קודם כל, ברוכה הבאה לסימניה. אל תיפגעי אם לא יגיבו לך מייד. לא כולם מחוברים תמיד ולא עלם נכנסים לפורומים בכלל. הביקורת הזאת לא באה להעליב, ואני מצטערת אם אני יוצאת רעה, כי אני לא כזאת. מצטערת. ונראה לי שאני משוחדת לגמרי מהסיבה שאני שונאת סצנות רומנטיות שכאלה 0.0
בכל מקרה, לגבי הקטע. בדרך כלל אני מגיבה כדי לשבח, אך יש פעמים בהן אני מגיבה כדי להעיר. וואו. אני באמת צריכה לנסות לא להישמע כמו סבתא שלי. לא משנה. מה שחשוב הוא, אני לא מעירה כדי לפגוע. אני מעירה כדי לשפר, ואחרי הכל, את באמת לא חייבת לקבל את דברי. זאת דעתי הפרטית.
לגבי טעויות דקדוק וכאלה~ אני מרגישה חובה לתקן קודם~
'הפעם הוא חזר'~ קיי*, הוא חזר הפעם. פעם שעברה הוא פשוט נשאר איפה שהיה ולא חזר. שיהיה. אין כאן ממש טעות.
'אבל שעיניו יותר גדולות'~ קודם כל, כשעיניו, ושנית כל~ מה. תסבירי לי בבקשה איך העיניים שלו נעשו גדולות יותר. תופעה של אהבה מוגברת או משהו. סלחי לי על הציניות. אני באמת רוצה להבין. ועדיף שתכתבי 'גדולות יותר', אבל זאת בחירה שלך.
'אבל היא, השפילה את מבטה ולא אמרה מילה'~ שני 'אבל' באותו משפט. לא טוב. פיסוק לא נכון.
'היא הרימה את ראשה, והבחינה בדמעות שנצצו בעיניו הכחולות'~ קיי, אבל אני שונאת את העובדה שלכל הבנים יש עיניים כחולות.
'הוא הביט בה, דומע ואמר בקול קלוש'~ כבר ציינת מקודם ש'דמעות נצצו בעיניו הכחולות'~ אין צורך לחזור.
"אני אוהב אותך"~ משפט המחץ הצפוי והקיטשי.
הקטע הזה הוא קטע צפוי, בנאלי וקיטשי הנמצא בכל ספר העוסק באהבה, בו הבן נושק לבחורה, או לבחור [מה לעשות], ומצהיר על אהבתו. לגבי הביצוע~ לא הרגשתי משהו מיוחד כאן. יש כאן הרבה אנשים הכותבים יפה~ מה שאני מחפשת הוא המיוחדות בכתיבה, המקורית, משהו שיגרום לי לחבב אותה. את כותבת נחמד, וגם אני נהגתי לכתוב סצנות כאלה לפני שהגעתי לאתר, וזה בסדר גמור. את תשתפרי בצורה מטורפת כאן. אני מבטיחה. יש לך פוטנציאל, ואני בטוחה שתצליחי.
די, נמאס לי מזה. אני פשוט מטרידה את עצמי עם סגנון הדיבור הזה. תרגישי חופשי להתעלם באלגנטיות. וואו, כמה פעמים אמרתי את המשפט הזה השבוע~~ ובחזרה לעניינו~ אם עוד לא החלטת שאני פשוט ילדה מוזרה חסרת חיים, מוזמנת לדבר איתי בהודעות.
*קיי, קיצור לאוקיי. אני וניימי [תכירי בהמשך] החלטנו שאוקיי פלרטטני מדיי. אשמת הכוכבים. אנחנו סתומות. לא משנה.
