ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון (מהדורת מרגנית) - זעם האלה המשולשת - פרסי גקסון והאולימפיים #7 מאת ריק ריירדן
ספר לא משהו

---

פרסי ג'קסון, שתי מילים שמספיקות לתאר לכל חובב הז'אנר להתאהב,
סדרה מוצלחת לקריאה חוזרת שוב ושוב ושוב מגיל היסודי ועד לגילאים בוגרים יותר,
חמשת הספרים הראשונים בסדרה מדהימים אחד אחד, פעם אחת פעם הקוראים נשאבים להרפתקאותיהם השונות של פרסי אנבת וגרובר,
הסופר החליט במה שנראה בשלב זה לפנק אותנו בשלושה ספרים נוספים בסדרה המגוללים את נסיונו של פרסי להתקבל לאוניברסיטת רומא החדשה ולשם כך זקוק לשלושה המלצות מאלים שונים והמשמעות היא שלושה משימות מהאלים, שלושה מסעות חיפושים חדשים, שלושה ספרים (נקווה שיותר) חדשים :)
בספר הנוכחי אנו קוראים על המשימה השניה של פרסי שקיבל מהאלה הקטה שנדמית כפשוטה אך מסתבכת מאוד בצורה האופיינית לפרסי,
הספר הקודם ״גביע האלים״ עוד היה בסדר יחסית עם מרבית הקסם של הסדרה, אבל בספר הנוכחי זעם האלה המשולשת הרגיש לי קצת מקרטע ורוכב על המוניטין של הסדרה,
המשכתי לקרוא אותו אך ורק בגלל שאני מעריץ מושבע של הסדרה ושל פרסי בפרט, אני מקווה שהספר הבא שצפוי לנו על מכתב ההמלצה השלישי יהיה טוב יותר מספר זה...
מבין שבעת הספרים שיצאו עד היום לסדרה ונושאים את הכותרת ״פרסי ג׳קסון״ זהו בעיני הספר הכי גרוע בניהם,
מאוד קשה לי להחליט מה הטוב ביותר מבין חמשת הראשונים אך ״זעם האלה המשולשת״ בהחלט מקבל את התואר הגרוע ביותר :(
לסיכום למעריצים מושבעים כמוני כן אמליץ על קריאת הספר אבל יותר כסימון וי מאשר ללהנות ממנו כמו מששת האחרים... ולמי שפשוט מחפש להנות מספר טוב זאת לא הכתובת לצערי :(

» ביקורות נוספות של Elad
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון (מהדורת מרגנית) - זעם האלה המשולשת - פרסי גקסון והאולימפיים #7