את זה שזה כמעט בלתי אפשרי עבורי לקרוא אותך ולחשוב "אני יודעת בדיוק על מה הוא מדבר".
אני חושבת שקראתי את זה שלוש פעמים עד שהחלטתי שבעיניי זו פשוט דרך מאוד מסובכת להגיד למישהו שזה בלתי אפשרי למדוד את כמה שאתה אוהב אותו.
אני אישית אף פעם לא הרגשתי ככה, אני תמיד מרגישה שיש איזשהו גבול וחוקיות
לאהבה שאני מרגישה ומראה ושזה אף פעם לא...עולה על גדותיו, אפשר לומר.
להגיד שאף פעם לא הרגשתי ככה יהיה שקר, אבל אני די בטוחה שזה עבר לי מהר משפעת.
בכל אופן, אתה מעצבן, כי אני תמיד אוהבת את איך שאתה כותב, וזה מכניס אותי לאיזושהי אובססיה כשאני לא מצליחה לתפוס ולחבר את הכל לאיזו תחושה אחת ברורה.
לא שבשיר חייבת להיות רק תחושה אחת, כנראה שיש כאן לפחות שלוש, ות'אמת היחידה שהצלחתי לתפוס היא זאת שהכי ברורה..."אני באמת אוהב אותך".
שוב, אתה מעצבן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה