הוצאת תרסט
הספרים של הוצאת תרסט
1. |
בשלושה סיפורים קצרים מוקסם הסופר האוסטרי יליד 1949 מיכאל קולמאייר מאירועים אמיתיים - החל במלחמת שלושים השנים במחצית הראשונה של המאה ה־17, דרך דמותו של ג'ון ווקר, צעיר אמריקאי בן זמננו שהתפרסם כ"טליבאן האמריקאי", ובחזרה אל מלחמת שלושים השנים, אל סיפור שלקוח מעולם של אגדות.
סיפורי שלוש איגרות נגד המלחמה, המסופרים באופן לקוני, מדויק ו...
|
2. |
"אני זוכרת עכשיו. הייתי בת חמש־עשרה אולי, ילדה מאוד, קיבלתי מתנה מחוץ לארץ. בת־דודה גדולה ומקדימה בצעדי ענק הביאה לי מחברת. מה עוד יש להביא לי. אני פותחת אותה כמו ספר, אני כותבת – אם יהיה לי ספר שירים אני אקרא לו ילד־מלא־קסם וזה יפצה על חוסר הרצון שלי לאחד, ילד מלא קסם, אני אושיב אותו על ברכיי, אעביר את אצבעותיי על מרקם הדפים הלבנים, המ...
|
3. |
זה סיפור שנבנה סביב ארובה. אני וארובתי (1856) הוא סיפור קומי קצר מאת הרמן מלוויל (1891—1819) — מחברן של קלאסיקות כגון מובי דיק ובארטלבי — על אודות ריב שהתגלע בין קשיש כפרי תימהוני לבין אשתו בדבר הארובה העצומה שעומדת במרכז ביתם; אהובת נפשו של הקשיש ואויבתה המרה של הקשישה.
כיאה למלוויל, הארובה גדולת המידות מפעפעת בכל רמות הסיפור, מן הממש...
|
4. |
סיפור אהבה
בָּרַחְנוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר,
עָזַבְנוּ אֶת כָּל הָאֲחֵרִים,
נִסְגַּרְנוּ בַּבַּיִת וְקָרָאנוּ סְפָרִים.
דָּפַקְנוּ עַל מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה.
בַּלֵּילוֹת הִתְעוֹרַרְנוּ בִּנְשִׁיקָה,
בַּיָּמִים אִיַּמְנוּ בְּפֵרוּד.
כַּאֲשֶׁר...
|
5. |
שלוש מסות אישיות, ברקע כל אחת יצירת אמנות כמקור השראה או כצופן משמעות: פרגמנט משיר של יאיר הורביץ, מעשייה עממית בגדדית ופסל רומי.
הראשונה, "קו השושנה", כשם שירו של יאיר הורביץ, משרטטת תנועה של זמנים ומקומות זיכרון אחר עקבות גיאולוגיים וארכיאולוגיים מעולם היסטורי ופרה-היסטורי שאיננו, סימנים קדמונים בנוף הביתי. המסה נעה בין נוף לר...
|
6. |
בחודש נובמבר 1931 נסע המשורר והסופר דוד פוגל (1944—1891) לפולין. בעיתון היהודי־פולני כווילה שיצא בלבוב נכתב על אודות ״ערבי פוגל״ שייערכו בערים שונות, ובהם יקרא משיריו וירצה על לשון וסגנון בספרות העברית החדשה. באביב 1964 גילה את כתב היד של ההרצאה המשורר והמתרגם משה הנעמי, שביקר בביתה של תמר, בתו של המשורר, בניו יורק. זו הצביעה על ארגז בפינת...
|
7. |
כמו רבים בשנות השישים והשבעים נולדתי מתוך הזיכרון, ונדרשתי להשביע את תאבונו המפלצתי. הזיכרון נחש רעב וערמומי הוא. לפעמים הוא אורב, לפעמים מתעתע. הנחש שלי שכן בבית פרטי, בחיפה ואחר כך בהרצליה. אז לו היה לו שם עדיין. ובכל זאת הוא רבץ שם, ללא שם, לפתח חטאת נושם.
גם תך מכליב הוא מין נחש-לחש. גם הוא אורב, מתעתע. שורף את התריסים המוגפים, זוח...
|
8. |
רוברט לואיס סטיבנסון (1894—1850), בילה בנדודים בין אקלימים בשל מחלת השחפת שסבל ממנה. בשנת 1889 נחת באיי סמואה לחופשה קצרה, אך השתקע במקום עד ליום מותו.
בקונטרס זה מקובצים שלושה טקסטים המתארים את חיי הסופר ההרפתקן מאותה תקופה.
מכתב מסמואה הוא טקסט שכתב רל"ס לידידו סידני קולווין (1927—1845), ובו רשמים מוקדמים מהחיים באי הנתון לגחמות ...
|
9. |
"הדבר נסתר מן העין, אבל הוא שם. מישהו קורא, מישהי מוחקת, מישהו שואל, מישהי זועקת, למדתי ללכת במסלול שבין שאלה לתשובה. הנשיפה מעלה אוויר חם מעְלה, ואני נוסקת לרגע, בנשימה אני נופלת, בתנוחת הקור. כזה חורף יש השנה, כזו תנועה פנימית, אל הציפור".
גיהינום שוכן בקצה פיתול, בעולם ספרות, אבל הוא מתאר מקומות נעלמים, קרובים ורחוקים, מרחבים של ס...
|
10. |
איש אינו יודע כיצד החלה הקטטה המחרידה שקטלה את העיר וגרמה לה לשקוע לפני כחודש. כיצד נפלו מאות אנשים אל תוך התעלות, מתכתשים על הסירות, רומסים גונדוליירים חסונים, דוחסים עקבים, קצה מטרייה, תולשים שיער, בוטשים זה בפני זה, דוחקים ובועטים ומתיזים, נצמדים, מתנשמים. אך אמש עלה מן התהום פנקס רשימות השופך אור חדש על האירועים.
הפנקס שייך לסו...
|
11. |
את חוף עג'מי כתבתי לפני שנים רבות על חוף הים, למן שעות אחר הצהריים ועד לשקיעה, ותחילתו במעין דיווח על חוויה חושית הגובלת בהתגלות רוחנית. אני זוכרת כיצד לחצתי כנגד ברכיי את פנקסי השחור והקטן, וכתבתי בתוכו בקדחתנות בולענית ובכתב חרטומים שאת חלקו לא פענחתי מעולם. אגב, ברבות השנים גיליתי שרבים מבולמוסי הכתיבה הקדחתניים הללו אינם קריא...
|
12. |
מה קורה כשתשוקה חדשה מתחילה לבעור בגוף נשי רדום? כיצד מגיבה החברה כלפי נשים אשר מפירות את הנורמה השמרנית המקובלת, פורצות את הסייגים וחולמות בעקבות האינטואיציה, היצר והלב?
"החתולה של סיילם" הוא ספר שכל שיריו מצטרפים לכדי סיפור אחד בדיוני, המבוסס על דמויות ביוגרפיות וסיפור היסטורי. בשנת 1692 נשפטו, נכלאו והוצאו להורג בעיר סיילם שבצ...
|
13. |
"הזכות לחזור עומדת לכל אחד ואחד מאתנו.
לחלום. להיזכר. לחזור. קדימה ואחור"
"משירי פהמי נורין" הוא קונטרס שירים ופרוזה לירית של ילדה פליטה - טקסטים שהם תפילות של ילדה שלא מאמינה יותר בתפילות, אבל מאמינה בקצב הלב שלה.
לתקופה מסויימת ודחוסה, הייתי עם פהמי נורין. מתי והיכן? אז וכאן ושם. אני לא בטוחה. כמו שפהמי אומרת: "ולא ידעתי אם אני זו ...
|
14. |
"והלאה" הוא טקסט בפרוזה לירית הסובב סביב פרידה. זהו מסע לפנים ולאחור בין פרגמנטים של ילדות ובגרות, בין מציאות חיצונית ופנימית, בין מה "שאין לו קצה" למה שקצהו כתוב מראש. זהו סיפור אהבת אם לילד, אהבה המוחה נגד חוקי המרחב והזמן אך גם מחוללת באמצעות המחאה הזו את המרחב והזמן, על מרקמם העשיר, מחדש.
דנה אמיר היא פסיכולוגית־קלינית, פסיכואנל...
|
15. |
טרזן, העלם העירום המתהלך בין קופים, חוזר כעבור שנים לבקתת הוריו. שם הוא נחנך מחדש לעוצמות תרבותו האבודה. הוא מוצא סכין ציידים ועומד חיש מהר על יתרונותיה. אך כשהוא נרגע ממשחקי הדקירה והקיצוץ, נחות עיניו על נשק אחר – ספרים. החיפושיות הקטנות, המוזרות, שכיסו את העמודים היו לו לחידה – חומר למחשבה.
טרזן נובר בספרים המהלכים עליו קסם, ועי...
|
16. |
לאחות שנראית כמו סוכרייה על מקל
יש מבט שמחזיר אותי לילדות.
עיניה השאולות מאמינות בכל האפשרויות.
אני צוחקת מפחד.
הציורים על קירות החדר מזיזים בתוכי
משהו שנשכח מזמן.
חשכה חלבית כמו בתוככי ענן גשם אפור.
עכשיו אני אישה זבוחה על זמן שאול
מקוללת מהמותניים ומעלה.
מסך מוחי מרושת גלאי אור
אני נפרשת לתוך ענן נוצה
למשך קיץ אחד וחצי סתי...
|