הוצאה לאור›מזרחי

עד עתה קראתי על הגברים ביצירותיה של פרל ס. בק. החברה הסינית היתה אז חברה של גברים, אם כי מפתיע לגלות, שאת ניהול הבית ואפילו העסקים ניהלו דווקא הנשים.
בספר שלפני מדובר בבית ובו גרים מספר דורות של משפחת וו, כשישים אנשים, כולל המשרתים. בית רחב ידיים ובו מקום מוגדר לכל חלק במשפחה, כשהסיפור מתחיל מראשת המשפחה, הגברת ווּ, החוגגת בדיוק ארבעים. כולם מעריכים ו/או אוהבים את הגברת היפה, שגילה אינו ניכר. היא

אחד הטובים. שחקנית קולנוע ידועה איימה לרצוח את בעלה ממנו היא מבקשת להתגרש. היא עושה זאת אל מול פניהם של הבלש הרקולה פוארו ויד מינו הייסטינגס!
כמה ימים לאחר מכן הבעל נרצח! העדויות כולן מצביעות על השקנית ג'יין וילקינסון. אבל לפתע נשלף אליבי לטובת השחקנית, שאי אפשר להפריכו! כעת יצטרך הבלש לגלות מי בכל זאת רצח את הרוזן? ומדוע נרצחה גם שחקנית זוטרה בשם קרלוטה אדאמס מייד אחריו?

כל מיני דברים קורים בגריינג'. דברים מוזרים. אנשים נכנסים לשם כדי להבריא אך מצבם נעשה רע יותר. כאשר בובי ג'ונס מוצא אדם גוסס בשדה הגולף בוויילס הוא לא יודע כי הוא עומד בצל מותו שלו... אבל לבובי היה מזל. מזל להנצל מהרעלה ומזל להיות במחיצתה של פרנקי הפקחית הלא היא ליידי פרנסס דרוונט שעזרה לו למצוא את הרוצח.
העדויות היחידות שבידיהם - תצלום ודבריו האחרונים של הגוסס - מדוע לא ביקשו את אוונס?

רופא שיניים נמצא מת במרפאתו. הבלש הרקולה פוארו נקרא על ידי מפקח המשטרה לחקור את המקרה. לכאורה - הרופא התאבד. בפועל הדבר נראה לא הגיוני. פוארו עצמו ביקר במרפאת הרופא שעות ספורות לפני ההתאבדות כביכול. הפרשה הולכת ומסתבכת כשלקוח של הרופא נמצא מת במלונו יממה לאחר מכן. האם הרופא נרצח? מי היה יכול לרצות במותו?
הסיפור הזה הוא מהמסובכים של כריסטי. צריך להחזיק ראש בכל הפרטים וגם בסוף, כשהתעלומה נפתרת, מי

הספר הוא אחד הטובים בעיני. מאוד מתוחכם ופתרון מפתיע. קשה להתחרות במחשבה המבריקה של כריסטי. ובנוסף הדמות של גברת מארפל מוסיפה הנאה רבה. היא ממש ניגוד של הבלש הרקולה פוארו ובכל זאת שניהם מהנים מאוד.

הספר הזה הוא אסופת סיפורים קצרים, כשהמשותף ביניהם הוא גברת מארפל, הרווקה הקשישה ואוהבת האדם, יושבת בחברת ידידים צעירים. כולם שם מרגישים מתוחכמים בהרבה ממנה, ומעלים רעיון: כל אחד ישתף בתעלומה קטנה שהכיר, והשאר ינסו לפתור אותה. לאט לאט מסתבר שהמומחית האמיתית היא גברת מארפל. היא פותרת כל סיפור המובא בפני הקבוצה, על ידי תשומת הלב לפרטים ונסיונה העשיר. מי שאוהב סיפורים קצרים של כריסטי יהנה.

הקוראות והקוראים שמעלעלים פה ושם בביקורות שלי
כבר יודעים שאני תוצר מובהק של אחד מסניפי רשת
בתי היתומים הידועה בשמה "הלינה המשותפת בקיבוץ".
יש לי את ההורים הכי טובים שיכולים להיות, אבל לטס פייס איט:
מגיל 72 שעות גדלתי בבית יתומים.
לא - אין בי כעס.
כן - יש בי בור פעור בנשמה, ששנים רבות ניסיתי למלא אותו
בנשים, אהבה, סקס, אלכוהול ושאר דברים טובים.
לא התמלא.
אז המשכתי עם הנשים, האהבה, הסקס וה

לוק הוא שוטר אנגלי שעבד מחוץ לאנגליה (כשלאנגליה עוד היו מושבות ברחבי העולם..). הוא סיים את תפקידו וחוזר למולדתו , תוהה מה לעשות כעת. הוא נוסע ברכבת, בדרכו לבקר חבר ותיק ופוגש אישה קשישה ומוטרדת. בחצי אוזן הוא מאזין לסיפורה על רוצח שרצח כבר כמה פעמים בכפר הקטן שלה וכעת עומד לרצוח שוב. היא בדרכה לסקוטלנד יארד, להזהיר מפניו. היא איננה מציינת באוזני לוק את שמו של הרוצח והוא גם אינו מתעניין. נראה לו שמ

טוב, הפעם הצלחתי להתעצבן, אם לא ממש להגעל. אני שבדרך כלל מסתכלת אחורה על ספרי הילדים שקראתי באהבה ובתודה, הפעם הזאת ממש התבישתי: איזה זבל! אלוהים ! איפה בדיוק היו העורכים הספרותיים שממהרים בדר"כ להשליך לפח מנוסקריפטים? למה הזלזול המכוון ויצירת הטעם הרע ביצירה נחותה כל כך? הנה דוגמה לעורך והוצאה לאור שחושבים שילדים זה זן נחות,ואפשר להאכיל אותם כל זבל, בתנאי שהוא ארוז בעלילת מתח ליגה ז'.
אז למה ה