הוצאה לאור›הדר

את ספריו של הוארד פאסט הכרתי לפני שנים ארוכות. נדמה לי שהייתי בגיל צבא כאשר קראתי א"אחי גיבורי התהילה" ולאחר מכן את הטרילוגיה הנהדרת "המהגרים" "הדור השני" ו"הממסד". לגמרי במקרה שמתי את ידי על ספרו של פאסט "טורקמדה" ולאחר שקראתי את ספרו של אילן שיינפלד "הנזיר היהודי" המספר על האינקוויזיציה בדרום אמריקה, התאים לי מאוד לקרוא על האיש ששמו הפך לשם נרדף לאינקוויזיציה – תומאס דה טורקמדה.

מומחיותו של ה

בזמן היותי תלמיד בבית ספר ( משהו כמו כיתה י׳), נסענו לטיול לירושלים. היה זה המסלול הרגיל שעבר במקומות הקבועים , יד ושם, גבעת התחמושת ובית הסוהר במגרש הרוסים .
ביקרנו בתאי המאסר ובשאר המקומות שאותם פקדו האסירים כששיא הביקור היה חדר ההוצאה להורג- שבו עמד עמוד התליה שמימנו השתלשל חבל התליה.
לדעתי המדריך לא שכח להזכיר לנו שבקישלה ( כך ניקרא בית הסוהר בתורכית) הזה לא ניתלה אף אסיר יהודי, לעומת זאת הו

ברניקה בתו של אגריפס הוא סיפורה של נכדתו של המלך הורדוס הגדול ובתו של המלך היהודי האחרון.
לאחר מותו של אביה נותרו ברניקה ואחיה אגריפס השני, הנסיכים, נושא להערצה בקרב היהודים בארץ ישראל.
התקופה היא תקופה אפלה בתולדות העם היהודי, תקופת מלחמת האחים שהתקיימה בין אנשי בית שמאי הימניים לאנשי בית הילל המתונים. הקבוצה היהודית הרצחנית והקיצונית מכל - הסקריקים טבחו בכל מי שחשב אחרת ולא השתייך לקבוצתם. ו

עצוב לי לחשוב על ניו-יורק של ימינו ואומר שנה אחרי לכתו של לו ריד, מי שמעבר להיותו סולן של להקת "מחתרת הקטיפה" היה בעיניי אמן ענק בזכות עצמו, לא פחות מ"משורר רוק" (הגדרה שאגב, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם לא אני המצאתי). דווקא בכתבה שהתפרסמה לאחרונה עם אלמנתו, האמנית לורי אנדרסון היא אומרת שלמרות האובדן היה לה שנה מוצלחת. אני באמת שמח בשבילה אבל לצערי כל מה שהעיר הגדולה הזאת שהיתה פעם תוססת חיים סימ

רומן היסטורי מאת הווארד פאסט שבמרכזו ברניקה ביתו של אגריפס המלך. הספר מתאר את ימיה האחרונים של ירושלים לפני החורבן, ומביא ביקורת רלוונטית לימינו על הפוליטיקה והסכנה שבחבירה לכוחות קיצוניים, לצד תקוה בחיפוש דרך אישית בעולם. ספר מיוחד בכך שהוא בוחר לספר פרק חשוב בתולדות העם היהודי מעיניה של גיבורה נשית שנויה במחלוקת.

ספר מופלא ועל זמני, שמיועד במקור אמנם לילדים, אבל גם מבוגרים יהנו ממנו. יאנסון מצליחה לגעת באופן ישיר, פיוטי ולא מתחנחן בחוויות כלל אנושיות של השתייכות, בדידות, משפחה ומעגל החיים והמוות. מושלם.

ספר על הפילוסופיה של הספרות
לא מומלץ לבעלי לב חלש עם נטייה לתוקפנות.
אני נהניתי.. רק מי שאוהב את הספרות ולא רק קריאת ספרים.
על כל המשתמע מכך יכול להתמודד עם סארטר הגדול...
שווה לנסות ואפילו להחוות חווית קריאה מורכבת , מעשירה ומאתגרת!!!!!!!!!!!!!

כיום שכל מנהיג מרגיש את עצמו כמשפיע גדול על ההיסטורי הוא טורח שיהיה לו אוטוביוגרפיה או מינמום ביוגרפיה.
פעם זה כנראה לא היה כ"כ "cool" לא ידוע לי על ביוגרפיות של נפוליאון ,סטאלין או לואי ה-14.
האם היטלר הקדים את זמנו וכתב יומן ... במזרח גרמניה נמצאו יומנים שנכתבו ע"י היטלר .הכצעקתה !!!
קראו את הספר