וואו אחד הספרים הטובים שקראתי, אני זוכרת שאח שלי הביא אותם מהספריה ורק הייתי מסתכלת בתמונות היפות והמעניינות, ועוד לא הייתי קוראת כל כך...אחרי כמה שנים קראתי את הספר ונשאבתי, בדיוק הסגנון שאני אוהבת...הרפתקה מסתורי, פנטזיה ,לברווח לעולם לא מוכר...ממליצה בחום למי שילדות וסקרנות פועמת בוורידיו:)

הספר הוא מסע הרפתקאות שמסופר בתמימות, אך מתחת לכך יש הרבה מעבר ולכן זה ספר שמתאים למבוגרים לא פחות מאשר לילדים.
טוויג בן ה-13 עושה את הטעות שכולם מזהירים מפניה את כל טרולי היער שעימם הוא גר- הוא יורד מהשביל וכעת אבוד ביערעבות בו צפונה מפלצת איומה שמאיימת לתפוס את האובדים ביער. אלו מאיתנו שנאבדים בנבכי החיים, ולמרות שאנו נוטים לעשות את הטעויות שכולם מזהירים אותנו מפניהם, אנחנו נחושים למצוא את הדרך שלנו במסע הזה. וכך טוויג מחפש את מקומו ואת זהותו בעולם (הוא מאומץ על ידי טרולי יער כשעוד היה תינוק) מנוכר ופוגש קבוצות שונות של יצורים שמשקפים את התנהגות בני האדם בעולמנו. למשל, אנשים שמקבלים אותנו בברכה ומכניסים אותנו לחייהם אך באותה מהירות מוציאים אותנו ושוכחים את מה שהענקנו להם בשעת צרה.
בנוסף, מתוארות קבוצות שלמות של יצורים לאורך כל הסדרה שעבדים לרודנים שלהם, מבצעים עבודה סזיפית כל יום ביומו רק על מנת להמשיך לשרוד בתוך העולם הזה. העבדות הזאת הופכת אותם ליצורים אגואיסטים שאינם רואים את צרכיו של השני ודורכים על שכניהם.
עם זאת, מתוארת בספר חברות נפלאה של טוויג עם דוב בנדר, וכך המחבר גם מראה לנו את הצד האופטימי בעולם. גם אם בכל היער על כל יציריו המסוכנים והמנוכרים, אנו נוכל למצוא חבר אמת שיהיה נכון לתת מעצמו למעננו וכך גם אנחנו למענו.
כמו הרבה ספרי פנטזיה שמתורגמים לעברית, גם ספר זה מצא את עצמו במדף ספרי הילדים והנוער. כמובן שהוא פונה לילדים ונוער אך באותה מידה גם למבוגרים. ולכן, הוא מתפספס בארצנו שאינה יודעת להעריך מספיק את העומק שעומד מאחורי ספרי פנטזיה וההשקפה הפילוסופית המעמיקה שלהם.
זה הראשון בסדרת קורות קצהעולם שמונה כ-11 ספרים. לצערי בארץ תורגמו רק 6 ספרים מתוך הסדרה.
ממליצה בחום ומאחלת קריאה מהנה לכולכם!

אוי לא
איזה ספר גרוע
לא לקרוא לא לקרוא לא לקרוא
אתם תתחרטו על זה
קראתי אותו כי יש לו שם כזה נחמד אבל רק השם שלו כזה נחמד
דבילי חסר עלילה ומשעמם
ומאוד מאוד חסר תועלת

אז מדי פעם אני קצת מחפשת לי ספרים בתיבת החיפוש פה למעלה ובודקת, ככה, מה מצבם בחיים: מישהו אהב אתכם, יקיריי? כמה עוד מזדהים עם ההתפעמות שלי לגביך, חביבי? איזו ביקורת מלאת השראה נכתבה עלייך, מקסימה שלי?
(טוב, כמובן שמדובר בספרים הטובים. על הרעים אני מסתכלת, פולטת קצת "הא"-אים נקמניים ופונה הלאה)
(וכן, מה רע בלהתייחס לספרים כאל ישויות עם אופי? טוב, אל תגידו.)

אז הגעתי לדף הספר הזה. ממבט ראשון משהו כאן לא נחמד. "מעבר ליער עבות". שמתם לב לרווח המגעיל שהשתחל לו פנימה? אוי ואבוי. יערעבות, עירתחתונה, ציפורסעד, עצערש.
למה? כי ככה.
וזה אחד מהדברים המופלאים לגבי הסדרה הזו. קיומם של המוני חוקים הפוכים ונפלאים שנמצאים שם כי ככה הסופר(ים) רצה(ו).
העולם שהסופרים (נכנעתי. שיהיה ברבים וזהו) בונים מלא דמיון ומיוחד. כל כך. טוב, יש פה כבר קלף מנצח שכובש חלק נכבד מהקורא כבר על ההתחלה: הציורים. הם מצמררים ונוגעים וממחישים הכי טוב את יותר מאלף המילים שנחסכו עבור כל תמונה. כישרון כישרון.
אני רואה בספר המון הצלחה בבניית המימד הוויזואלי. לא רק על ידי הציורים, למרות שאין ספק שיש להם חלק נכבד בדבר. משהו בעולם החדש מהניילונים, שלא מציית ולא אמור לציית לחוקים של אף עולם ספרותי בדיוני אחר, שואב את הקורא פנימה. וחזק.
ההקדמה בהחלט ממחישה זאת באופן נהדר. היא פשוט באה כדי לתאר את העולם כפי שהוא. סוג של מפה, אבל בכתב. דמיינו את הקצה, סוף העולם. קחו זום אחורה לנהרקצה שמושלך לעברו. מאיפה הנהר מגיע? ממש מתוך-תוכו של יערעבות. ביערעבות רוחשים סוגי חיים שונים וזהו מקום מסוכן ופלאי ורוחש. והנה בקצהו מתחילים יערות הדמדומים...
וכן הלאה. (באופן הו-כל-כך-יותר מוכשר מאיך שאני מייבשת את זה) לכל מקום ולכל גזע או כת ישנם חוקים משלהם. אבל מכירים את ספרי הפנטזיה האלו שיש אצלם לכל דבר אלפי חוקים מסובכים שצריך לזכור כדי להבין איזה אלף בדיוק כישף איזו קוסמת ואיזה חוק מבין המגילות העתיקות של כת הנביאים זה סותר? אז לא. כחלק מהזרימה הכללית של העלילה והחיים של הספר, לא שמים לב לזה. אין הכבדה של חוקים וכללים. פשוט עולם שחי את חייו וכל דבר מיוחד בו וכל חוק טבע הפוך נעשה לקוראים מובן מאליו, ממש כמו שבעולם שלנו ברור לכל אחד שכדור שנזרק למעלה ייפול למטה. זה טבע שני, לכולם.
(שזו אגב דוגמה נחמדה כי חוקי הכבידה הם בהחלט לא דבר מובן מאליו בקורות קצעולם. מוהאהא)
כיף להיכנס לשם, לעולם הזה. הוא שונה ומקסים ומכשף. פנטזיה נהדרת, לדעתי. ממש במובן המילולי של "פנטזיה".
מה עוד?
דמויות נהדרות. מקוריוּת. סיפורים טורדי מנוחה ואפלים. אח, איזה כיף!
והציורים. הזכרתי את הציורים?

חסרון מעצבן (שמתווסף לרשימת: "ארגג הוצאות לאור תלכו לעזאזל לפעמים אתם ממש דורשים בעיטה" שלי):
תסתכלו בוויקיפדיה. הסדרה הראשית בנויה מתתי סדרות שמתקשרות זו לזו. אז למה לתרגם שני ספרים מכל סדרה?! יש שם עניין של תרגום בסדר כרונולוגי, אבל... בחיי.
פףףף.
אבל תקראו. בכל זאת. כל העניין כולו מספיק מהנה ומרתק.

אל יערעבות ומעבר לו!

ספוילרים בהמשך



לקח לי המון זמן להתחיל לקרוא את הספר הזה. הוא היה על המדף בחדר של אח שלי לפחות שנה עד שמצאתי זמן לקרוא אותו. וזה חבל, בגלל שסדרת הספרים הזאת מלווה אותי מאז הילדות.

את שלושת הספרים הראשונים מאוד אהבתי, אבל הרביעי הציג דמויות חדשות ועלילה חדשה שלא הייתה קשורה בהכרח לספרים הקודמים, וגם הספר הזה היה אמור להיות בדיוק כך, ולכן לא ממש רציתי לקרוא אותו. התגעגעתי לדמויות המקוריות ולרעיונות הראשונים שכל כך שבו אותו כשהייתי קטנה. ליערות, ליצורים, לספינות, ומעל לכל, לטוויג, הדמות הראשית שכל כך אהבתי.

אז בסוף התחלתי לקרוא את הספר, ונהנתי ממנו. לא העלילה הכי טוב שיש, וגם ההתחלה הייתה קצת איטית, אבל זה היה מספיק טוב בשביל לגרום לי להמשיך. ואז קצת אחרי אמצע הספר, הספר תפס קצב אחר. פתאום יש יותק פעילות ויותר אקשן, והדמויות כבר לא זרות אחת לשני, אז גם יש אינטרקציות יותר נעימות.

ואז הם החזירו את הדמות היחידה שחשבתי שבחיים אני לא אקרא עליה יותר. טוויג. זקן, בודד, ללא צוות. אבל עדיין פיראט רקיע. עדיין קפטן. ועדיין הדמות שליוותה אותי בילדות. מהשניה שהוא חזר, לא הורדתי את הספר מהידיים.
בשבילי, הספר הזה מחולק לשניים. לפני שטוויג חזר, ואחרי שהוא חזר. הסוף של הספר השלישי תמיד הציק לי, כי אף פעם לא ממש ידעתי מה קרה לו. וכאן הייתה מין סגירת מעגל, בשבילו ובשבילי. כי סוף סוף הוא קיבל את הסוף שהגיע לו, ואני זכיתי לדעת מה עלה בגורלו.

בעמודים האחרונים בכיתי. לא כי הספר נגמר, אלא כי הייתי צריכה להגיד שלום לחבר יקר שליווה אותי במשך שנים.

ספר מדהים ומקורי,לא דומה לשום דבר שקראתי,קצת מעצבן מהבחינה של השפה,אבל יכול להיות שזה התרגום
ספר מקורי בהחלט!

אחלה ספר הציורים מהממים וכל הסדרה מעולה

ספר מאוד מומלץ!

סוחף ומענין.

אהבתי מאוד את עטיפת הספר - כבר נותן לך תחושה על הספר עוד לפני שהתחלת לקרא.

הסופר מביא אותנו לכול מיני מקומות ויחסים,חלקם מוכרים לנו יותר - העולם התחתון ה-"ארסי" - וחלקם פחות - טרולים,ומצבים בים.

ספר וסידרה מאוד מומלצים.
אני הכי נהנתי ממנו מכול הסדרה.

תהנו

בניגוד לשלושת הספרים הראשון, לספר הזה לא התחברתי ישר מההתחלה. אני מאמינה שזה היה בגלל שהספר עסק בדמויות חדשות ולא בדמויות הישנות והאהובות.
בהתחלה, הספר לא מעניין במיוחד. אין הרבה אקשן, ולוקח המון זמן עד שמשהו קורה. אבל לאט לאט מתחילים להיחשף התככים בסנקטפראקס, ואז מתחיל להיות קשה להניח את הספר מהידיים. העלילה מושכת, ואתה רק רוצה לגלות מה יקרה בהמשך. עד הסוף לא ידעתי אם אחת הדמויות הראשיות מתה או לא, וזה היה מאוד מעניין. בסופו של דבר התחברתי לדמויות, ומאוד אהבתי את הספר :)