» הוסף אותי כחבר לקבוצה
משחק תפקידים - מלאכית ושטן קבוצה ציבורית
אתם חיים בעולם קר. אין בו מושגים כמו רע וטוב, אין בו רגשות, אין בו תקווה או אהבה.
היצורים שחיים בו סהרוריים, אדישים ומנותקים. הם אוכלים, ישנים, לומדים ועובדים. לא יותר.
ולמה העולם כה קר ומנותק, אתם שואלים?
מפני שהמלאכים והשטנים היו אחראים על הרגשות. כל היצורים היו תלויים במלאכים והשטנים בכדי לחיות חיים מלאים, בדיוק כשם שהמלאכים והשטנים היו תלויים ביצורים החיים בעולם.
כל עוד המלאכים והשטנים התקיימו, העולם היה מאוזן.
השטנים הביאו מלחמה, המלאכים הביאו שלום
המלאכים הביאו כבוד ונדיבות, השטנים הביאו זלזול וקמצנות.
מלאך ושטן ביחד הביאו אהבה.
ובכל זאת, איך העולם שינה את מסלולו בצורה כה קיצונית?
ניתן להאשים בכך זוג אוהבים, שאהבתם האסורה גדעה את הרגשות מהעולם. היו אלה הלנה ופאריס המפורסמים, שהתנגדו למלאכים ולשטנים ובכך התחילו מלחמה.
כאשר המלאכים והשטנים ראו את סבלם של היצורים החיים בעולם בעקבות מלחמותיהם, חשו צער רב והחליטו להיעלם מן העולם. הם חשבו שעדיף עולם בלי מודעות מאשר עולם השרוי במלחמה ובאווירת מוות.
אבל המלאכים והשטנים השאירו מאחוריהם שטן ומלאכית, שנבראו זה עתה, ושקעו בתרדמת במקום מוגן, היכן שלא ימצאו אותם.
המלאכית והשטן הפעוטים יגדלו שקועים בשינה, ויתעוררו רק כאשר יפתח מקום המסתור - רק על ידי יצורים שיהיו נועזים מספיק לפקוח את עיניהם ולהרגיש כמו בימי קדם.

היצורים האלה הם אתם. יום אחד אתם מתעוררים ומתחילים לראות בעין שונה את המתרחש סביבכם. אתם מתחילים להשתעמם, לתהות, לחשוב.

אתם מחליטים לצאת למסע להעיר את המלאכית והשטן - ולהחזיר את הרגשות לעולם

דף דמות:

שם:
גיל:
מין:
יצור (אתם יכולים להיות כל יצור שתרצו):
מראה:

את האופי שלכם אתם מגלים במהלך המשחק, כשאתם יוצאים למסע

< נטוטו >

דמויות:

פולו
שם: שון
גיל: 17
מין: זכר
יצור: מכשף
מראה: שיער שחור קצר, עיניים אפורות בוהקות, גבוה, עור בהיר.

~~~
תולעת ספרים
שם: מרגריטה מרקס
גיל: 16
מין: נקבה
יצור: מכשפה (מפחידה במובן הטוב של המילה)
מראה:נערה רזה וגבוהה עם שיער בלונדיני זהוב. העיניים שלה זהובות גם כן.

~~~
אורומיס
שם:אלכסנדר
גיל:18
מין:זכר
יצור: אלף
מראה:גבוה מאוד רזה יש לו תיספורת אימו שליפעמים הוא עושה קוקו לרוב לובש או שחור או כחול עינים שחורות ושער שחור

~~~
Silver
שם: רייבן
גיל: 16
מין: נקבה
יצור: ערפדה
מראה: שיער שחור חלק קצת מתחת לכתפיים, עיניים כחולות- תורכיז, נמוכה יחסית ( 1.60 מטר), רזה אבל לא בצורה מוגזמת, עור חיוור.

~~~
אריה
שם: קארה
מין: נקבה
יצור: איש זאב
מראה: שיער חום מתולתל, גבוהה וגוף אתלטי, עיניים ירוקות חודרות.
מראה זאב: פרווה חומה כפות לבנות וקצה זנב לבן

~~~
קטניס
שם: טורי
גיל: 17
מין: נקבה
יצור: ערפדית
מראה: שיער בלונדיני בהיר מאוד, עיניים אפורות-כחולות וגבוהה יחסית.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת משחק תפקידים - מלאכית ושטן
הצג הכל מציג 8 חברים

Silver

בת 25
מכרה כסף

POLLO

בן 25
ארץ החתולים

argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>

בן 24
somewhere, out there

נטוטו

בת 25
ארץ הצעצועים המנודים

אורומיס

בן 26
ירוחם

תולעת ספרים מס' 1

בת 26
תמיד בתוך ספרים

פַּיוֹקַה (כיפס)

בת 26
מקום כלשהו

לילית

בת 26
עולם הצללים
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 3 דיונים שעל הקיר
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
טוב.. כנראה שאין לי ברירה אלא לסגור ככה את הפרק.. בכל מקרה, הנה פרק חדש, מקווה שתאהבו אותו יותר..

אחר הצהריים הגיע, ואתם נשארתם לבד בבית. אתם עסוקים במה-שזה-לא-יהיה שאתם עושים כל יום, ופתאום אתם מבחינים במן כדור משונה, מן שילוב של אור וחושך, לא נראה אבל נראה. הכדור כאילו קורא לכם לבוא אחריו.
הוא מוביל אתכם ברחובות העיר ומביא אתכם אל מחסן ציוד נטוש. ברגע שאתם נכנסים, הדלת ננעלת מאחוריכם. רק אז אתם מתחילים לשים לב אחד לשני.

במחסן אתם שומעים את אותו קול נעים של נערה ששמעתם מוקדם יותר באותו היום. היא אומרת, כמדקלמת שיר:
"לאהבה - הו, למנצח!

קשה כשאול, עזה כמוות!
מלא-כל-הארץ תפארתה:
יורדת בימים רבים,
עולה חגוי צורים, אורבת
בלחיי עלמה פורחת;
בכל תמשול, לא תחמול
על בן-אלמוות ואנוש

האם תצליחו להבין?"

תתארו

נ.ב. לא חובה לכתוב הכל בתגובה אחת, אתם יודעים..
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
כן.. אני מאוד אוהבת את אנטיגונה ^^
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
הזעיקו את מייסון למשהו דחוף בלהקה אז נישארתי לבד בבית
אוף ממש משעמם לי, אני מדליקה טלוויזיה, חדשות, סרטים לילדים וסרט על חחחח
אנשי זאב אני מחליטה לצפות בסרט, הוא מלא בכל כך הרבה שטויות מה קשור ירח מלא? ?
אנחנו מחליפים צורה מתי שבאלנו ועל זה שאנחנו לא זוכרים כלום כשאנחנו חוזרים להיות בני אדם
מייסון אומר שסרטים כאלה מעליבים אבל לדעתי הם משעשעים,.

אני ממש רעבה אני הולכת למטבח והולכת למקרר, יופי מייסון שכח ללכת לקניות אני סוגרת את המקרר באכזבה.
אולי אני אזמין פיצה?
אני הולכת להביא את המספר מהמקרר ונעצרת .. מולי עומד מן כדור מוזר, "מזה הדבר הזה?" האינסטינקטים שלי
אומרים לי לברוח אבל הכדור מהפנט אותי וקורא לי לבוא אני יוצאת מהבית אחריו, מה אני עושה? תברחי!
אני הולכת ברחובות העיר נראה שאף אחד לא שם לב לכדור.

אני נכנסת לסמטה צרה ובקצה יש דלת אני מתקרבת אליה,אני פותחת את הדלת ונכנסת, הדלת נטרקה מאחורי.
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
כמו בכל יום הגעתי הביתה ליפני כולם שמתי את התיק על כיסא והורדתי את הקפוצון שאני תמיד לובש כדי שלא יראו שיש לי אוזנים ארוכות הדלקתי את המחשב והתחלתי ליראות אנימה(שולטת D.N. ANGEL) ולאכול גזר הגזר שלי נפל הרמתי אותו ואז ראיתי כדור אור משונה חשבתי לעצמי מאיפו הכדור הזה פיתאום הכדור התחיל לזוז רצתי אחריו בלי לחשוב לאיפו הוא יוביל אותי ואז מצאתי את עצמי בתוך חדר חשוך ושמעתי את הדלת ניתרכת וצעקתי"הלו יש כאן מישהו"
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
(יש פו מישהו
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
מצאתי את עצמי בחדר חשוך והדבר היחיד שאיפשר לי לראות זה כדור
האור המשונה,"הלו יש כאן מישהו? " מי צעק את זה "מי אתה? " אני שואלת.

*אין הרבה שחקנים רק אני ואורומיס
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
פולו, תולעת ספרים, Silver, קטניס - איפה אתם?!
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
שמעתי קול שאמר"מי אתה?" עניתי"מי את?"והלכתי לכיוון ששמעתי את הקול
(אנחנו השחקנים היחידים שפעילים
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
שמעתי קול "מי את? " הוא אמר "אני קארה" עניתי "מה אתה עושה פה? " התקרבתי אליו קצת, הכדור האיר אז הצלחתי לראות אותו.
היה לו שיער שחור עם תיספורת אימו, הוא היה גבוה וממש רזה והיה לו עיניים כחולות.

(חחח נצטרף לשלוח הודעה לשאר המשתתפים)
נטוטו אולי גם את תשחקי?
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
כבר שלחתי הודעה לכל מי שלא הגיב עדיין..
הממ.. אולי אני יכולה ליצור מן דמות מנחה.. מסתורית כזאת..
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
הנערה הבנתי לפי הקול אמרה ששמה קארה ושאלה למה אני פו היא היתקרבה לכדור האור היה לה שער חום ומתולתל היא היתה די גבוה עניתי לה"לי קוראים אורומיס אני פו ביגלל שעקבתי אחרי כדור האור המחורבן הזה"
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
*אלכסנדר(איזה פשלה יצאתי מהדמות
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
חחחחחחחחח אורומיס איזה פאדיחה *
תולעת ספרים מס' 1 לפני 12 שנים ו-3 חודשים
"שיעורי בית מעצבנים במתמטיקה", רטנתי לעצמי, "אני בטוחה שמי שהמציא או גילה, וואט אבר, את המתמטיקה עשה זאת בשביל לאמלל ילדים מסכנים כמוני" רטנתי שוב, למרות שידעתי שאני דוברת שטויות גמורות. "זהו זה" אמרתי לעצמי כעבור כמה דקות, "אם אני לא אקח הפסקה אני פשוא אתמוטט פה", במילים אלו קמתי מהכיסא ויצאתי מהחדר לכיוון המטבח.
"כן.. זה יכול לעבוד" אמרתי לעצמי אחרי חיטוט קצר במקרר והוצאת גבינת קוטג'. ברגע שהתחלתי להירגע ולהינות מההנאה שבזלילה ראיתי כדור אור קטן. מצמצתי כמה פעמים כדי לוודא שאני לא הוזה ובפעם השנייה באותו יום חשבתי שהתחרפנתי לחלוטין. עד כמה שזה יישמע מגוחך לחלוטין, הרגכשתי אל הכדור משיכה או קשר, תקראו לזה איך שאתם רוצים. בלי לחשוב (כי אני יודעת שאם הייתי מפעילה את השכל ולו במקצת לא הייתי עושה את זה) לקחתי את הג'קט שלי ויצאתי לעקוב אחרי כדור האור בהרחובות העיר.. נכון שזה נשמע מגוחך?
הלכתי אחריו ברחובות ההומים אך למרבה ההפתעה אף אחד לא הסתכל עלייי במבט מוזר. נראה כאילו אפילו לא שמו לב לכדור האור המרחף מולם.. ואני חשבתי שמוזר יותר לא יהיה.
בסופו של דבר, הכדור הוביל אותי למחסן ציוד נטוש. "הייתי אמורה להשאר בבית ולא לעקוב אחריך. למה בכלל הלכתי אחריך?" שאלתי את הכדור ולמרות שידעתי שתשובה ממנו אני לא אקבל. בדיוק כשסיימתי את המשפט הכדור התפוגג לו בקול פקפוק עדין.
לאחר ההפתעה הצפויה לחלוטין והמחשבות על זה שאולי דימיינתי את כל זה ניגשתי אל הדלת ולאחר היסוס קל שבקלים (כן.. בטח.. קל שבקלים.. לפחות חמש דקות עמדתי וחשבתי לברוח) פתחתי את הדלת ולבסוף נכנסתי למחסן הנטוש. הדלת ננעלה מאחורי.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
שמעתי דלת נטרקת האמת שלא נבהלי אבל הייתי חשדנית" מי זה?"

*שמתם לב שבכל הסעפורים שלנו רצינו לאכול? חחח *
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
שמעתי את הדלת ניתרקת קארה שאלה מי זה ואני שאלתי אחריה "מה אתה עושה כאן"
תולעת ספרים מס' 1 לפני 12 שנים ו-3 חודשים
"ידעתי שזה היה רעיון גרוע לעקוב אחרי כדור אור זוהר ומרחף.. מי עושה דברים כאלה?" , חשבתי לעצמי בעודי הולמת על דלתות המחסן בלא הואיל.
לפתע שמעתי את קולה של נערה, אותו קול עדין ששמעתי הבוקר, היא דיקלמה משהו שנשמע כשיר:
"לאהבה - הו, למנצח!

קשה כשאול, עזה כמוות!
מלא-כל-הארץ תפארתה:
יורדת בימים רבים,
עולה חגוי צורים, אורבת
בלחיי עלמה פורחת;
בכל תמשול, לא תחמול
על בן-אלמוות ואנוש

האם תצליחו להבין?"

"שוב השתגעתי? באמת?", שאלתי את עצמי במטרה להכחיש שמה ששמעתי וראיתי הוא אמיתי אך הייתה לי תחושת בטן שזה אמיתי. ידעתי שזה אמיתי. "אז כנראה לא רק את השתגעת כי גם אנחנו שמענו את השיר הזה", שמעתי מישהו עונה לשאלתי.
הסתובבתי באיטיות וראיתי קבוצת נערים ונערות עומדים מאחורי כשעל פניהם הבעות מבולבלות.
לפתע הייתי מודעת לזה שעמדתי שם בשיער פרוע ובחולצת כבשים מטופשת שסתם זרקתי על עצמי. סידרתי את שיערי במקצת וכיסיתי את חולצת הכבשים המטופשת בג'קט שלקחתי איתי בזמן שניגשתי לקבוצת הנערים וניסיתי להתבדח, "אז... כאן זאת הקבוצה למחורפנים אנונימים?"
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
"ברוכה הבאה למועדון,אני לא יודעת מה הקטע עם הכדור הזה אבל אני צריכה לחזור הביתה"
אני מסתובבת אל עבר הדלת כדי לצאת, פתאום אני שמה לב שהדלת נעולה, אני מתחילה לבעוט בה "לא לא לא מייסון יהרוג אותי, חתיכת כדור טיפשי לא הייתי צריכה לעקוב אחרייך! "
"תגידו למה למחסן קטן יש שלוש דלתות? " (תיזכרו שאני לא גרים באותה עיר)
"דרך אגב אני קארה וזה אלכסנדר איך קוראים לך? "
תולעת ספרים מס' 1 לפני 12 שנים ו-3 חודשים
עמדתי מול נערה עם שיער חום מתולתל שהסתכלה עליי בעיני הירוקות והחודרות שלה ומול נער בעל שיער שחור שמסודר בתספורת אימו כך שחלק מהשיער נפל על עיניו השחורות. שניהם הביטו בי במבט מבולבל. "ברוכה הבאה למועדון,אני לא יודעת מה הקטע עם הכדור הזה אבל אני צריכה לחזור הביתה", הנערה פצתה את פיה כעבור כמה שניות של סקירת האחר. במילים אלה היא התחילה להתרחק והלכה לכיוון דלתות המחסן. עוד לפני שהספקתי להזהיר אותה על זה שדלתות המחסן נעולות היא התחילה לבעוט בהן ולמלמל משהו לעצמה. לבסוף היא התייאשה והאיצה את צעדיה לכיוונו. היא הביטה סביבה. "תגידו למה למחסן קטן יש שלוש דלתות? " היא אמרה בקול מהורהר ועוד לפני שהספקתי לענות (לא שידעתי את התשובה) היא המשיכה לדבר,
"דרך אגב אני קארה וזה אלכסנדר איך קוראים לך? ", הסתכלתי על שניהם כמה שניות ורק לאחר מכן עניתי תחילה בקולי הביישני אך מיד התעשתי וחזרתי לקולי הרגיל, "קוראים לי מרגריטה מרקס. אבל אתם יכולים לקרוא לי ריטה. נעים להכיר". הושטתי את ידי ללחיצה.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
מרגריטה מרקס חשבתי לעצמי,זה שם די זר לי אנחנו גרים בעיירה די קטנה אני הייתי צריכה לזהות את שניהם לא?
לחצתי את ידה,"עכשיו איך בדיוק אנחנו יוצאים?"

*נטוטו פרק 2 :)*
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
לא צריך פרק שני, תמשיכו מכאן. הרעיון הוא שאתם צריכים לחשוב על מה שהמלאכית דיקלמה, אולי זה יעלה לכם זכרונות ואולי לא. מה שאתם צריכים כרגע זה לדבר על הקטע, ואז אני אגיד לכם איך אתם ממשיכים מכאן.
אורומיס לפני 12 שנים ו-3 חודשים
"טב אחרי ההקרות גם אתם שמעתם את הקול דהמוזר הזה שדיקלם משהו או לא?"
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
יאיייי חשבתי לעצמי גם הוא שמע את זה,אני לא היחידה שהשתגעה
"היא דיקלמה במקרה שיר?"
תולעת ספרים מס' 1 לפני 12 שנים ו-3 חודשים
"כן.. נראה לי גם אני שמעתי את השיר זה.. אותו קול עדין של נערה ששמעתי הבוקר דיקלם שיר על אהבה ומוות ושאול.. וגם.. היא שאלה אם נצליח להבין את זה." עניתי בלי לחשוב, כאילו פרץ של מילים זרם ממני, "הבוקר היא ועוד נער ביקשו שאשחרר אותם. הם אמרו משהו גם על מלאכים ושטנים" סיימתי את משפטי כשהייתי מבולבלת יותר מאשר מקודם. "לא רק אני שמעתי את זה? נכון? גם אתם שמעתם את זה? כי אם כן זה לא יכול להיות צירוף מקרים... משהו עומד לקרות פה.. ואנחנו אלה שיהיו אחראים לזה" הבטתי בשניהם במבט מבולבל ומודאג ושניהם החזירו לי אותו מבט.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-3 חודשים
התאפקי לא להגיד לה שהיא השתגעה לגמרי ולחזור לחיי אבל הייתי סקרנית
הסתכלתי על "חברי לשיגעון"

*פרק 2?*
נטוטו לפני 12 שנים ו-3 חודשים
באמצע החדר מופיעים מסך ומקלדת. על המסך מופיע השיר ששמעתם מקודם, ומתחתיו כתוב
האם תצליחו להבין?

_ _ _ _

אתם צריכים להקליד את המילה (זה דיי קל- רק בתור התחלה) ואז תיפתח דלת מהרצפה, עם מדרגות שמובילות למטה. יש שם עוד סוג של חידה שצריך לפענח. אתם תשמעו את הקול של הנער אומר בנימה מזלזלת:
"טוב, אני לא עדין כל כך. אבל אני עדיין מתוחכם. הקוד כאן הוא 'שנאה', אבל אין שום רמז. פשוט תצטרכו לזכור את זה. אבל אני אומר לכם כבר - אם יש טעות בקוד זה מוות מידי. תזהרו."
אחרי שתקלידו את הקוד תיפתח דלת לספריה עתיקה, עוד מתקופת המלאכים והשטנים. אתם תוכלו למצוא כאן כל מה שתצטרכו (לאנשים עצלנים יש מסכי מגע קסומים עם סרטונים, אבל אני ממליצה שתקראו)
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אוקי, הפרק הראשון הוא נורא פשוט:
אתם ובני ביתכם קמים בבוקר לעוד יום של עבודה/לימודים*, רק שהפעם זה קצת שונה מכל יום.
אתם קמים, מתארגנים, ופתאום אתם שמים לב כמה מכאניות התנועות שלכם. כמה הדברים שאתם עושים חוזרים על עצמם, ומתחילים לתהות אם היה יכול להיות אחרת.
כעבור כמה שעות, אתם מרוכזים כולכם במטלות היומיומיות שלכם, ופתאום הראש שלכם מתחיל לכאוב. אתם מתחילים לחשוב שאתם חולים, והולכים הביתה (כי זה הנוהל).
בדרך הביתה אתם שומעים קול נערה ישנוני ונעים להפליא אומר "תשחרר/י אותנו" ואחרי כמה שניות, כשאתם מתחילים לחשוב שדמיינתם, אתם שומעים עוד קול ישנוני, אבל הפעם זהו קול של נער מורד, תוקפני ומופרע "תשחרר/י אותנו"
ואז שניהם אומרים ביחד "תחקור/תחקרי על המלאכים והשטנים"


---------
* אין נסיבות מיוחדות, כל מי שבן פחות מ 18 לומד, וכל מי שבן יותר מ 18 עובד.
אורומיס לפני 12 שנים ו-4 חודשים
קמתי כהרגלי בשעה 5 בבוקר היתערגנתי לביה"ס(שנה אחרונה) ויצאתי לבחוץ בישביל לעשות ריצת בוקר באמצע הריצה היסתקלתי על אנשים שעוברים וראיתי כמה מכאניות הטנועות שלהם ושכל יום באותה שעה אני והם ניפגשים באותה נקודה למה אנחנו תמיד חוזרים על אותה פעולה וחוזרים לאותו מקום באותו הזמן?
תהיתי בזה במשך כל הריצה הקלה שנימשך כשעה וחזרתי הביתה כמו תמיד באותה שעה באותו הרגע באותה תמונה שתמיד אני חוזר בא שלושת אחי אוכלים ואימי מיתרוצצת במיתבח ואבי קורא עיתון ואמור כל הזמן באותו הדקה והשניה כמו שעון"תרגעי חומד"
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-4 חודשים
*שכחתי להגיד שאני בת 17
החלום שחלמתי היה כל כך נעים חלמתי שאני רצה ביער בדמות זאבה שלי ביום חמים ונעים, הרוח על פני ואני חולפת מבעד עצים
במהירות ואז מייסון היה חייב להרוס לי את זה "קארה השעה מאוחרת את תאחרי" אני קופצת מהמיטה מנומנמת "שעון דפוק" אני
ממלמלת הוא שוב לא עבד, אני מתלבשת מהר חוטפת את התיק ובננה "ביי מייסון" אני יוצאת כל כך מהר מהבית
שאני כמעט נופלת במדרגות,אני זוללת את הבננה ומתחילה לרוץ, אוף אם מייסון היה מרשה לי להפוך לזאבה
בלי שיפחד שיראו אותי לא הייתי מאחרת כל בוקר.
אני עוברת ליד חנות הציור של מיס דנקן הזקנה ומברכת אותה בבוקר טוב כמו כל בוקר אני מסתכלת בשעון עוד דקה צילצול
כשאני רצה מתגנבת לראשי מחשבה שזאת שיגרת היום שלי הכול כל כך מכני אני מגיעה לכיתה בדיוק כשהמואה נכנסת
כמו כל בוקר.
כשאני הולכת הביתה אני מופתעת שלא נירדמתי בשיעור זאת פעם אחרונה שאני קוראת ספר עד שעה מאוחרת.
אני כל כך עייפה אני עוברת ליד הכיכר ופתאום אני שומעת קול "תשחררי אותנו" הקול נשמע של נערה ישנונית, אני ממש צריכה יותר
שעות שינה חשבתי לעצמי, אני מתחילה לדמיין דברים.
פתאום אני שומעת עוד קול הפעם של נער "תשחררי אותנו" הפעם זה נשמע יותר תוקפני ומצווה.
התחלתי לרוץ הביתה אני רק מדמיינת אני רק מדמיינת אני חוזרת בראשי, ואז שני הקולות אומרים ביחד "תחקרי על המלאכית והשטן"
אני מגיעה הביתה כולי מזיעה ומתנשפת אני זורקת את התיק ורצה לחדר.
אורומיס לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אחרי בית ספר שמעתי 2 קולות שהישתלבו להרמוניה שטבעו שאני אשחרר אותם ואחקור על מלאכים ושטניים
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
רציני אורומיס?
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אני לא בטוחה שהבהרתי את עצמי כמו שצריך: תכתבו מה אתם עושים גם אחר כך.
כאילו.. הולכים לסיפריה האזורית (סתם דוגמא) או אפילו מחליטים להתעלם מהקולות (למרות שבמקרה כזה אתם תחטפו כאב ראש נוראי ותסבלו מסיוטים והזיות על מלאכים ושטנים)
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-4 חודשים
היית צריכה להיות יותר ספציפית -.-
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
לאא.. רק רציתי שתכתבו המשך. כאילו.. לא רק את מה שאני כותבת לכם. קצת.. להמשיך.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אחרי שנכנסתי לחדר שקעתי בשינה עמוקה מייסון חזר בערב, היום היייתה ישיבה עם הלהקה
הוא זכר האלפא והמנהיג של הלהקה אז הוא חייב להיות נוכח.
חשבתי שאני משתגעת כי שמעתי את הקולות או סתם עייפה אבל הם המשיכו להציק לי גם בחלומות אז
החלטתי לספר למייסון אני יכולה לסמוך עליו כשהוא אימץ אותי בהתחלה לא בטחתי בו אבל למדתי לתת את חלץי
"היי גורה איך היה בבית הספר? " אוף אני שונאת כשהוא קורא לי ככה זה כינוי שהוא נתן לי כשהייתי גורה מתחילה
והדם פשוט נשאר "בסדר רק ש .." הוא הסתכל עלי במבט חושד "שמעתי בדרל הביתה קולות וגם לא הרגשתי טוב היון
והקולות הופיעו לי בחלום "מה הם אמרו לך? " משהו על מלאכית ושטן "העור שלו קצת סמר תגובה רגילה של זאב להפתעה
"אני לא יודע מה זה אומר אבל אני מאמין לל אני אבדוק את העניין "תודה מייסון" חייכתי "עכשיו מי רוצה לאכול עוף טעים
בנוסח מייסון? " צחקתי
POLLO לפני 12 שנים ו-4 חודשים
שבע אפס אפס בבוקר. אני כבר לא צריך שעון מעורר, כי סופי לימדה אותי כישוף שגורם
לי להפעיל שעון מעורר פנימי בגוף.
"בוקר טוב אנה" מלמלתי לאחותי המפונקת שלוקח לה חצי שעה לקום מהמיטה.
צחצחתי שיניים, או יותר נכון, המברשת המרחפת צחצחה לי את השיניים, ולרגע אחד קטן עברה מחשבה בראשי. יכול להיות שהשגרה הזאת היא לא הדבר הנכון בעולם? יכול להיות שאמורים לעבור לי דברים אחרים בראש חוץ מלימודים, משפחה ואימונים בכישוף? אבל לא היה לי זמן להעמיק במחשבות המוזרות.
לבשתי את מדי בית הספר הכחולים, ונשנשתי כמה קרקרים במטבח עד שאנה סיימה להתארגן.
"ביי אמא, ביי אבא" קראתי ויצאתי החוצה. עליתי על האופניים ורכבתי במהירות לבית הספר.
כן כן, אני יודע שאני יכול פשוט להשתגר לשם, אבל זה יותר בריא ככה.
יום הלימודים עבר די מהר. נהנתי יותר בשיעור ספרות והיסטוריה...ופחות במתמטיקה ופיזיקה, כרגיל.
רק שבשעה האחרונה התחיל לכאוב לי הראש. בהתחלה חשבתי שזה יעבור, אבל זה רק התגבר.
אז שלחו אותי הביתה. לא היה לי כוח לרכוב על האופניים, ולרגע כבר חשבתי להשתגר הביתה עם האופניים. אבל... קרה משהו. "תשחרר אותנו" הקול העדין היה כול כך ברור, ולא הבנתי מאיפה שמעתי אותו. 'כנראה אני באמת חולה' חשבתי לעצמי. אבל אחרי כמה דקות שמעתי עוד קול, אבל הפעם צורם יותר, של בן. "תשחרר אותנו". שלפתי את השרביט והבטתי סביב בחשדנות.
"תחקור על המלאכים והשטנים" נשמע קולם של שתי הדמויות.
השתגרתי במהירות הביתה ונעלתי את הדלת. משהו לא טוב קורה כאן, ואני חייב לגלות מהו.
תולעת ספרים מס' 1 לפני 12 שנים ו-4 חודשים
"ריטה, תתעוררי!" נשמע קולה של אמא שלי מהמטבח, "את הרי לא רוצה לאחר לבית הספר, נכון? תתעוררי חמודה!".
אני פוקחת את עיני ושוקעת שוב בשגרה היומיומית: לקום, לצחצח שיניים, להתלבש, לאכול ולצאת לבית הספר. אני אוהבת את השגרה. היא גורמת לי להרגיש כמעט רגילה, כמעט נורמלית. כל חיי רציתי להיות כזאת. ריטה - נערה נורמלית לחלוטין, ולא ריטה- המכשפה עם הכוחות המיוחדים. אמא שלי אומרת שאי אפשר להתכחש לקסם. אבל אני מנסה בכל כוחי להתנהג כמו נערה רגילה.

בהתחלה היום שלי היה סביר. נכשלתי במתמטיקה, קיבלתי טוב מאוד בכימיה. אתם יודעים, יום רגיל בבית הספר.
אבל היום שלי לא המשיך בצורה הרגילה. בזמן ארוחת הצהריים התחיל מאוד לכאוב לי הראש. קפצתי על ההזדמנות ללכת הביתה הרי שעתיים אחרונות יש לי פיסיקה.
ברך הביתה התחלתי לשמוע קולות. את האמת? חשבתי שאני בדרך לבית משוגעים. "תשחררי אותנו" נשמע קול עדין של נערה. הבטתי לאחור ולצדדים אבל הרחוב היה ריק. "אני בטוח הוזה" הרגעתי את עצמי. ברגע שסיימתי את המשפט נשמע שוב פעם קול, הפעם קול תוקפני יותר, של נער. "תשחררי אותנו". נעמדתי במקום בניסיון להרגע, "תנשמי עמוק, תנשמי עמוק" אני אומרת לעצמי. ואז בדיוק כשהתחלתי להרגע שמעתי את שני הקולות יחד, את קולה העדין של הנערה וקולו התוקפני של הנער, "תחקרי על המלאכים והשטנים".
"זהו זה ריטה, אני שמחה להודיע לך שהתחרפנת באופן סופי!" ניסיתי להתלוצץ עם עצמי בעודי רצה במהירות האפשרית לביתי.
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
היי כולם, אני יודעת שיש לנו ממש קצת משתתפים, אבל אני בכל זאת רוצה להוציא את הפרק ביום ראשון.
מי שלא שלח לי דף דמות עדיין יכול לשלוח עד מחר בערב.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 12 שנים ו-4 חודשים
היום יום ראשון ^^
נטוטו לפני 12 שנים ו-4 חודשים
נכון! ^^
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 133 ביקורות ספרים
הגל החמישי - ספר ראשון - הגל החמישי #1 - ריק יאנסי
הגל החמישי - ספר ראשון - הגל החמישי #1
ריק יאנסי
קיץ 2014. קצת יותר משנה. חמאס משגר טילים על חלק נרחב של הארץ. גם על מדינת תל אביב. ו.. לא. לא ממש פחדתי. ידעתי שיש מקלט, וכיפת ברזל, ושיש לנו הרב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-3 חודשים


שומרת אחותי - ג'ודי פיקו
שומרת אחותי
ג'ודי פיקו
אני אוהב את אח שלי. אני אוהב אותו יותר מההורים שלי, אני די בטוח בזה. לא הבנתי את זה כל כך במשך רוב החיים, לקחתי את הקשר שלנו כמובן מאליו. וזה... המשך לקרוא
55 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-7 חודשים


שומרת הדרקונים - קרול וילקינסון
שומרת הדרקונים
קרול וילקינסון
קארמה- "מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-9 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 144 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 10 שנים ו-5 חודשים

המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 - אורסון סקוט קארד
דם האולימפוס - גיבורי האולימפוס #5 - ריק ריירדן
בית האדס - גיבורי האולימפוס #4 - ריק ריירדן
ספר הג'ונגל - מהדורה מחודשת - רודיארד קיפלינג
ארטמיס פאול - ארטמיס פאול #1 - אואן קולפר
נפילה - נפילה #1 - לורן קייט
אל תנעץ שיניך בשמש - תנית לי
הבלוג של החיים שלי - ג'סיקה ברודי

רשימות ספרים של חברי הקבוצה




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ

צור קשר | חנויות ספרים | ספרים משומשים | מחפש בנרות | ספרים שכתבתי | תנאי שימוש | פרסם בסימניה | מפת האתר | מדף גדול מדף קטן | חיפוש ספרים