פורומים » יהדות
גמרא, שולחן ערוך, אגלי טל, ראשונים ואחרונים וכל מה שביניהם.
כתיבת הודעה חדשה בפורום יהדות
» נצפה 15768 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 שנים מיזם ההדתה של נעמי לבקשת שונרא החתול. כי הדתה זה מדאורדייתא. פוסט 1. נעמי
ברוכים הנמצאים. אם מעניין אתכם לדעת איך הפוסט הזה נולד – קראו את ההקדמה של שונרא. כולם מוזמנים להצטרף, להאיר, לתרום, להתווכח, או סתם להראות סימני חיים. אפשר גם לצעוק הדתה, אבל כבר דאגנו לנטרל את העוקץ. בניגוד לנכתב שם, והנה כבר המחלוקת הראשונה - הידיעות שלי מעטות מאד, ואם בכל זאת הסכמתי להסתכן ולחשוף את בורותי הדבר נעשה ממניעים אנוכיים של תרגול בכתיבה, עם הבטחה לקהל שמורכב מחתולה אחת לפחות, כי גם מיאו בסוף הפוסט זה משהו. אני שומרת מצוות ומאמינה בתורה מפי אלוקים, ועל כן כל הדברים שאכתוב יוצאים מתוך תפיסת העולם הזו. אני לא למדנית ולא תלמידה חכמה, אין לי חידושים משלי בתורה ואני לא יודעת לפתוח דף גמרא. עדיין לא ברור לי לאיזה כיוון, אם בכלל, יתפתחו הפוסטים, אבל לא נעסוק בשאלות-דוקטורט כגון "מי כתב את התנ"ך" שאין לי כלים וחשק לגעת בהן. בתור התחלה הייתי רוצה לכתוב כאן רעיונות מעניינים שנתקלתי בהם, ומידי פעם לשתף בחוויות האישיות שלי שנוגעות לנושא שנעסוק בו. מקווה שנצליח להתמיד, נעמי.
הפוסט הראשון מוקדש לשונרא, החתולה של סימניה.
בתור מדינה משופעת חתולים, יוצא לנו להיתקל בהם לא מעט. בשר כחוש, פרווה מדובללת שעברה אבולוציה לצבע-כביש, זינוקים ברוחב מעבר חצייה. לא קלים חייו של חתול בעיר הגדולה. אף-על-פי-כן, ולמרות שהתרגלנו לראות אותם מסיירים בין הררי אשפה ו"חתול רחוב" הפך שם נרדף לפרחח, מסתבר שעדיין נותרו להם שאריות של כבוד עצמי:
"אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול".
רש״י פירש: ״שאינו מטיל רעי בפני אדם, ומכסה צואתו״.
אני מנסה להעלות בזכרוני את כל מאות הפעמים בהם ראיתי חתול. חומק, מזנק, מתפנק, מיילל, תוקף, נועץ, מביט. אבל אף פעם לא עושה. נו, את מה שצריך. בלשונם של חכמים: רעי. וואלה, איזה קטע. אני חייבת לבדוק את הכלב. מיד עולה התמונה בה הוא נעצר ברחוב הומה אדם, מרים את רגלו האחורית ומשתין בלי בעיות. מישהו חשב שמצחיק לעשות מהתנועה הזו תרגיל בשיעור עיצוב ועוד לקרוא לה תנוחת הכלב. תמונות נוספות, הפעם של ילדה ברחובות חיפה מדלגת על תלוליות חומות ברחוב, עולות לי לראש, וגם הריח של הפעם ההיא שהחמיצה. איך, באמת, נראה הרעי של חתול? אני מתפלאת לגלות שאין לי מושג. מי שרוצה להטמין אוצר - אולי כדאי שיעקוב אחרי החתול.
על התכונה הנפלאה הזו, שחוסכת לבעלי חתולים קנסות מיותרים, הוענק לחתול צל"ש הצניעות בידי חכמים. במדינת החתולים, אף חתול לא היה עוצר את המכונית בצד הכביש ומטיל את מימיו. מה שברור לחתול - לא תמיד ברור לאדם. ואם זה לא ברור לאדם - עליו ללמוד מן החתול.
האומנם? או שמא רק "אילמלא לא ניתנה תורה"?
כאן נפתחת שאלה גדולה ומרתקת בנושא המוסר הטבעי, שבמסגרת זו נוכל רק להציף אותה. לפי ההבנה הפשוטה של דברי רבי יוחנן, קודם שניתנה התורה היה אפשר ללמוד מוסר מבעלי-החיים, אולם, מהרגע שהתורה הופיעה בעולם - די בה, כיוון שהיא מכילה את סך כל ההתנהגויות הראויות, לפרטי פרטים, ובכללם הצניעות, ומעתה אין ללמוד מוסר מהתבוננות בבריאה. זוהי גישתו של גאון רבי חיים מבריסק (1918-1853). גישה שונה מהותית, שדגל בה הרב עמיטל (2010-1924), אומרת שאדרבא, המוסר הטבעי הוא המצפן הבסיסי שהאדם נברא עמו, וגם לאחר שהתורה ניתנה לא ייתכן שהתביעה המוסרית שלה תהייה פחותה מזו הנלמדת מהתבוננות במעשי שאר הברואים. שתי הגישות האלו והמשמעות המעשית הנובעת מהן הם כמובן נושא לדיון נפרד.
עכשיו, חשבו על שורש המילה חתול.
רעיון השורשים תמיד הילך עלי קסם. אני מדמיינת שתיים עד ארבע אותיות חומות וכבדות שמצמיחות עלוות-מילים. במבט ראשון לא תמיד רואים את הקשר בין העלים, אבל כשמוצאים את השורש המאחד העלווה כולה מוארת באור חדש. זה משחק נהדר ומלא הפתעות.
חשבתם?
השורש ח.ת.ל פירושו בעברית פעולת העטיפה, הכיסוי.
החיתול עוטף את ישבנו של העולל. החתול מכסה ועוטף את יציאותיו.
אומנם, ישנן השגות על פרשנות זו למקור המילה חתול, אבל, תודו ש- cat לא יכול להתחרות עם זה!
אומנם נוסף מציין דבר טריוויאלי שאולי בכל זאת כדאי לחדד: כיסוי הגללים אצל החתולים הוא אינסטינקט של התנהגות טריטוריאלית וכמובן אינו ביטוי של התנהגות מוסרית, אך הדגש הוא לא המניע אלא יכולתה של התנהגות מסוימת שנטבעה בבעל-החיים לשמש כדוגמא וכמודל לאדם.
בעברית, השם של בעלי-חיים רבים משקף תכונה דומיננטית שלהם. הינשוף פועל בשעות שסינדרלות יוצאות להקסים נסיכים בנשפים, בלילה, ואילו צבעו של העורב הוא כצבעו של הערב - שחור. הכבש, סמל התמימות והצעידה העדרית - נוח להיכבש, ואם הוא לא יזהר יבוא זה שאובה אליו, זה-אב זאב! הרי מכל החיות הרעבות, הזאב תמיד היה רעב במיוחד.
"וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם
וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ
וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" (בראשית ב יט)
רש"י אומר: "סרסהו ופרשהו". כלומר, הפסוק יתבהר אם נשנה את סדר המילים:
כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם - הוא שמו.
אחד אחד הם עוברים לפני האדם הראשון. ההוא עם הרעמה מגיע בשאגה, אחריו, מניף את זנבו, פוסעת חבילת שרירים צוהלת, והר אפור עצום מתנשא בעקבותיהם. האדם מתבונן, ומזהה את מה שלפי המדרש לא הצליחו לזהות מלאכי השרת - את שמו של העומד לפניו, את מהותו. מפיו יוצאות אותיות המילה יראה שבכוחו של מלך החיות להטיל, וכך יוצא לדרכו האריה. הוא שומע את הששון בצהלות שעתידות ללוות את האדם במלחמותיו והסוס, השש עלי קרב, קיבל את שמו. הוא מרים את עיניו על הנפיל שמפיל את אימתו על הסובבים, ורואה לפניו פיל.
"האדם הבין בחכמתו ושכלו טבע כל בהמה וחיה, וקרא לכל אחת ואחת שם מעין הטבע והמדה שהכיר בה, והאותיות שצרף בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומדותיהן", כתב רבינו בחיי (1340-1255). האדם לא בחר צירוף אותיות אקראי, אלא אותיות המבטאות טבע ומהות. לכן נכתב "הוא שמו", ולא "כך יהיה שמו", אילו הייתה הבחירה שרירותית.
ונסיים במובא במדרש (בראשית רבה יז ד), בדבריו של הקב"ה לאדם:
"ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקרא אדם, שנבראתי מן האדמה.
ואני מה שמי? אמר לו: לך נאה להקראות אדני, שאתה אדון לכל בריותיך."
מקורות מהם ליקטתי את הדברים:
היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה – חתול הבית
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22383" rel="nofollow">https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22383
צניעות מחתול - על משמעותו של מוסר טבעי
https://www.etzion.org.il/he/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99" rel="nofollow">https://www.etzion.org.il/he/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99
מאין הגיעו שמות בעלי החיים
https://www.hidabroot.org/article/224542" rel="nofollow">https://www.hidabroot.org/article/224542
האופן המסתורי שבו קיבל החָתוּל את שמו העברי
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2629859" rel="nofollow">https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2629859
מ"ג בראשית ב יט
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%91_%D7%99%D7%98" rel="nofollow">https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%91_%D7%99%D7%98
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ואולי תישבי יתרץ קושיה? גלית
לפי כל הציטוטים שהבאתם כאן מכל הסוגים מסתבר שגם חתולים וגם כלבים היו מוכרים וידועים ואפילו חביבים על אבותינו, מאחר והם מופיעים כל כך הרבה במקורות שונים - מאין המנהג ,או ההרגל או האמירה שיהודי לא מגדל כלב?
(לפחות באירופה ,לפחות בסוף המאה ה19 תחילת ה20 וגם היום בערים וישובים חרדים קשה למצוא כלבים) את הסטיגמה על חתול אני מבינה כי הרי הוחלט בימי הבניים שהוא חברן של מכשפות ,אבל מה הבעיה עם הכלב?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים בעיה של זמן לא קורא בים
משעמם לך עם 5 ילדים בדירת 3 חדרים? רק כלב חסר גם כן בשביל להתעסק גם איתו?
זה העניין המרכזי ולא שום הלכה...
לא כל דבר צריך לחפש סיבות תאולוגיות...
חוסר עניין חוסר זמן וחוסר מקום אלו הסיבות המרכזיות
צריך קודם כל לחפש סיבות טבעיות
לא צריך את אליהו בשביל זה יש לו מספיק מה לעשות גם כן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מה זאת אומרת? פסח עוד חצי שנה ,מה בדיוק יש לו לעשות? גלית
לא הגיונית התשובה שלך ,כי כלבים מגדלים לא רק יאפים תל אביבים עם 1.3 ילד.
וזה גם לא מסביר איך - בהכללה גורפת- זה עניין דווקא של חרדים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים שכחת שאליהו מבקר בכל ברית וברית? לא קורא בים
וזה רק בשוטף... איפה משימות מיוחדות?
לא חסר לו מה לעשות
יאפי מת"א לא צריך כל יום להיות בבוקר בבית כנסת בערך מ 6 וחצי עד 7 וחצי כל יום לתפילת שחרית אז יש לו זמן לטייל עם הכלב בבוקר... יאפי מת"א יוצא עם הכלב בוקר צהרים וערב... חרדי מבני ברק הולך להתפלל בבית כנסת שחרית מנחה ערבית... קאפיש?
לכי תעמדי ברחוב רבי עקיבא בבני ברק ותשאלי חרדים אם היו רוצים כלב... אני סבור שברוב המקרים תקבלי תשובה בסגנון של "עזבי אותי בשקט, חסר לי במה להתעסק?" ולא שום נימוק הלכתי.
אם את סבורה שלחרדי הממוצע בבני ברק יש עודף זמן וכסף בשביל להתעסק עם לגדל כלב אז אני חושב שאת בדעה נפסדת
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים שכחת שיאפי מתל אביב צריך לעמוד בפקק בערך משש וחצי עד שמונה בוקר וערב? גלית
ובריתות עושים בד"כ בצהריים , אז מה הוא עושה בשאר היום?
לך אתה תעמוד ברבי עקיבא... רחוב עמוס צפוף ולא נחמד - ועם אורך המכפלת שלי... לא נראה לי .
אבל זה בדיוק העניין , חסרים אנשים חילונים מאד עסוקים מאד לא אמידים בלי עודף זמן או כסף שכן מגדלים חיות?
אני לא חושבת שזה עניין הלכתי, וגם לא לגמרי מגדרי אלא יותר עניין תרבותי "מנהג המקום" וחרדים מעצם הגדרתם נוטים יותר לשמור על מנהגים וותיקים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים ו-11 חודשים אפשר לסכם שלגדל חיות מחמד זה לא איזה גרויסא מצווה לא קורא בים
-
-
-
-
-
לפני 7 שנים ראשית יש לא מעט שדוגלים שאסור לגדל ולהחזיק בבית חיות טמאות. שנית לדעתי זה יותר עניין של חינוך והרגל מי שראה את זה בבית יש יותר סיכוי למצוא אצלו חיות בית למינהם שושי
למען האמת אני גדלתי בבית חרדי והיו לאחים שלי פינות חי רבות וגם בתקופות שלא היה לנו פינת חי היו לנו כלבים, ארנבות, חתולים, ברווזים, כבשים, אוגרים, חמור, חמוס אוליזאת הסיבה שפיתחתי סלידה מבעלי חיים,היום אני מעדיפה להביא עוד ילדים לעולם ולא להכניס חיה הביתה אבל כנראה שבסוף הבנות שלי ינצחו והן תקבלנה כלב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 7 שנים לא תשבי ולא נעליים.יש פסיקה מסודרת בנושא מורכב זה.מדובר על כלב רע. דן-1
בגמרא הובאו דברי רבי נתן "מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, תלמוד לומר לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ", וצ"ע מיהו הכלב ה"רע" שנאסר לגדלו.
כאשר יש סכנה אסור להכניס אותה הביתה.
בראשי תיבות: "אלמה"
אויבים לא מכניסים הביתה (אלמה).
לא אפרט את הסכנות ההלכתיות בכלב רע כי לא כאן המקום.
גם לגבי סתם כלב יש מספר בעיות הלכתיות (סכנות שונות) אבל לעניות דעתי בשלשלת מותר.
ביי
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים הרב יצחק יוסף: "אדם שאכל כלב - הלב שלו נהיה מטומטם". שונרא החתול
הרב הראשי מכוון לרון חולדאי.
הלוואי שהייתי יכולה לומר שרק בגלל זה הוא פסול מראשות עיריית תל אביב אבל בתל אביב העיר החדשנית-ליברלית-נאורה-פרוגרסיבית-מתקדמת יש לא מעט אוכלי כלבים.
שייחנקו כולם.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5335555,00.html#autoplay
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 7 שנים ובכל זאת - הסטיגמה מאין? גלית
-
לפני 7 שנים אין שום סטיגמה דן-1
מקובל לגדל כלבים.בכל המגזרים.
גופי הבטחון וצה"ל משתמשים בכלבים. חלקם ממגזרים אזרחיים.
מגדלים כלבים לנחיית עיוורים.
יש בישראל תחרויות בנושא.
בתכלס צריך ללמוד את הנתונים ולהבין שאין שום סטיגמה.
יש מגזרים מסוימים שלא מגדלים כלבים כמו שיש מגזרים שלא מגדלים שפנים או כל חיית מחמד אחרת.
תכלס זה לא מוכיח סטיגמה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים להפך גוטה , כל מה שכתבת בדיוק מוכיח סטיגמה גלית
אני לא טענתי שיהודים ככלל או ישראלים לא מגדלים כלבים.אני תהיתי ,למה ,במגזרים מסוימים הנוכחות דלה,בעיקר במגזר שמאמין ודבק בכתובים,אותם כתובים על פיהם ניכר שבעבר כלבים היו חלק מהחיים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 7 שנים כהדיוט בתחום ההלכה - אבל לא הדיוט בענייני כלבים וחתולים yaelhar
נראה לי שעם כל הכבוד לגמרא, לחכמים שטבעו את המונח "כלב רע" לא היה יותר מדי מושג בכלבים. (וגם לא בחתולים לפי ההגדרה של החתול כ"צנוע")
לגבי כלבים - כמו בני אדם אינם "רעים" אם מחנכים אותם היטב. וההגדרה של "שלשלת מותר" היא בורות. אם אתה רוצה להפוך כלב ל"רע" - קשור אותו בשלשלת. שיעביר את כל חייו במטר מרובע (או שלושה או עשרה) בלי שום עניין בחייו מעבר להתגרדות עד זוב דם והתנפלות על מי שנקלע לטווח השלשלת. נסה לדמיין אדם שחי ככה ותבין שזו ההגדרה האולטימטיבית של צער בעלי חיים. כלבים התפתחו מאות אלפי שנים לצד האדם ונטייתם המולדת היא להתחבר אליו.
חתול אינו "צנוע" ולא חש בושה בגלל עשיית צרכים. בכלל להעמיס על בעלי חיים ערכי מוסר של אנשים זו טעות גדולה, המרחיקה אותנו מהבנתם. החתול (בניגוד לכלב ולבני אדם) הוא חיה שחיה בבדידות, לא בלהקה. בטבע היה חשוב למין הזה לכסות על אפשרות שאויבים ימצאו אותו ואת גוריו, ומכאן כיסוי הגללים שריחם מסגיר.
לדעתי חברות קדומות במיוחד של רועי עדרים משוטטים וחקלאים כמו שהיו אבותינו - לא היה עניין בגידול חיות מחמד. העבודה היתה רבה וכל האנרגייה הושקעה בפרנסה, לא בטיפוח בעלי חיים שאינם מביאים תועלת. זו הסיבה, נראה לי, שהם לא גידלו ולא התעניינו בבעלי חיים שאינם "מניבים". והכלבים שליוו את העדרים חיו רחוק מטווח עיניהם. זאת בניגוד לאצולה המצרית-פרעונית שטיפחו בעלי חיים כחיות מחמד, ואף נתנו להם את הכבוד להיקבר לצד אדונם שנפטר יחד עם עבדיו ושפחותיו שהיו, כמובן, שווים פחות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ....yaelhar.....I am fond of pigs...Dogs look up to us...Cats look down on us...Pigs treat us as equals...חחח...נקודה..... deze
.....yaelhar.....
יש דברים שלא ניכנסים לראש לא דרך הראש וגם לא דרך הרגלים...זה נושא שממש צריך לאהוב אותו אהבה אמיתית אחרת אין שום צורך להיכנס לשם בכלל...ואת זה לשימחתי דווקא כן עושים אחינו החסידים
.....שלא כמו בכמה מקומות אחרים ששם עד היום חזה של כלב או חתול בתנור נחשב למעדן מלכים...בוויטנאם למשל.....
אבל...יפה כתבת רק שלצערי ממש כמו שכתבתי למעלה זה לא הולך להיכנס לראש כל כך בקלות עים בכלל
.....שבת שלום.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים תודה רבה, deze yaelhar
אני מסכימה שזה נושא שצריך לאהוב אותו. מצד שני צריך גם להיות בעל חמלה כללית.
אותם אנשים שליבם נכמר על העוולות שעושים בקוריאה הצפונית לאוכלוסייה האומללה, ומגנים (בצדק) את השלטון שם, לא יגיבו כלל על התאכזרות לבעל-חיים אצלם על יד הבית.
כשאני מבקרת במקומות שונים בארץ יש לי הרגל להתבונן בחתולי הרחוב במקום. מראה היצורים המורעבים-פצועים-חולים נותן לי מושג מצויין לאוכלוסייה האנושית במקום.
"חוק הכלבים המסוכנים" למשל הוא סוג של חוק שמגן על מקרים כה ספורים שבקושי נכנסים לסטטיסטיקה: כה מעט אנשים נפגעו מכלבים המוגדרים "מסוכנים". בהשוואה, נניח, לירי בכלי נשק (שגם הוא לא רב בישראל), למקרי שיכחה של ילדים במכונית או לתאונות בבית בהן נהרגים ילדים. הנקודה היא שמקרה יחיד של כלב שתקף ילד בעשור מקבל הדים והיסטרייה כאילו מדובר במלחמה מרובת חללים.
כן, צריך חינוך לאהבת בעלי חיים כמו שצריך חינוך לאהבה ולהתחשבות בין בני אדם. אבל אני מסכימה לדעתך - לא זה ולא זה עומד לקרות בימינו. לצערי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ..... yaelhar.....Animal rights.....באמריקה להרעיב כלב זה יותר חמור מאשר להרעיב ילד.....נקודה..... deze
..... yaelhar.....
יש לי שני כלבים נהדרים...לאחד קוראים רומאו ולאחותו קוראים גוליה...Neapolitan Mastiff...שניהם
.....אני לא נתתי להם את השמות האלה פשוט ככה קיבלתי אותם מהשלטר השכונתי שלנו בהוקיצובי...חיפשתי כלב אחד אבל כשראיתי את השניים האלה ביחד לא יכולתי שלא לאמץ גם אותה.....
זה עינין לא כל כך פשוט וזה עינין שעולה גם הרבה כסף באמריקה לפחות שזה כולל רופאים אוכל מיוחד ואפילו בתי הבראה...כן קראת נכון בתי הבראה לכלבים
.....היתה לי עוד כלבה אחת שאימצתי אותה מהאירגון שאוסף את הבריד הזה...ואני מאמין שהסיבה העיקרית שהיא נתנה לי לאמץ אותה זה מיפני שקרן ידעה שהכלבה הזאת צריכה ניתוח רציני באגן הירכים שלה ושאני לא אתחמק מיזה ממש כמו שעשה האדם ההוא שנטש אותה...נקצר רק ונאמר שזה עלה לי יותר משלושת אלפים דולר הניתוח שלה.....
בעיקרון אני בעד כלבים מהשלטר ולא מהחנות...וזה יכול להיות מד בכל רמח אבריו לדעתי זה לא גורע מימנו או מימנה בכלל
.....איפה שאני גר אין חתולי רחוב ואין כלבי רחוב ועים רואים כבר איזה כלב אז הוא בטח שייך למישהוא או לאחד מהשכנים.....
אז איפה הינו ? איך היגענו לשיחה הזאת בכלל ? תזכירי לי בבקשה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים אכן הדיון הזה תעה בדרך. yaelhar
אוהבי כלבים יכולים לדבר שעות על בני טיפוחיהם עם אוהבי כלבים אחרים. והייתי יכולה בקלות להיגרר לזה, אבל התכוונתי להתייחס למשהו שיכול לדבר גם אל אלה שאינם מגדלים חיות מחמד בביתם. מדובר בהתייחסות הומנית (לדעתי) לבעלי חיים בלי קשר אם מגדלים אותם או לא.
בתל-אביב אין כלבים משוטטים. בדרך כלל גם אין כלבים שיוצאים לטייל לבד בלי הבעלים. החינוך של העירייה (הגזר וגם המקל!) הצליח לה. יש פה חתולי רחוב אבל בשכונה שלי הם בדרך כלל בריאים ושמנמנים, רבים מעוקרות/מסורסים ולרוב אינם פוחדים מבני אדם וכלבים. מצד שני כשאני מגיעה - בדרך כלל מטעמי עבודה - לערים אחרות הרבה פעמים אני מתביישת במראה החתולים השלדיים, חלקם חולים כולם בורחים בבהלה מאנשים. הייתי שמחה לחשוב שחינוך שהצליח בתל אביב יכול לעבוד גם במקומות אחרים. אבל לצערי כדי לחנך המחנך צריך להיות משוכנע בדרכו. וזה לא קורה בדרך כלל לגבי בעלי חיים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים .....yaelhar.....Selfishness and greed, individual or national, cause most of our troubles.....נקודה..... deze
..... yaelhar.....
לצערי העולם שבו אנו חיים הוא עדין מאוד מאוד פרימיטיבי...הוסיף רק שזה בא עים נטיה חזקה מאוד להיות הרבה יותר גרוע
.....הם הרי מרביצים למורים...הם הרי הורגים ונהרגים בשם הטיפשות המבהילה שבה הם בורכו...הם הרי קוברים חיים גורים של כלבים שרק אתמול נולדו וזה בשם הענשת האמא שהעזה להביא אותם לעולם ועוד בביתו...הרשימה היא ארוכה מידי כך שאין צורך להוסיף כלום בנושא המגעיל הזה.....
עים השנים למדתי לידאוג לחלקת האלוהים הקטנה שלי...ולו רק מיפני שהרבה לשנות בנושא הזה אי אפשר מימילא...אישתי זיכרונה לברכה אחרי השרות הצבאי שלה היתה מקדישה יום בשבוע והיתה עובדת במיקלטי הכלבים בהיתנדבות כמובן...אצלה כלב היה לא פחות חשוב מילד
.....יפה שיש לך את הרצון ויפה שאת מתמידה בזה...ותאמיני לי שהם יודעים מי אוהב אותם ומי לא.....
שבת שלום
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 7 שנים חז"ל-לימוד סנגוריה דן-1
לחכמי התורה היה ידע רב בבעלי חיים מכל הסוגים. לא רק מושג-אלא ידע רב.
חכמים אפילו הבחינו בין בעלי חיים שעושים ואוכלים לבין אלו שלא עושים ואוכלים בנושא של השבת אבידה.
התלמוד מלא בנזקי שור למשל בצורה מעשית מאד.
נושא הקורבנות חייב הכרה וידע מעשי בנושא בעלי חיים.
כל דיני הכשרות חייבו מומחיות בכל סוגי בעלי החיים.
התורה והתנ"ך מלאים בפסוקים הקשורים לכלבים ("אתנן זונה ומחיר כלב" וכ"ו).
במילים אחרות יש לתת קצת יותר כבוד לחכמים כי היה להם קצת יותר יודע מהידע שאת מציגה בתגובתך.
הרמב"ם שהיה רופא ופוסק מתייחס לנושא המעשי של גידול בעלי חיים עם שלשלת או בלי.
והוא באמת לא היה בור בנושא כלב רע.
אני מכיר כלבי תקיפה שאומנו להרוג אדם, וללא שלשלת הם די מסוכנים.(אפילו "רעים").
אישית קשה לי להסכים לרעיונות שכתבת כי הם סותרים את מה שלמדתי על חברות קדומות מתקופת התנ"ך.
צניעות החתול-כי הוא מחתל את יציאותיו היתה ידועה לחכמים. את הסיבות לכך ניתן לחקור ויתכנו סיבות רבות אבל זה לא היה נושא הדיון.
שבוע טוב
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים דן אני לא יכולה - ולא רוצה - להתווכח עם ההלכה. yaelhar
גם לא עם ידיעותיך המבוססות עליה. לגבי תחומים שאין לי מושג בהם - לא הייתי מעירה.
מה שכתבתי הוא לגבי מה שאני יודעת.
לא מסכים? זכותך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ועל זה נאמר: מדינת הלכה - הלכה המדינה שונרא החתול
דיבורים כאלה גורמים לי לחשוב על הצורך וההצדקה שבהפרדת הדת מהמדינה.
מזל שהחוכמה של חכמי התורה עברה אבולוציה וכלבים רשאים לחיות גם ללא שלשלת.
"אני מכיר כלבי תקיפה שאומנו להרוג אדם, וללא שלשלת הם די מסוכנים."
מי אימן אותם להרוג אדם? מיקי מאוס או דונלד דק? לא. האדם.
אז הכלבים הם לא רעים.
אין כלב רע. יש רק אנשים רעים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מה ששונרא גלית (ל"ת)
-
לפני 7 שנים קראו את "כלב מסוכן" בערך "חוק להסדרת הפיקוח על כלבים" נעמי
ותאמרו לי באיזה אופן זה שונה מהמהות שמוצגת בהתייחסות לכלב רע. הוטלו ובצדק הרבה מגבלות וגדרות על אדם שמחזיק כלב שהוא בגדר מסוכן כדי לצמצם את מספר האנשים שמחזיקים כזה ולמנוע סכנות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים חבל שאי אפשר להתייחס באותו אופן לאנשים רעים -:) בת-יה (ל"ת)
-
-
לפני 7 שנים שונרא אני כמובן איתך במסקנות. yaelhar
חשוב להעריך את חוכמתם של קדמונים. חשוב גם לערוך בחינה במה שהם קבעו ולבחון האם זה מתאים למה שאנחנו יודעים היום. הבחינה צריכה להיות בתחומים רבים, וגם בעניין היחס לבעלי חיים.
אני כלל לא מדברת על גידול חיות מחמד: יעשה כל אחד כטוב בעיניו. אני מדברת על יחס הומני שחייב להגיע ממקום של היכרות והבנה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מה שיעלהר גלית (ל"ת)
-
לפני 7 שנים סיכמת מצויין שונרא החתול
ההלכה ודברי חכמים יכולים וצריכים להוות בסיס אבל חייבים לעבור התאמה למציאות בת זמננו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 7 שנים מיציתי.ואגב את לא יודעת על מה אני מבסס את הידע.ביי. דן-1 (ל"ת)
-
-
-
לפני 7 שנים מעניין ,וגם הגיוני גלית (ל"ת)
-
לפני 7 שנים תודה רבה. yaelhar (ל"ת)
-
-
לפני 7 שנים הבהרה בנוגע למושג כלב רע נעמי
בואי נתחיל מכך שאף אחד לא בא בתלונות לכלב.
בשונה מאדם שכאשר מכנים אותו רע נלווית למילה האשמה - כי יכול היה לבחור אחרת, ברור שלכלב אין בחירה.
את התיאור רע את יכולה לראות כנתון במירכאות, והוא מונח שנטבע לצורכי הדיון בחובתו של האדם להימנע מסכנות בכלל,
ומהסכנה שבגידול כלב בעל פוטנציאל להזיק בפרט.
מהו אם כן כלב רע?
ההתנהגות הספציפית - האם מדובר בנביחות קולניות או בעבר "פלילי" כמו נשיכה, נתונה למחלוקת,
אבל נקודת המוצא משותפת: כלב רע הוא כלב שיכול לגרום לנזק לבני-המשפחה או לעוברים ולשבים!
אם ע"י שיגרום לבהלה בנביחות שלו או בחשיפת השיניים, ואם ע"י נשיכה או התנפלות.
לא כל כלב הוא בעל פוטנציאל להזיק, ולכן המונח "רע" מבדיל בין כלב שהוכיח התנהגות שלילית לכלב שאין לנו חשד להניח התנהגות כזו מצידו.
זה בכלל לא משנה מה גרם לכלב להיות כזה, העובדה היא שיש כלבים שמתנהגים כך, ואת הסכנה הזו האדם מצווה להרחיק מביתו.
אם ייגרם נזק כזה או אחר מכלב "מועד לפורענות" וודאי שבעליו ימצא אחראי.
כל זה מתכתב לגמרי עם חובת הבעלים לכלבים כיום. החובה לשים רסן במקרים מסוימים, הרצועה (שלשלת!), האיסור לשוטט לבד.
כשהיה את המקרה של ילדה שננשכה על-ידי אמסטף - רבים גינו את ההורים על החזקת כלב "מרושע" כזה בביתם, ובצדק.
האם תלו את האשמה בכלב? מובן שלא, כעסו על האדם שהכניס לביתו סוג הידוע במזגו התוקפני.
כאמור, סוגיית הכלב הרע (שכמובן תקפה לכל גידול של בע"ח מסוכן) היא חלק מדיון רחב יותר על חובת האדם לקדם סכנות אפשריות,
למשל: חובתו לשים מעקה בגג ביתו, או חובתו לסלק מביתו סולם רעוע שיכול להכשיל את מי שיטפס עליו.
לגבי "העמסת ערכי מוסר" - אני מסיקה מכך שלא קראת את הפוסט הפותח במלואו, או לפחות לא את כולו, אז ברשותך אצטט את עצמי:
"אומנם נוסף מציין דבר טריוויאלי שאולי בכל זאת כדאי לחדד: כיסוי הגללים אצל החתולים הוא אינסטינקט של התנהגות טריטוריאלית וכמובן אינו ביטוי של התנהגות מוסרית, אך הדגש הוא לא המניע אלא יכולתה של התנהגות מסוימת שנטבעה בבעל-החיים לשמש כדוגמא וכמודל לאדם.".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים נעמי - קראתי את הפוסט. yaelhar
לא התייחסתי לכולו אלא לחלקים שאני (חושבת שאני) מבינה בהם. יתכן בהחלט שמאחורי ההגדרות של "כלב רע" ו"חתול צנוע" עומדים הסברים קבילים. אבל כמו שהייתי מתקוממת נגד תוויות על בני אדם או אי דיוקים לגבי התנהגותם, ההגדרות שהבאת נראו לי לא מדוייקות במקרה הטוב, או שגויות במקרה הרע.
האדם ביית בעלי חיים והוא אחראי לרווחתם. ו"רווחתם" אינה רק לספק להם מזון. הגדרות "הרע" שהבאת - נביחות, נזקים, אולי חלים על בעלי הכלב, אבל הכלב הוא שישלם את המחיר - בין אם בחיים בשלשלת ובין אם בהריגתו.
המונח "שלשלת" לא התקשר אצלי לטיול נעים עם הבעלים, אלא לקשירתו של הכלב כל חייו, מצב שחלק של הכלבים חיים בו.
לגבי החתול - התייחסתי לציטוט המקורי (הצנוע), לא להסבר המודרני שהסברת בפתיח.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 7 שנים אלמה הוא שם מאוד נפוץ בימינו שונרא החתול
לדעתי ניסיון נפסד למדרן (מודרני) את השם עלמה הישן והטוב.
נראה שהורי האלמות לא מודעים לראשי התיבות הללו: אויבים לא מכניסים הביתה.
וגם שעניינים כאלה לא מעניינים אותם.
ומה שחשוב יותר - אין כלב רע! יש רק אנשים רעים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים שונרא, אני מניחה שאת לא צופה בטלנובלות ספרדיות... בת-יה
אחרת היית מבינה למה השם "אלמה" נפוץ.
אלמה בספרדית היא 'נשמה' והספרדים אוהבים את השם הזה,
ומפני שלא נהוג לקרוא בעברית לילדה נשמה (אם כי רוב הגברים אוהבים את הכינוי הזה לעלמות מזדמנות -:)
מעדיפות חלק מן האמהות את האלמה הספרדי.
זה אמנם מצלצל כמו העלמה הישן והטוב - אבל הבחירה לא הגיעה משם.
הבנתי ממישהו שהפסיקו לקרוא בשם עלמה גם כי זה יוצר הקשר של 'על מה ולמה נולדת' -
כאילו הילדה לא רצויה.
וחוץ מזה יש עוד הרבה שמות שכשאני שומעת אותם ברור לי שההורים קצת ... טוב, לא יפה להגיד -:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים בת-יה סקאוט
תודה רבה על המידע המעניין. ויש הרבה שמות לא קבנציונליים...קראתי פעם על בחור שנקרא עגול. [אני רצינית]
ולפני כן חשבתי שעניין השמות לא יכול להיות הזוי יותר..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים נכון מאד. דן-1
הדיאטניות מאד אוהבות את אלמה:)
וכן הן אוהבות את "אחמד" בגלל... ראשי תיבות: אכול חצי מכל דבר.
וכן את צודקת אין כלב רע!
הכלב -כולו לב. הוא נאמן לבעליו בכל. אבל יש רק אנשים רעים.
שבת שלום ו...ביי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מצחיק אתה עם אלמה ואחמד :-) שונרא החתול
-
לפני 7 שנים תודה.בכיף. דן-1 (ל"ת)
-
-
-
-
לפני 7 שנים דן סקאוט
איך יכולים לדעת שהכלב המוכנס הביתה הוא כביכול "רע"? אולי הוא לא? ומי אמר שיש בהכרח דבר כזה כלב רע? בדרך כלל כלבים הם בעלי חיים מאוד טובים ואם הם מתנהגים "ברוע" זה בגלל שמציקים להם או שהם חולים ועוד כהנה וכהנה סיבות שלא קשורות לאוו דווקא "לאופיים".
ואם כבר בכלב עסקינן, מדוע קוראים לכלב בן יפונה בשם זה? האם זה קשור לבעל החיים הכלב או שלא? [כלב זה בערבית כלב]
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ריבוי של כלב בערבית-כילאב.... דן-1 (ל"ת)
-
-
-
לפני 7 שנים שאלה טובה ומי שיודע משהו בנושא - נשמח לשמוע נעמי
מה שכן, השאלה הזו מניחה שאם אתה יודע משהו על בע"ח - אתה כנראה מגדל אותו, ואני חולקת על ההנחה.
אפשר לדעת "מרחוק", על סמך ידע שנצבר באנושות.
אכן כיום חרדים לא מגדלים כלבים או חתולים, והנימוק השכיח יהיה מפאת טומאתם (כמו רוב בעלי-החיים, ולגדל פרה בבית זה קצת פחות להיט) (וממש לא בגלל ענייני מכשפות).
האם יש עניין לא לגדל חיה טמאה? עוד נושא למחקר.
לגבי העבר - אני לא יודעת, ואני לא יודעת גם ומה היה נהוג בקרב האוכלוסייה הכללית באירופה בתקופות שציינת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים נעמי, זו הסיבה? סקאוט
דווקא חשבתי שהם פשוט חוששים מבעלי חיים ולכן הם לא מגדלים בעל חיים בבית ולא ספציפית קשור דווקא לכלב. או בגלל שאין להם זמן כי טיפול בבעל חיים מצריך זמן והשקעה שאין להם בדר"כ.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים זו התשובה שתקבלי לרוב נעמי
האם יש לה הצדקה במקורות? כאמור לא בדקתי.
כפועל יוצא - כשאין בסביבה שלך חיות - חוששים מהם.
את הרי מבינה שלא יתכן שציבור שלם נולד עם פחד לכלב =)
בנוסף אכן יש את העניין הנוסף של תנאים לא מתאימים (מגורים בדירות קטנות ללא חצר), והרבה ילדים לטפל בהם (אם כי כשיש רצון אז כנראה שזה לא הגורם, שהרי מצויות משפחות גדולות עם חיות מחמד בציבור הדת"ל).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים תודה רבה על המענה (: סקאוט
-
-
-
-
לפני 7 שנים מצטרפת לגלית סקאוט
ואני מקווה שזו לא סטייה מהדיון המקורי אבל אני מצרפת גם שאלה משלי: למה הסטיגמה לגבי החתול נוצרה מלכתחילה? מה גרם לאנשים להירתע מחתול עד כדי יצירת סטיגמה לגביו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים הי נעמי דן-1
תרומתי הצנועה לנושא השמות.
"השם הוא שורש הנשמה".(יותר מדויק מטבע ומהות)
אשמח לשמוע לשמוע גם דעתך בנושא:
"השבת הוא יומא דנשמתא"
היום של הנשמה.
ביי ויום טוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים תודה על ההתייחסות דן נעמי
קטונתי מלפרש את הזוהר.
יש לי חלקי דברים ששמעתי, אבל אני זקוקה לזמן ולתחקיר כדי לכתוב משהו שהוא קצת יותר מציטוט אינטרנטי.
אולי כדאי שנשמור את זה לפוסט נפרד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים אז בעצם החתול מתכבד בהשוואתו לתורה שונרא החתול
אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול.
קראתי את הקישור שהבאת (מרתק ומעשיר!) וגיליתי (בין היתר) שנותנים כבוד לעוד כמה בעלי חיים.
אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול - שמפייס ואחר כך בועל.
פירוש:
וכעין זה אָמַר ר' יוֹחָנָן: אִילְמָלֵא [גם אם] לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה,
בכל זאת הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל שמכסה את צואתו,
וְגָזֵל מִנְּמָלָה שאינה לוקחת חיטה מנמלה אחרת,
וְעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה שבני הזוג נאמנים זה לזה.
ההסבר לגבי התרנגול קצת מסובך...
ומעירים: דֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל, וּמַאי [ובמה] מְפַיֵּיס אותה את התרנגולת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מתנועותיו לפני הבעילה נראה כאילו הָכִי קָאָמַר [כך אומר הוא] לָהּ לתרנגולת: זַבִּינְנָא לִיךְ זִיגָא דְּמָטוּ לִיךְ עַד כַּרְעִיךְ [אקנה לך מעיל שיגיע לך עד הרגלים], לְבָתַר הָכִי [לאחר הבעילה כך] אָמַר לָהּ: לִישַׁמַטְּתֵּיהּ לְכַרְבָּלְתֵּיהּ דְּהַהוּא תַּרְנְגוֹלָא אִי אִית לֵיהּ וְלֹא זַבִּינְנָא לִיךְ [תשמט כרבלתו של תרנגול זה אם יש לי כסף ולא אקנה לך] אלא שאין בידו כסף לשם כך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ניקיתי את כל המילים המפחידות וזה מה שיצא:
דֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל, וּבמה מְפַיֵּיס אותה את התרנגולת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מתנועותיו לפני הבעילה נראה כאילו כך אומר הוא לָהּ לתרנגולת: אקנה לך מעיל שיגיע לך עד הרגלים, לאחר הבעילה כך אָמַר לָהּ: תשמט כרבלתו של תרנגול זה אם יש לי כסף ולא אקנה לך אלא שאין בידו כסף לשם כך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מקסים!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים אכן עוד בעלי-חיים נזכרו נעמי
אני יודעת שהבנת אבל בכל זאת כדאי לדייק בניסוח - החתול או בעלי-החיים לא מושווים לתורה,
אלא מסמלים התנהגות ראויה שהתורה דורשת מן האדם כמוה לכל הפחות, ובד"כ הרבה יותר.
יופי שקראת את הפסקה המלאה, ובפרט על הנמלה. אכן גם שלמה המלך דיבר על תכונת הזהירות-מגזל בהמשכו הקצת פחות מפורסם של הפסוק:
"לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם
אשר אין לה קצין שוטר ומושל
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה" (משלי ו')
לנמלה אין "משטרה" על הראש, אם היא תגנוב - אף אחד לא ישלח אותה למחילה עמוקה חסרת אור יום, ובכל זאת כל נמלה מכינה "לחמה" - את הלחם שלה, ואת "מאכלה" - את המאכל שלה, ולא עולה בדעתה לקחת מחברותיה.
לכאורה אנו מצווים ללמוד שתי תכונות מהנמלה, גם זריזות וגם זהירות מגזל, אבל כמו שקראתי כאן* אלו למעשה דברים קשורים.
אדם עצל שלא דואג לצרכי עצמו ימצא את עצמו במחסור מהר מאד, ומשם הדרך לגזל ולניסיון ליהנות מעבודתם של אחרים קצרה.
לגבי התרנגול והתרנגולת - תיאור משעשע שהעלה לי חיוך כשקראתי אותו. זה מה שנקרא - קרקר סביבה.... "תשמט כרבלתו" - אבל בסוף השתמט מחובותיו...
* https://www.hidabroot.org/article/222232
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים מעולה Command
נהניתי מאוד!
לגבי הערת אילמלא -
הגמרא באופן כללי מתייחסת למילה לפעמים כ'אם לא' ולפעמים כסתם 'אם' או כ'אם היה'. לרוב 'אם לא' יכתב כ'אילמלא' ו'אם היה' יכתב כ'אלמלי'.
כך מסביר התוספות במגילה כא.
"אלמלא מקרא כתוב. קשיא שיש אלמלא שרוצה לומר אילו לא כגון הכא וכגון אלמלא אגרות הראשונות (לעיל דף יב:) וכן הרבה ויש אלמלא שרוצה לומר אילו היה אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה (כתובות דף לג:) וכן אלמלא לוי אתה וכו' (לקמן דף כד:) ומאי שנא ואומר ר"ת דהיכא שיש אל"ף בסוף אלמלא רוצה לומר אילו לא והיכא דכתי' אלמלי ביו"ד רוצה לומר אילו היה:"
כך שלפי שיטתו כנראה פה זו טעות כתיב, היה צריך לכתוב אילמלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים תודה command! נעמי
ותודה על הפיסקה. שונרא - קראתי כמה פעמים וככה פענחתי:
"אלמלא מקרא כתוב.
קשיא (קשה)
שיש אלמלא שרוצה לומר אילו לא (שהרי לפעמים אלמלא מופיע במשמעות אילו לא)
כגון הכא וכגון אלמלא אגרות הראשונות (לעיל דף יב:) וכן הרבה (כמו בדוגמא הכא -כאן, שהפיסקה מתייחסת אליה ולא מצוטטת פה, וכמו בדוגמא נוספת באגרות וכן בהרבה מקומות נוספים)
ויש אלמלא שרוצה לומר אילו היה (ולפעמים מופיע במשמעות אילו היה)
אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה (כתובות דף לג:) וכן אלמלא לוי אתה וכו' (לקמן דף כד:) (דוגמאות למשמעות השנייה)
ומאי שנא ואומר ר"ת (מה שונה ואומר - רבינו תם? לא יודעת מה זה או מי זה ר"ת)
דהיכא שיש אל"ף בסוף אלמלא רוצה לומר אילו לא (היכן שיש א' בסוף אלמלא משמעו אילו לא)
והיכא דכתי' אלמלי ביו"ד רוצה לומר אילו היה:" (היכן שכתוב אלמלי בי' משמעו אילו היה)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מדוייק ביותר! Command
רק תיקון אחד:
ומאי שנא? (מה שונה? שלפעמים פירוש המילה כך ולפעמים אחרת)
ואומר ר"ת (מסביר או מתרץ רבינו תם, שהיה נכדו של רש"י ואחד מגדולי בעלי התוספות)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים אה יופי תודה על התיקון. חשבתי שנא מלשון שונה במובן לשנן. נעמי (ל"ת)
-
-
-
לפני 7 שנים נסיך, תודה על ההסבר שונרא החתול
מזל שכתבת הקדמה וסיום כי מהציטוט לא הבנתי כלום. בעצם, מילה אחת כן.
הכא מוכר לי מההגדה של פסח: השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים :-) Command
-
-
-
לפני 7 שנים שתי הערות שונרא החתול
שימי לב למילה לא. היא מיותרת מאחר ומקופלת כבר בתוך המילה אילמלא.
אמר רבי יוחנן: אילמלא *לא* ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול".
בעניין קישורים: את מספרת הקישורים את מכירה?
היא מספרת יהושע פרוע מבולגן כזה:
https://www.etzion.org.il/he/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99
ועושה ממנו בנאדם:
https://bit.ly/2MqzSzs
נמצא פה
https://bitly.com/
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים תגובה להערות נעמי
לגבי ההערה הראשונה - בדקתי שוב והציטוט נכון, אני באמת לא יודעת מדוע הכפילות הזו.
הערה שניה - אוי מעולה, יהושע הזה כל-כך לא מצא חן בעיני עד ששקלתי לוותר על כל הקישורים, אבל זאת אחלה תספורת
(את יודעת אם הלינק הזה מחזיק מעמד ליותר מכמה ימים? כי לא ברור לי מה המנגנון)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים נעמי, לא רק מיאו אלא מיאו מיאו מיאו מיאוווווווו שונרא החתול
זה פשוט מרתק!
קודם כל, תודה ענקית על הנושא שבחרת. לכבוד הוא לי.
קראתי פעמיים (בינתיים) בשקיקה והתפעלות. גם התוכן וגם הכתיבה מאלפים.
דברי רבי יוחנן על החתול הזכירו לי מגנט שתלוי על המקרר (המגנטים מסטימצקי) ובו כתוב:
//
הכלאה בין אדם וחתול הייתה משכללת את האדם אך מנוונת את החתול. (מארק טוויין אאל"ט)
//
ואחרי רבי יוחנן הגיע רש"י. ומי בכלל העלה על דעתו שרש"י התעסק עם חתולים? לא אני.
וכמובן שאצתי רצתי לחפש חתול בתנ"ך וזה מה שקיבלתי:
"בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב."
לא חתול אלא חיתול. והרי את הקדמת ונתת הסבר לקשר בין חתול וחיתול.
אז אם לא חתול, חיפשתי שונרא. שונרא אין וזה מה שנכתב לי: לא נמצאו פסוקים בחיפוש, להלן פסוק אקראי:
"לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי." תהלים לח יא
ותוהה אני מדוע קיבלתי דווקא את הפסוק הזה.
המשך מחר.
על החתול,
שונרא
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים מה לא חיובי בחתול? דן-1
אכילת שקצים ורמשים.(החתול בימינו "מפונק" יותר).
הכלב פחות צנוע מחתול ,אבל הכלב יותר: חכם, עקבי, ניתן לשליטה ,נאמן יותר לבעליו וניתן לסמוך עליו.
(לדוגמא: יש כלב נחייה לעוור אין חתול נחייה לעיוור.)
ביי ויום טוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים לאו דווקא מסמר עקרב
אכילת שקצים ורמשים - אז מה? החתול הוא חיה טורפת. הוא ממש לא בחר להיות כזה.
הכלב יותר חכם? בעיני, ממש לא.
הכלב ניתן לשליטה ונאמן יותר לבעליו - לדעתי, זה לא עושה אותו לחיובי יותר.
מה כן חיובי בחתול? על קצה המזלג...
הפרווה. אין שום קטיפה ומשי בעולם שמשתווים לה ברכות ובנועם המגע.
הגרגור. הדבר המרגיע ביותר בעולם עבורי.
השפם. 12 שערות בכל צד, ספרתי.
הצבעים. המגוון העצום והשילוב של כמה צבעים בחתול אחד. כמו יצירת אמנות של צייר.
האתלטיות, במיוחד יכולת הקפיצה לגבהים מדהימים.
המבט החולמני, המנומנם, שנשקף מעיניו של החתול כשהן חצי עצומות. והמבט החכם שנשקף מהן כשהוא ערני.
היכולת הפלאית והמקסימה לסובב את האוזן באופן עצמאי ב-180 מעלות. מפעים אותי כל פעם מחדש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים לגמרי! גלית
והגאווה העצמית, שום התרפסות( רק לעיתים רחוקות מאד אצל חתול ותיק ומפונק מאד כשמלטפים לו את הבטן) והבקשה המכובדת לקבל ליטוף,הניקיון, התחזוקה העצמית,
הלשון המחוספסת הלא מזילת רוק
וחתולים מבינים אותך לא פחות מכלב , הם רק בוחרים למה להענות.ויודעים לשחק ולהשתעשע לא פחות,
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים לחלוטין לגמרי קצר ולעניין
וחתול גם לא נובח.
יש לי שכן עם כלב שנובח כל לילה, כל הלילה ומטריף את דעתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים אני ממצדדי הכלב נעמי
למרות התיאור הפיוטי, ולמרות שאין ספק שהראש של החתול והפנסים שקבועים שם הם בהחלט יצירת אומנות,
הכלב בהתנהגותו הנאמנה והשמחה חביב עלי יותר.
אישית אני לא רואה מבט חכם אצל החתול, יש משהו אטום במבט הקודח הזה שיכול להעביר צמרמורת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים נעמי ומסמר סקאוט
קודם כל, נעמי, אחלה דיון! כתבת יפה מאוד. המשיכי כך. בנוגע לעניין החתולים והכלבים- אני דווקא מחבבת את שניהם. אני מאוד אוהבת כלבים ואם לא הייתה לי אלרגיה לפרווה הייתי בוודאות מאמצת לי כלב כי מאז ומתמיד הייתה בי אהבה גדולה אליהם. זה בעל חיים נאמן, חברותי ופשוט בעל עיניים נבונות. עם זאת, גם לחתולים יש מעלות משלהם. חתולים הם בעל חיים חכם ונעים.
יש לשכנה שלי חתול שחור והחתול פשוט מקסים! אלגנטי, נבון והוא משרה אווירה מאוד רגועה בחדר. אין ספק שלחתול יש מעלות מיוחדות לו. כמו לכל בעל חיים אחר. לא סתם האסוציאציה הראשונה שעולה לרבים מאיתנו היא אלגנטיות כשחושבים על חתול. לאורך מאות שנים בהיסטוריה העולמית חתול נחשב כבעל חיים מלכותי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ובן זוגה של מכשפה גלית (ל"ת)
-
לפני 7 שנים לסקאוט ונעמי שלום רב. דן-1
כֹּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בְּכֹל יוֹם אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא בֵּן עוֹלַם הַבָּא, וְזוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (פרקי דרבי אליעזר).
חָתוּל אוֹמֵר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: (תהילים פרק יח לח).
כְּלָבִים אוֹמְרִים. בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ: (תהילים פרק צה ו).
הכלב מדורג גבוה יותר מאשר החתול בפרק שירה. נביא קצת סוד בנושא...(המהר"ל האריך בנושא-לא כאן המקום).
רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוּן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ יְיָ כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימַלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים גם בחד-גדיא כלב קודם לחתול! נעמי
-
לפני 7 שנים דן. סקאוט
אני מודה לך שהארת בפניי את הסוגייה הזאת בדבר מעמדם של השניים. זה מאוד מעניין למה דווקא ביהדות הכלב ממוקם בדרגה גבוהה יותר ואילו בתרבויות אחרות [התרבות המצרית, למשל] החתול הוא זה שממוקם במעמד גבוה יותר.
מה שצירפת מעניין מאוד. השכלתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים יצאנו ממצרים נעמי
בשלל נושאים היהדות היא האנטי-תזה לתרבות המצרית, אולי כדאי להרחיב על זה בעתיד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ביציאת מצרים הכלבים שתקו וקבלו שכר. דן-1 (ל"ת)
-
לפני 7 שנים אני אשמח מאוד להרחבה בנושא הזה, נעמי. סקאוט
בכלל, אם יהיה פרק על יציאת מצרים ועל משה אני יותר מאשמח! זה החלק האהוב עלי בתנ"ך. וגם ההליכה במדבר ועונשה של מרים אחות משה.
דמותו של משה היא נפלאה בעיניי. כל כך הרבה פרשנויות ודעות לגביו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 7 שנים תודה רבה! איזה כיף נעמי
-
-
