--- מתחת לעץ הלימון בחצר ניצב השיבר. זרזיפי מים פרצו מכל החיבורים.
בתוך העלווה הנמוכה שררה לחות – עד באשמת הטפטוף. לא רחוק משם
היה הבית. בבית רחשו חיים. אור. אמא ואבא וטלביזיה וריח חביתה של ערב.
מחוץ לבית וסביב לעץ הלימון המנטף עמד חושך חריף. אבא אמר לי לגשת
אל השיבר, צריך לסגור את הממטרות. לא היה לו מושג כמה פחדתי מהחושך
שחיכה בחוץ. את הדרך אל המשימה עשיתי בהליכה מתוחה, מתאפקת. עם
כל סיבוב של ברז המתכת הרטוב, רסיסים נספגים בזרועותיי, גבר השקט
שהשאירו הממטרות בגוויעתן. כבר בסיבוב האחרון רגליי החלו מרחפות משם,
ועם כל צעד בכוון הבית הבעתה גוברת ושוטפת אותי. גלי חום הציפו אותי עם
כניסתי לחוג האור. שבתי מן הכפור.
עץ הלימון כבר איננו, השיבר קיים רק בזיכרונותיי, אבא כבר כמעט שנה טמון
באדמה, והחושך כבר אינו חריף כשהיה. אולי מפני שהאור גם הוא פחות מתוק.
דברים רבים אינם פתורים.
בתוך העלווה הנמוכה שררה לחות – עד באשמת הטפטוף. לא רחוק משם
היה הבית. בבית רחשו חיים. אור. אמא ואבא וטלביזיה וריח חביתה של ערב.
מחוץ לבית וסביב לעץ הלימון המנטף עמד חושך חריף. אבא אמר לי לגשת
אל השיבר, צריך לסגור את הממטרות. לא היה לו מושג כמה פחדתי מהחושך
שחיכה בחוץ. את הדרך אל המשימה עשיתי בהליכה מתוחה, מתאפקת. עם
כל סיבוב של ברז המתכת הרטוב, רסיסים נספגים בזרועותיי, גבר השקט
שהשאירו הממטרות בגוויעתן. כבר בסיבוב האחרון רגליי החלו מרחפות משם,
ועם כל צעד בכוון הבית הבעתה גוברת ושוטפת אותי. גלי חום הציפו אותי עם
כניסתי לחוג האור. שבתי מן הכפור.
עץ הלימון כבר איננו, השיבר קיים רק בזיכרונותיי, אבא כבר כמעט שנה טמון
באדמה, והחושך כבר אינו חריף כשהיה. אולי מפני שהאור גם הוא פחות מתוק.
דברים רבים אינם פתורים.