``שמה`` כהפלגתה של סירת-הנפש בים אפל ונטול-אופק אל מחוזות ה``שם``. סירת-גולה ובה שני משוטים: האחד בסימן הגעגוע מכאן ל``שמה`` והשני בסימן זיקת אדם-אלוה. ``שמה`` כספר המסע מפה לשם - אל עולם נשמות אפלטוני, אל רקיעים של מלאך ואיילת-שחר, אל לב ומעיין, אל קברים. שכל ``שמה`` הוא חלקת-אלוהים, וכל ``שמה`` הוא חלקת קבר. של המאמין ושל מושא אמונתו. תיאולוגיה ...