ישבת אצלו במשרד והסברת שאת מעוניינת לעבור לחוג פסיכולוגיה
וחינוך, חלק המקורסים שעשית יתאימו גם כאן ואת מאמינה שתוכלי
לבצע את הבחינות למרות שחלק מהסמסטר כבר עבר.
הוא היה ספקן מאד, בחן אותך במבטו , יותר נכון את גופך ואת
שמת לב לכך, קשה מאד להעלים מעיניך דברים שכאלה. אז אמר -
"אולי, ואולי תצטרכי לנצל תכונות טובות אחרות שלך על מנת
להכנס".
בתוכך גיחכת בבוז, אבל לא רצית להביע זאת כלפי חוץ, יש לך
מטרה.
"את יודעת מה" - הוא אמר לבסוף - "יש מבחן אמרקאי של חצי
סמסטר בסטטיסטיקה למדעי החברה א'. קורס שאני מעביר" - הוא
חייך מעט - "למרות שאני די מסופק שניתן להספיק ללמוד את
החומר, אני זורק לך את העצם, תעשי אותו. אם ילך לך, נכנסת,
אם לא, אז..." - הוא הניד בידיו כאומר שאין צורך להבהיר את
האפשרויות שוב.
למען האמת, זה די מעלה לך את העצבים כשקופיף כזה מנסה לאתגר
אותך במטרה שתפסידי ומנגד עוד מציע אפשרויות נלוזות. עוד אחד
מהאפסים שאת ממצבת בגובה הקרסוליים שלך ומטה.
"אוקי" - את מסכימה. השארת את הפרטים אצלו ויצאת.
***
עשית את המבחן ולהפתעתך נירשם בעבורך הציון 40. הוא עבר כל
גבול את אומרת לעצמך ומדמיינת אותו צורח את הציון הנכון תחת
לחץ פיזי מבוקר שידך מעניקה למבושיו חסרי האונים. "תחזור
שוב?" - את בדמיונך מציגה כלא שומעת את תשובתו ומגבירה את
הלחץ שוב ושוב.
***
"אני לא מבין מדוע צריך לבזבז את הזמן" - הוא אמר כשהוא
נכנס למשרדה של הדיקן - "היא באה באמצע סמסטר, קיבלה הזדמנות
לבצע מבחן, קיבלה 40. גם אם הייתי טועה וצריך לתקן לה משהו,
אז כמה היא כבר תקבל, 50 ? "
הדיקן לא התייחסה ואמרה לו שישב.
"הסבירי בבקשה את טענת הערעור" - היא פנתה אליך.
"זה לא הציון הנכון" - את אומרת ומצביעה על טופס המבחן - "על
פי טופס המבחן אני אמורה לקבל אפס...".
הדיקן הביטה בך, עיניה פגשו בעיניך, שלה היו חומות עם נימה
ירוקה מעט, היבטתן אחת ברעותה מספר שניות ואז לאט הפנתה מבטה
אליו.
"נכון, היא קיבלה אפס" - הוא אמר בחוסר סבלנות - "אני לא
אעשה פקטור לכולם משום שהיא מורידה את הממוצע, אני פשוט מעלה
את הציון שלה ל- 40. זה ממש לא משנה בשבילה. היא נכשלה
וזהו".
הדיקן הביטה בו רגע, - "אני מפטרת אותך מתפקיד ראש החוג" -
היא אמרה בטון שליו וקר - "אתה יכול ללכת".
פיו נפתח ונסגר בתדהמה - "זו, זו מתיחה???"
"אתה מתיחה בעצמך" - היא השיבה מבלי להביט בו וסידרה את
הניירת משולחנה - "כל מי שיודע קצת סטטיסטיקה, יכול להבין עם
מעט מחשבה שבמבחן אמריקאי בעל ארבע תשובות לשאלה, נבחן שאינו
יודע את החומר כלל, יוציא ציון בסביבות 25. רק מי שיודע את
החומר יכול להצליח להוציא ציון אפס, או מאה כמובן, אנא צא
בבקשה".
הוא עמד אילם ופניו הסמיקו. אחר סב על עקביו ויצא בטריקת
דלת.
היא המשיכה לסדר את חפציה - "תודה לך, כבר הרבה זמן אני מחכה
להזדמנות להעיף את ה...." - היא הנידה בראשה כמתקשה להביע
במילים.
"כן, אני יכולה להבין" - את השבת והרגשת שאין צורך לפרט.
"הרגישי חופשי להכנס למשרדי בכל עת שתצטרכי"
"תודה" - את חייכת אליה והיא אליך. אחר קמת - "להתראות"
אמרת ויצאת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה