דירוגים › פרוזה עברית

על אף הכתוב בכותרת המשנה, הספר אינו ממש היסטוריה אלטרנטיבית. היסטוריה אלטרנטיבית (לפחות במובן הנורמטיבי) שואלת "מה היה קורה אילו..." (אילו היטלר לא נולד, אילו סין גילתה את אמריקה, אילולא מרדנו ברומי). רק הפרק האחרון מהווה היסטוריה אלטרנטיבית. כל ה

אני אוהבת היסטוריה. בעיני כל ספר היסטוריה בעיני הוא נכס, אני אוהבת לדעת מה קרה למדינה שלי? בעיקר בשנים הראשונות של המדינה. הספר הזה ישב לי בספריה הזמנתי אותו, בגלל יום העצמאות החלטתי לקרוא בו, לפני חצי שנה קראתי את הספר החדש של בנו ישי שריד. אני מוד

ומילה עלי להגיד על כותב הספר, שעל אף שנאתו וביקורתו המרובה על הזקן, הצליח להעביר את קוראיו מסע קטן עבור ארץ קטנה. ונראה לקורא כי כותב הספר הינו שמאלן נלוז, כזה שאף אשכול היה מתבייש בו. ביקורתו המרומזת על המדינה ועל הזקן אינן אלא ביקורתו כלפי עצמו

ברעיון, הספר הזה היה אמור להיות מאוד משעמם. הוא פשוט מלא היסטוריה, מנוער ציוני בברית המועצות עד פטירתו כאן בישראל בקיבוץ שהקים. אבל (!) איכשהו ענברי הופך את ההיסטוריה הזאת למעניינת. לא בגלל מתח, סתם כך כי הכתיבה זורמת. מרתק לקרוא על מקימי המדינה,

# אם, נגיד, איזה נפיל בלתי נראה היה לוקח אוסף מקרי של ילדים בכתה י' ושופך אותם במקום שומם, בלי אבא ואמא, ואומר להם ("יוצאת בת-קול וכו') תסתדרו. בכמה תנאים: אתם חייבים לדבר בשפה שאתם לא מכירים וללמוד אותה בלי מורה. עבודה זה הכי חשוב. כמה שיותר עבודה

לא בא לי להמשיך, כרגע כבד עלי משום מה, אולי גם מפחיד או נדוש. מכירה את קיבוץ אפיקים גם, הכרתי אשה אחת אמנית קרמיקאית אפילו אכתוב את שמה- חגית- היא היתה מהקיבוצ, האקס המיתולוגי שלי תמיד אמר לי שקיבוצניקים לשעבר יש בהם משהו לא משהו, אז היא דוגמא, מצד

זהו סיפורו של קיבוץ אפיקים החל מהיווסדות התנועה שהקימה אותו, בראשית המאה העשרים, השומר הצעיר ססס"ר, ועד לשנת כתיבת הספר (2009) עם הפרטתו. הסיפור של אפיקים הוא במידה רבה סיפורה של התנועה הקיבוצית כולה, והתהפוכות שעברה מימי הקמתה ועד ימינו. על הספקט

הספר כתוב בפורמט עלילתי ומעניין (מאוד) של קיבוץ אפיקים וחבריו מהקמתו ועד ימינו. הייתי שמח לקרוא עוד סיפורים כאלו היסטוריים המועברים בצורה אנושית על כל מעלותיהם ומגרעותיהם של האנשים והמעשים שנעשו על מנת לבנות יישובים בארץ ישראל. הסופר יורד לפרטים ומ

מזמן לא נהניתי מכתיבה ישראלית מקורית כמו שאני נהנית מפרי עטו של אסף ענברי. אסף כותב בשפה יבשה את דברי ימי קיבוץ אפיקים. דם, יזע ודמעות שזורים בהיסטוריה של הקמת הקיבוץ. ויכוחים אידאולוגים, תלאות מפרכות, סיפורי גבורה וטרגדיות, וגם הצלחות בלתי נתפסות. א

קניתי בעקבות המלצה ספונטנית מנומסת מעל שולחן בופה, כנראה המקום הכי טוב לקחת ממנו המלצות הציפיה נמוכה, אבל הספר הפתיע. אדון ענברי נמלט היטב ממלכודות ספרי-תקומה-קלישאתיים. זה גם לא ממש ספר תקומה. במקום זה זה ספר אנושי ספר על אנשים שלוקחים את ג

במופע חד-פעמי כמעט של פרוזה צלולה ומרהיבה, בעברית גבוהת מצח, י. שריד האב מביא לפנינו את סיפורה של מדינה קטנה בהתהוות, הלא היא מדינת ישראל 1948-1967. הסיפור מובא מנקודת מבטם האישית, יהיו אלה אישים שחיו ונשמו, או כאלה ששריד נפח בהם נשימה מפה לפה, משל ה