריאה ליותר נוגעת וכזו שניתן להרגיש אליה שייכות והבנת הלך הרוח. העלילה הייתה קולחת והפרקים קצרים וזורמים. הדמויות בספר שונות ומגוונות, ותוך כדי התאקלמותם במשכנם החדש, אנו נחשפים בקצרה לסיפור האישי של כל דמות ודמות, דבר שמאפשר להבין טוב יותר את הדמויות ואת המניעים שלהן.

לצד שיתוף הפעולה בין חברי קהילת מופת, אנו עדים גם למאבקי כוחות שהתגלו עם הזמן, לבעיות מימון שונות שהפריעו להגשמת החזון, וגם לגורמים חיצוניים שגרמו לשהות של הקהילה באוסטרליה להפוך למאתגרת במיוחד. גם מזג האויר משפיע לרעה על המצב וגורם לישראלים להתגעגע לחום האימים של הארץ. מצא חן בעיני סיומו של הספר שהציג לדעתי אופציה הרבה יותר מציאותית ונכונה, במיוחד לעיניים ישראליות שעבורן ישראל היא הבית, מעל הכול. מעניין ומומלץ, במיוחד בימים אלה!

350 עמודים
עורכת הספר: תמרה אבנר
הוצאת שולחן כתיבה - מטר

עוד מילדותי כאשר הייתי שוהה באשפוז בבתי חולים כשהייתי זקוקה להחלמה ושיקום , רופאים עבורי היו המלאכים בלבן .
תמיד היתה בליבי פינה חמה ומיוחדת אליהם , משהו מעבר להערכה והערצה .
בכל פעם מחדש מסוקרנת לצפות בסדרות העוסקות ברופאים כמו : האנטומיה של גריי ואי אר שהתאהבתי בהן , והכי נהנית לקרוא בספרות על רופאים ורפואה .
כך גם הגעתי לספר החדש סטאז'ר ספר ביכוריו של כרמל שר רופא מתמחה נשוי ואב לבן.

בכתיבה כנה , ישירה וחשופה , המתובלת בהומור ציני שובה לב , מגולל כרמל את סיפור חייו כסטאז'ר .
סיפור מדהים מעורר הערצה הערכה השראה והשתאות שהעצים לי את העובדה , עד כמה אין תמורה מספקת לפועלם של אלה הגיבורים בלבן , בשליחותם המופלאה בהצלת חיי אדם .

יומן מסעו מתחיל ברומא שבאיטליה שם עובר להתגורר כדי ללמוד רפואה .
בכתיבה אותנטית ולעיתים אף נוגעת ללב , הוא מתאר את מקום מגוריו , חוויותיו והאתגרים שהמעבר גרר איתו : השפה , הלימודים והחברים ... שם גם פוגש ומתאהב בבחירת ליבו לאה אשתו .
בסיום הלימודים כרמל חוזר לארץ כסטאז'ר במחלקה הכי מאתגרת בבתי החולים מחלקת המיון .
שם אין לו רגע דל, שם אין מקום לטעויות . שם גם מתקבלות החלטות גורליות , בכאוס של מסע אל הלא נודע , שרק מלקרוא מה הוא חווה בכל דקה ביום עבודתו ,נלחצתי עבורו ולעיתים אף הרגשתי מחנק בגרון , ולעיתים נשמתי נעתקה בחוסר אונים .
כרמל הפגיש אותי הקוראת עם מקרים מרתקים מהחיים עצמם , בהם חווה וטיפל , נאלץ להתמודד בים של דילמות מוסריות ברפואה , רגש מול היגיון , גוף מול נפש , וערכים חשובים נוספים כמו : אהבה , משפחה , דת ומוסר .

ספר שחשוב שיגיע אל קדמת הבמה בכל זמן ובפרט בימים אלה של הישרדות ותקומה מחדש בתקווה לעולם טוב יותר – עולם של שלום .
ממליצה לכם מאווווד לקרוא !

כשהסתכלתי במבט ראשוני בכריכת הספר מגורשת רומן ביכוריה של שמרית מנור פפר סוקרנתי.
והתמגנטתי נמשכתי, משהו בקונוטציה הראשונית שהיתה לי הזכירה לי מיד את רגעי הקסם שהיו
לי כשצפיתי בסדרה סקס והעיר הגדולה מה שהתבהר לי מאוחר יותר בקריאתי כעונג צרוף
בסגנון סקס בעיר הגדולה תל אביב