לא כתבתי בשום מקום שדוד היה סיעודי, רק שאלתי אותך מדוע אין את רואה את מי שמעסיק נשים בסיעוד כחוטאים ב'החפצה' של אשה? ומה עם מנקות ומאבטחות? (ואגב, מה עם גברים שעובדים בעבודות כאלו?)
להפך אמרתי שתפקידה של אבישג לבטח היה נעים מזה משום שדוד לא היה סיעודי ככל הנראה. אני לא מבין מדוע את נוקטת בגישה כאילו התייחסו אליה כסוודר. היה לה תפקיד מסוים, ומן הסתם היו לה את הזכויות על פי התפקיד הזה. ואם היו לוקחים אותה כטבחית, או כמנקה, מה שמן הסתם עשו באותה תקופה כפי שלקחו משרתים גברים לצרכים שונים, אז היית מקבלת את זה יותר בנחת? התכוונתי בדברי להבהיר שאין זה אלא כעין תפקיד של אחות, זה הכל.
יתר על כן, יש לי הרגשה (ותקני אותי אם אני טועה) שאת מנתחת את המציאות דאז על פי קודים מוסריים-חברתיים של היום, אני לא אתפלא בכלל לגלות שעל פי התפיסה החברתית של אז ראו בגורלה של אבישג גורל מוצלח למדי. קירבה לבית המלך היא לא דבר של מה בכך, ובודאי בתפקיד כל כך אינטימי. וכפי שמתברר בהמשך, אדוניהו, בן המלך, רצה לקחת אותה לאשה, עד כדי סיכון נפשו, כך שזה לא נראה לי תפקיד כל כך 'חפצי'.
בסך הכל התיאור בארבעת הפסוקים הראשונים של ספר מלכים מהווה הקדמה להמשך הסיפור המתאר את נסיונו של אדוניהו לזכות במלוכה על רקע זקנתו של דוד וחוסר יכולתו להגיב, מה שהתברר כלא נכון (אם כי יש שרואים בפסוקים אלו את המניע לעלילה כפי שהמלבי"ם ניתח את הסיפור, אבל זה לא המקום להאריך בזה).
את שואלת למה הכתוב מציין שהיא בתולה, כבר כתבתי קודם שתי הסברים אפשריים: את הבתולה תפסו כמעלה וסגולה מיוחדת, ולכן למשרתת צמודה למלך לקחו נערה בתולה, או שזה היה על פי ההבנה הרפואית של אותם הימים.
מה שאת שואלת מדוע הכתוב מציין שהמלך לא ידעה, לדעתי יש כאן שתי נקודות:
א. זה נאמר לשבחו של דוד שאף שאבישג הייתה במצב אינטימי כל כך עם המלך בכל זאת הוא שלט בעצמו ולא היה איתה, ולא הביא אותה לחרוג מתפקידה, אף שכמלך כנראה שאף אחד לא יכל היה לומר לו דבר.
ב. על פי זה מוסבר כיצד עלה בדעת אדוניהו לבקש לשאת את אבישג לאשה, שאם היא הייתה נשואה למלך או פילגשו, לא היה עולה בדעתו לשאתה.
תראי ייתכן שאת קוראת את הטקסט המקראי בצורה שונה ממני, אבל אני חושב שאם רואים את הסיפור בהקשר הנכון, הוא לא מצטייר באופן כל כך קודר.
בקשר לאחריותו של דוד למעשי בניו, זה נושא אחר לגמרי, אבל על פניו נשמע קצת לא רציני, לא? האם את רואה בהורים כאחראית 'לגמרי' לכל מעשי ילדיהם הבוגרים?? ואיפה האחריות האישית "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומת". יכול להיות שנעשו שגיאות בחינוך, ומי מאיתנו לא עושה שגיאות. אבל מכאן ועד לצייר את זה באופן כל כך חד מימדי?
