אני קטנה צועדת בשביל,
פוסעת פוסעת לאין יודעין,
גלימה אדומה מכסה את פני,
מסתירה את הרצח בעיני,
בתוך סלי אין עוגה ולא יין,
סכין חבויה נסתרת מהעין,
שרה חזק למשוך את הזאב,
חברותי מאוד הוא לכן יתקרב,
אתיידד איתו בזמן שהצייד מנמנם.
סבתא חולה מאוד וזה הזמן לבכות,
היום היא עוד תשכב לנוח,
נקטוף יחדיו פרחים להלוויה,
נלך ביחד ונבקר אותה,
נשחק מחבואים ליד ביתה,
כשהזאב יספור, אני אכנס,
אשרוט את פניי ואדמם,
הוציא את הסכין ואתקרב,
סבתא תגסוס והזאב יתערב,
ואני אבכה,
כשהצייד יכנס.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה