פורומים » נוער
כתיבת הודעה חדשה בפורום נוער
» נצפה 15300 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-9 חודשים המסע לפולין-בעד או נגד? [אידיאולוגי] קרן אור
שלום אנשים!
אני רוצה להעלות פה לדיון נושא שמשפיע עלינו, בתור נוער ישראלי: המסע לפולין.
באופן האידיאולוגי בלבד (נניח שלכולנו יש כסף לשלם ויכולים להפסיד את ימי הלימודים\חופשה האלו]-האם אתם הייתם הולכים או לא?
בעד: בכל זאת-"טוב מראה עיניים מממשמע אוזניים", וצריך לראות מה, איך, איפה.
נגד: הפולנים הרגו אותנו, אז עכשיו הם ירוויחו מזה כסף? וחוץ מזה-עדיף לעשות מסע בארץ! ככה הרבה יותר אנשים יוכלו להצטרף
באופן אישי, נראה לי שאני לא אסע.
אשמח לתגובות, הערות, הארות, ויכוחים, טיעונים ומחשבות.
תודה!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני באמת לא יודעת. לואיזיאנה מנטש השקנאית
מצד אחד, זה באמת מאוד חשוב, אי אפשר להגיד עד כמה- זה העם שלנו, ואסור לשכוח את מה שקרה שם. גם אם זה מחריד ומזעזע ברמות שאי אפשר לתאר.
אבל מצד שני, בכל זאת יש את העניין הכלכלי- בסביבה שלי כמעט אין אנשים שלא טסים, אבל אני לא בטוחה שאני אצליח מהבחינה הזאת.
חוץ מזה שלפי מה שסיפרו כאן, שכל הזמן דוחפים לך מה אתה צריך להרגיש ועוד ועוד זוועות עד שהזעזוע כבר נחלש או שאי אפשר יותר- זה קצת גורם להסתייגות. אני לא יודעת איך עושים את זה אצלי בבית-ספר, אבל כששמעתי בנות שבדיוק חזרו משם מדברות על זה, הן בעיקר צחקו על הקטעים המצחיקים שהיו בנסיעות או על המתיחות במפגש עם פולנים וכל זה. כנראה שזאת הדחקה, אבל זה מעורר מחשבות.
וגם, בקטע שהפולנים עכשיו מרווחים כסף על חשבוננו- זה מאוד מכעיס, במיוחד כשאני יודעת שאני אצטרך לעבוד כדי לטוס. כאילו, הם גם תרמו לזוועה הזאת וגם ירווחו מאיתנו, מהבנים והנכדים והנינים של הניצולים, על מה שהם עשו?!
ועוד משהו- בשנה שעברה היה סיור לשכבה שלנו ביד ושם. זה היה...מטלטל, והרגשתי אחרי זה כל היום פשוט מנותקת מהסביבה וחושבת רק על מה שהיה שם, וגם אחרי זה. למרות שהקפידו לחסוך מאיתנו את הקטעים היותר-מחרידים, ולמרות שזה אפילו לא היה "הדבר האמיתי".
אבל לקראת הסוף הגיעה לשם הנבחרת של מכבי תל אביב בכדורסל או משהו, ואז כולם התחילו להתרגש וכשיצאנו הם רצו לבקש חתימות ולהצטלם, כאילו כל מה שהיה עכשיו נמחק, כאילו לא קרה כאן כלום.
אז יכול להיות שכולם רצו להתפרק, אבל אני לא יודעת עד כמה אפשר לגרום לכל אחד להתחבר לזה.
נראה לי שאני אטוס, אבל בהסתייגות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים שאלה טובה (: אריאל
באיזור שלי, לפי מה שהבנתי כמעט כולם נוסעים, ומעטים לא. אבל אמרת לעזוב את העניין הכלכלי
אני חושבת שאני אצא, כי חשוב לי לראות ולשמוע, חוץ מזה ששמעתי שזאת חוויה מעצימה.
מה שכן, אולי זה מעובר בצורה לא נכונה. אני מקווה שלא דוחפים אותנו לבכות שם.
בכל מקרה, אני בעד, אבל גם עם הסתייגות קלה. באופן אישי היתי רוצה ללכת
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים האמת שאני מאמינה שכן צריך ללכת למסע לפולין. אנג'ל
כן כן, הטענה של הרווחת כסף. גם לי יש את הקטע הזה של הרווחת כסף על זה. אבל מצד שני - זאת המורשת שלנו, ואני הייתי הולכת. הם אלפי אנשים שמתו, בסופו של דבר, ובזכותם יש לנו מדינה. אני מאמינה שצריך לכבד אותם. וזה בכלל לא מדובר, בנושא של הפולנים. מדובר עלינו, היהודים. ואני אתאיסטית, והם עדיין חלק מהעם שלי שנשרף ונורה והורעל, ועוד מיליון שיטות הרג אחרות. ואני הייתי יכולה להיות שם, ואני הייתי יכולה להיות אחת מהם; כי מה מפריד בינינו? פחות ממאה שנה. פשוט נולדתי במאה הנכונה ובמקום הנכון.
חוץ מזה שזה מחזק ומראה לנו, על אנטישמיות, על זה שהרבה אנשים בכל העולם שונאים אותנו על לא-דבר.
אני מאמינה שזה דבר שצריך לראות ולחוות. ולא משנה כמה זה מדכא בסופו של דבר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים בתור אחת שכבר נסעה שרון
אני כן בעד נסיעה לפולין, אבל עם טיפת
הסתייגות.
הטיול, בהתחלה, היה ממש מעניין, העביר את המסר טוב, את כל האכזריות
שבשואה.
אבל באיזשהו שלב, ל(רוב)התלמידים התחילה להיות מועקה מהטיול.
אני באופן אישי הייתי במקומות מסויימים מנותקת לחלוטין מהחוויה.
כן חשוב לנסוע, אבל העניין הוא ש(אצלי בכל מקרה)דחפו את השואה כ"כ עמוק
שהיו פעמים שלאף אחד לא עניין כלום.
לא השואה, הזוועה או העדויות והסיפורים.
לדעתי צריך לעשות את המסע קצר יותר, או שייתנו לנו סוג של
הפוגות מכל הרצאה, הדרכה ומראה מזעזע.
ואני גם טיפה מסכימה בקשר ללמה את נגד,
אבל כשחושבים על זה, ההולנדים למשל גם מרוויחים על חשבוננו עם הבית של אנה פרנק,
ואף אחד לא באמת בא בטענות אליהם....
מה שאני מנסה להגיד זה שבסופו של דבר כולם(לצערי)איכשהו מרוויחים על חשבונו של האחר.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים מסכימה עם שרוני :) פלינדר εїз
גם אצלי זה היה ככה..
על היומיים הראשונים של המסע, פתחו לנו את הבוקר בצורה "נחמדה"- המקום הראשון שלקחו אותנו אליו היה בית קברות..
בכל מקרה, באמת ההתחלה של המסע היתה יותר מעניינת, אבל בימים אחר כך הרגיש כאילו כבר ראינו ושמענו הכל, אני חושבת שהבעיה היתה שהעבירו יותר חומר לימודי (שעברנו עליו כבר בבגרות להיסטוריה) מאשר להתמקד במקום וברגשות שלנו..
מה שאני מנסה להגיד זה שלדעתי אם כבר עושים את המסע- פחות דיבורים על מידע, ויותר להתמקד באתרים וברגשות.
אצלינו הקריאו במקום מסוים שיר של ילד שבסוף נרצח, ומסופר בשיר על מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול. החלקים שחיברו לנו את הרגש למקום היו העוצמתיים יותר, אלו החלקים שלא שוכחים מהמסע הזה- וזה מה שצריך לעשות!
אז אם כבר משלמים כל כך הרבה- שזה באמת יהיה משמעותי וחוויתי, לא סתם כמו שאמרת (ואת צודקת) שבחלק מהמקומות מרגישים מנותקים..
אבל לא הייתי מוותרת על המסע הזה בחיים- תמיד רציתי לצאת ולמרות מה שכתבתי למעלה, חזרתי עם חוויות חזקות!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים מה שבעיקר הציק לי במסע זה שניסו לדחוף לנו את רגשות העצב!!!! שרון
כאילו, נכון שאנחנו אמורים להרגיש אותם, אבל באמת!
למה לדחוף לנו את זה לגרון?!
הם גם לקחו אותנו למיליון בתי כנסת, וזה. בכלל. לא. דיבר. אליי.....
ואני חושבת שגם כמעט לאף אחד.
בקיצור כשעושים מסע לפולין, אז זה בסדר לתת קצת הרגשה של עצב, אבל שייתנו לנו לעכל.
לנשום. להבין.
כי הם לא נתנו דקה אחת לנשום. הם פשוט דחפו לנו שירים וסרטים מדכאים באוטובוס במקום
סתם לתת לנו אשכרה לעכל את הזוועה שראינו.
אני גם חושבת שההכנות לפניי היו גם ככה מדכאות והורידו קצת מהרצון של הרבה מאיתנו לנסוע
לשם.
כאילו כל המסע הזה היה בעצם מופע בכי מתוכנן.
זה בכל מקרה מה שהרגשתי(ואני יודעת על עוד הרבה
שהרגישו בדיוק כמוני).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים מסכימה איתך לגמרי.. פלינדר εїз
בהכנות למסע אמרו לנו שזה בסדר לבכות ושסביר להניח שנבכה- ואני לא הזלתי אפילו דמעה אחת לעומת אחרים שכן בכו ומצאתי את עצמי שואלת ״מה לא בסדר בי? למה יש אנשים שבוכים ואני לא?״ ואז הבנתי שכל אחד מקבל את זה אחרת ובאמת היתה קצת הרגשה שהם מנסים להוציא ממך דמעות. אז כן, אני לא אומרת שלא התרגשתי ומה שהקריאו לנו כן זיעזע אותי, אבל לא בקטע של בכי.. ומה שאמרת על בתי כנסת, אותנו גם לקחו לאיזה ארבעה, לא כולל זה שהלכנו אליו בערב שישי בשביל הקבלת שבת. לגבי זה יש לי דעות חלוקות- מצד אחד אני מבינה למה לקחו אותנו לשם, מורשת יהודית וכו׳ אבל מצד שני גם לי לא מובן למה לוקחים לכל כך הרבה מהם, אפשר ללכת לשניים וזהו (וגם אין שם מה לראות, אפשר לעשות משהו אחר בזמן הזה).
ודרך אגב, אצלינו באוטובוס גם הראו סרט אחד מדכא- ״הפסנתרן״ וכל בוקר השמיעו לנו את ״ארים ראשי״ (שדווקא לא דיכא, אבל הוא באמת ריגש כל בוקר מחדש..) חוץ מזה, היה ממש כיף באוטובוס, ניגנו בגיטרה ושרנו קריוקי וסיפרנו בדיחות ואישית אני חושבת שזה היה חשוב מאוד כל הצחוקים והכיף כדי לשחרר קצת את האווירה המדכאת אחרי ביקור באתרים האלו...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים זהו, שאצלי באוטובוס לא ממש יכולנו לעשות חצי מהדברים האלה. שרון
אותנו הכריחו לראות כ"כ הרבה סרטי שואה מדכאים(הפסנתרן, אמן, רשימת שינדלר וכו'-שד"א
חצי מהסרטים שהראו לנו כבר הכרתי ובגלל זה זה גם הרגיש לי טיפה מיותר), כתבות על השואה
וכל בוקר השמיעו לנו "עלה קטן שלי"(השחרור היחיד שהיה לנו למשך כל היום).
לא היה אכפת לי ללכת לבתי הכנסץ, למרות שאני באופן אישי באמת לא מתחברת,
אבל הם לקחו אותנו ל4 או 5 בתי כנסת, וזה אמת כבר חירפן.
יום שישי היה אחד הימים הכי טובים במסע.
אחד הימים שאשכרה הרגשנו משוחררים כמעט לגמרי, לדעתי.
בייחוד לפניי, בזמן ואחרי הקידוש.
הקטע היחיד שבכיתי בו לגמרי במסע היה באוטובוס וזה בעיקר נבע מעייפות.
במיידנק אני גם הייתי קרובה לבכי(ממש הזדעזעתי מהר האפר..... יש לי ממש צמרמורת כשאני חושבת על זה
עכשיו, וזה לא יעזוב אותי כנראה רוב החיים שלי, למרות שזאת כנראה אחת מהפואנטות).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אין לי מושג למה עשו לכם את זה ככה.. פלינדר εїз
לנו היה ממש כיף באוטובוס, גם המאבטח שהיה איתנו היה ממש נחמד ולימדנו אותו לדבר עברית אפילו חח
אני לא מבינה למה הראו לכם כל כך הרבה סרטים כאלו, במיוחד אחרי שאת מבקרת במקומות האלו, אבל אולי היו כאלה שהרגישו שזה מעצים להם את החוויה...
ולגבי הקידוש ביום שישי- צודקת לגמרי, אחד הימים היותר מרגשים שהיו לי. גם עשו לנו באותו ערב את הערב חסידי אומות עולם ושירה בציבור כזה והיה פשוט מרגש וכיף ושמח, זו אווירה שונה לגמרי לקבל שבת אחרי מה שראית במסע...
ולגבי הר האפר- גם לי היה קשה מאוד לראות אותו, אבל לצערי היה לנו טקס לעשות ולא נתנו לנו ממש לעמוד ולעכל מה אנחנו רואים ולהדליק שם נרות, היינו צריכים להתכונן ממש מהר לטקס שהיינו צריכים לעשות, אבל אני לא חושבת שאני בחיים אשכח את הר האפר, או משהו אחר מהמסע הזה.
זו חוויה לכל החיים שלא הייתי מוותרת עליה אף פעם!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים גם לנו עשו טקס! שרון
כנראה שהר האפר זאת החוויה הכי חזקה שהייתה לי בפולין.
המפגש עם חסידת אומות העולם אצלנו היה ביום שבת(אחרי היום החופשי, שבאותה ההזדמנות
הראו לנו, כמה לא מפתיע 3 בתי כנסת).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים נראה לי התבלבלתי, גם לנו עשו את הערב חסידי אומות עולם ביום שבת P: פלינדר εїз
אחרי שקרעו אותנו ביום החופשי (הלכנו כמעט את כל קרקוב ברגל בגלל שלא היו אוטובוסים) בערב היה לנו בערך חצי שעה להתארגן ואז הלכנו לארוחה ואז לערב חסידי אומות עולם, כמעט איבדתי את הקול לגמרי מרוב ששרנו וצעקנו בערב הזה ( קצת מסוכן אם את צריכה אחר כך לשיר בטקס המרכזי באושוויץ P: )..
גם אותנו לקחו ביום שבת לאיזה שלושה בתי כנסת!! אני לא מתלוננת חס וחלילה, אבל לא היה שם כל כך מה לראות וכולם כבר היו מותשים לגמרי, אז זה קצת הוריד מהמצב רוח..
העיקר שבערב עשו לנו שמח, וזה היה חשוב כי יום אחר כך היה היום האחרון למסע וגם זה היה יום שכולו אושוויץ- בירקנאו..
אבל היה בסך הכל כיף ביום שבת, חוץ מזה שאחר כך הרגליים כאבו בטירוף ><
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים היום האחרון היה טוב(: שרון
שעתיים בערך לפניי שנסענו לארוחת ערב מסכמת,
צ'יפרו אותנו בזה שנלך לקניון.
זה קצת מצחיק עצוב שאנחנו אשכרה התלהבנו מזה שראינו קניון.
ממש פיסת נורמליות יחידה שממש
חסרה לנו במשך כמעט כל המסע(ויצאתי מהקניון עם סוודר יפה^^).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אותנו לקחו לשוק בקרקוב.. פלינדר εїз
והיה שם ממש כיף ואפילו יפה...
אנחנו ישנו לילה אחד במלון בעיר ז׳שוב והמלון עצמו נמצא בתוך קניון חח אבל הזהירו אותנו ואמרו שמי שיצא לקניון יעיפו אותו הביתה..
אבל היום החופשי הזה באמת רק עשה טוב, כאילו קצת הפסקה מהאווירה הזאת, אז במקרה הזה נורמאלי זה טוב :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים נשמע נוראי. אני מקווה שלא יעשו את זה לנו. אנג'ל (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים זאת הייתה רק החוויה האישית שלי שרון
יכול להיות שאת תרגישי ותחשבי אחרת ממה שאני הרגשתי.
תלכי למפגשים האלה(כשיהיו לך) ואם את מרגישה שאת
לא יכולה יותר, ושזה כבד מידיי בישבילך אז את יכולה לוותר על זה.
אולי עדיף לעשות את המסע הזה כבר בצבא, כי אז פחות ינסו לתמרן לך את הרגשות
(אבל כמו שאמרתי, זאת הייתה ההרגשה שלי. אני מקווה שאם תחליטי לא לצאת למסע זה יהיה רק ביגללי).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני יודעת. ואני מקווה פשוט שלא יהיה משהו כל כך מעיק אצלנו. אנג'ל
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים ועוד משהו RayOfLight
לדעתי אתם יותר מידי שליליים ופחות פתוחים בעניין הזה.
נכון, שיש צעירים שמנצלים את זה בקטע הכיפי של ה"לטוס לחול ולשתות", אבל אני מכיר לא מעט כאלה שחזרו מהטיול עם המון רגשות ותחושות. מי שלא רוצה לקחת את החוויה הזאת, שלא ייקח.
העיקר שיהיו אנשים שיושפעו מזה, וימשיכו להזכיר את מה שהעם שלנו עבר.
לא צריך לבטל את המסורת הזאת רק בגלל כמה נערים שרוצים לעשות שטויות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים ברור שלא. זה סתם יהרוס למלא אחרים. אנג'ל (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני מסכימה עם טענות הנגד שהעלו כאן ויש לי אפילו מאמר שכתבתי בתור עבודת הגשה לבית הספר שממחיש את דעתי הנחרצת. פוליאנה :-)
יש פה שילוב של טקסטים שלמדנו בלשון והמורה הכריחה אותנו לשלב אבל הרוב זה דברים שאני כתבתי והסקתי על פי מה שקרה אצלנו בשכבה וזה ממש לא מצא חן בעיני.
האם המסע לפולין הכרחי כדי להאמין?!
הטיסות לפולין במסגרת בתי הספר הפכו לאחרונה לדבר שבשגרה. כמעט מכל בתי הספר בארץ יוצאים בכיתה י"א או י"ב לטיסות לפולין. ותמיד יש את אלה שלא יוצאים, תמיד יש את אלה שנשארים מאחור. אם זה מתוך אידיאולוגיה: לא מאמינים שהמסע לפולין הכרחי כדי להנציח את השואה.
אם זה מסיבה כלכלית: אין להם, או להוריהם מספיק כסף לשלם למסע לפולין, כיוון שהם לא הצליחו להשיג אותו, או שלא גייסו אותו עבורם. יתכן גם שיש להם כסף אך הם בוחרים להשקיע אותו בדברים חשובים יותר לפי דעתם, כמו למשל לימודי נהיגה.
ואם זה בגלל הפחד: חשש שהמסע הזה ישנה אותם, יגרום להם כאב שהם לא יוכלו לשאת, כיוון שהם רגישים מדי. ולאור העובדות הללו זועקת השאלה הבלתי נמנעת: האם המסע לפולין הכרחי כדי להאמין?!- האם חייב לראות במו עינינו את הזוועות שהיו שם?
אני טוענת שהמסע לפולין לא חיוני להנחלת זכר השואה ולקחיה. כי מקומנו כאן! בארץ ישראל! ולא בגולה הארורה שבה נרצחו רבים מבני עמנו שאפילו לא זכו לקבורה הולמת (נקברו ללא מצבות, בקברי אחים, נשרפו והפכו לעפר וכאלה שלא זכו כלל להיקבר...). וכמו שנכתב באחד המאמרים שקראתי: "אין צורך להרחיק נדוד לניכר, שמסמל יותר מכול את סבל היהודים".
עלינו להשקיע את כוחתנו בבניית העתיד ולא להתמקד בעבר (כמובן שעלינו לזכור אותו ולא לשכוח! אך אנו לא צריכים "לחזור אליו"- כלומר לסוע לפולין ולראות מה היה שם).
חוץ מזה יש בארצנו מספיק מקומות שמנציחים את השואה ואפשר לראות בהם את מה שקרה בשואה "בלי להוציא אצבע מחוץ לגבול" כגון: מוזיאון יד ושם. יש גם ספרות, אומנות ושירה שבאמצעותם אפשר להבין מעט את גודל האסון. וכפי שכתוב באותו מכתב שכבר ציטטתי מתוכו: "השתלמות בירושלים, בירת ישראל, יש בה כדי לחבר את דור ההמשך לארץ ולהיסטוריה היהודית יותר מאשר טיול בפולין"
אומנם יש רבים שטוענים שרק מי שהיה שם, רק מי שטס לפולין וחווה את זה על בשרו, יוכל באמת להבין ולהרגיש את מה שהיה שם. כיוון שספרים, שירים, סרטים ותמונות לא יכולות להעביר ולהבהיר את גודל האסון, אלא רק מושג כללי ביותר על מה שקרה בשואה. אדם צריך גם להרגיש את הדברים, לחוש בדברים ממשיים, לראות את הכל מקרוב ורק אז יוכל לחוש הזדהות ואהדה אמיתית כלפי מי שעבר לא עלינו את השואה הנוראה והאיומה.
אך אני חושבת ההיפך- איך אפשר להרגיש ולהבין בכלל את מה שהיה שם? הרי עכשיו אין שואה! עכשיו אין נאצים! עכשיו אין רכבות שנוסעות הלוך ושוב ומספקות משלוחים של בני אדם שנידונו למוות ללא משפט! עכשיו אין גטאות ואין מחנות! עכשיו אנחנו כבר אחרי...
נכון, בפולין נשארו סממנים שמנציחים את השואה. ישנו השלט המפורסם: "העבודה משחררת", יש גם שרידים של מקלחות הגזים וקיים גם המחנה הארור אושוויץ ועוד שרידים רבים שמראים שאכן הייתה שואה. אבל אלו רק שרידים, זה לא (ועלינו לשמוח על כך) הדבר האמיתי. האם בלי כל הסיפורים וההסברים וההכנות שנעשים לפני ובמהלך המסע אפשר קצת להבין אולי מה קרה שם? האם אילו היינו מגיעים לשם בלי להיות מוכנים, בלי לדעת כלום היינו יכולים לתאר לעצמנו בערך את גודל הזוועה?! מובן שלא! ואני מוסיפה ציטוט מהמאמר של נילי קורן: "אומרים כי רק שם אפשר "לחוש" את מה שקרה. לחוש? מי בכלל יכול לחוש את מה שהיה שם? אם יש משהו שלעולם לא נוכל לחוש, ואלי גם לא להבין עד הסוף, זה "מה שהיה שם". רק אלה שחוו על בשרם את חיי המחנה או הגטו, רק הם חשו." ואני מסכימה איתה ב100 אחוזים כיוון שכמו שכתבתי, בלי ההכנות וההסברים שנעשים בקשר למסע לפולין ובלי העובדה שלמדנו על השואה מגיל צעיר ביותר, לעולם אבל לעולם לא היינו יכולים להבין מהשרידים בעצמם את גודל הזוועה. וגם לאחר שקראנו, למדנו ואולי גם קצת הפנמנו את האסון שקרה לעם היהודי ששמו שואה לעולם לא נוכל להבין אותו כמו מי שהיה שם, כמו מי שעבר לא עלינו את השואה וחווה את הזוועות שחוללו הנאצים ועוזריהם ימח שמם.
וישנו גם העניין הכספי שאיתו פתחתי- לתלמידים רבים אין מספיק כסף לשלם על הטיסה עצמה ועל כל הנלווה אליה. הדבר יוצר פער מאוד גדול ומורגש, בין אלה שיש להם או להוריהם כסף לשלם למסע לפולין ובין אלה שאין להם או שהחליטו לשמור את הכסף לדברים חיוניים יותר.
וכמו שכתוב באחד המאמרים: "לדעתם, יש לוותר על מסעות אלה גם בגלל עלותם הגבוהה, עלות זו מונעת מתלמידים רבים להשתתף במסע, ויצרת אפליה של תלמידים שיד הוריהם משגת לממן את המסע."
יש כאלה שמתנגדים לטענה זו אף כי הם אינם יכולים "לעקור אותה מהשורש": לדעתם, תלמידים שהדבר באמת חשוב להם, יכולים לעבוד ולגייס בעצמם את הכסף או לפחות חלק ממנו ואז יקבלו סיוע בגיוס סכום הכסף הנותר. וגם שניתן לערוך מגבית לגיוס הכסף ובנוסף לכך מנסים גם להוזיל את מחיר הטיסה.
אבל כפי שכבר כתבתי, אלו פתרונות חלקיים והשכבה שיוצאת למסע מתחלקת לשני מחנות: אלה שיוצאים ואלה שלא.
בנוסף לסיבה הכספית הזו יש סיבה נוספת שנוגעת לכסף. סיבה זו לא קשורה למי שנותן את הכסף אלה דווקא למי שמקבל אותו, המלונות בפולין, מחוזות בפולין, נסיעות, חנויות וכו"... שזוכות בהחלט לפדיון הגון מהתיירים היהודים שגודשים את הרחובות ומשלמים להם כסף ביד רחבה. למה לפרנס את הגויים?! צאצאיהם של אלה שרצחו את עמנו! במקום להשקיע בכלכלה הישראלית- בפיתוח הארץ! אם הכסף שהושקע במסעות לפולין היה מושקע בארץ, נקמתנו בנאצים הייתה גדולה יותר.
לבסוף, אני מוכרחה לציין שאני לא שוללת את המסעות לפולין מכל וכול. אולם אני חושבת שאין לייחס להם חשיבות עליונה כל כך כפי שמייחסים להם תמיד. המסעות אכן חשובים, ואת הידע שצוברים אלה שיוצאים למסעות לא ניתן כמעט ללמוד לבד. קשה לגשר על הפער הזה, הפער שבין אלה שיצאו וחזרו עם הרבה אהבה וכאב לעם כלפי העם היהודי ובין אלה שלא יצאו ולא משנה למה. לכן אני חושבת שיש לתכנן מסע מקביל, בארץ, לאלה שלא רוצים או לא יכולים לצאת. מסע שיעבור במוזיאונים ובמקומות שמנציחים את השואה בארץ וכך גם התלמידים שלא יצאו פחות יפגעו מכך.
לסיכום, חשוב מאוד לזכור ולהנציח את השואה אבל אל חייב לטוס בשל כך לפולין. ולא חסרים סיפורים על ניצולי שואה שלא הסכימו לדור הבא לצאת למסע לפולין, לבקר במקומות שבהם התחוללה השואה. פולין היא בית קברות אחד גדול, שם נמצא העבר, וכאן, בארץ ישראל שהיא ארץ הקודש נמצא העתיד וההווה שלנו! ואפשר בהחלט להכיר, לזכור ולכאוב את מה שהיה שם בלי להיות שם. אני מבינה אומנם את המניע לטוס לפולין, זה באמת מסע בלתי נשכח שמותיר בזיכרון חויה עצומה. השאלה שנשאלת היא האם הזיכרון נשמר? האם המסע השיג את מטרתו? האם די בכך שנטוס לפולין עם שאר החברה כדי לצרוב בתודעה את המושג: "שואה"? האם המסע שאנו עושים בתנאים נוחים ישחזר מעט את המסע שנעשה בתת תנאים?
אני חשובת שהתשובה היא- לא, החוויה אמנם עצומה, אבל, היא לא תועיל לנו אם לא נלמד ונקרה ונשמע סיפורים על מה שעבר בשואה.
ומכאן שהמסע נורא חשוב אבל בלי לימוד הוא עלול להיות רק: נורא.
כל הזכויות על מה שכתבתי כאן שמורות לי כמובן אז שאף אחד לא יעתיק או משהו!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים O-0 אריאל (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים לגמרי בעד RayOfLight
-
לפני 11 שנים ו-9 חודשים וואוו זה דיון מתוסבך... kida☯ <font color =800080>
בואי נתחיל מזה שאני אישית לא טסתי- היתי מרוששת סופית (כתמיד...) והיתה לי גם דעה מאוד נחרצת נגד.
אני לא יודעת איך זה בבתי ספר אחרים, אבל איפה שאני למדתי, זה היה ידוע שכל מי שיוצא לפולין מקבל אוטומטית פרוטקציות מהמנהל חולה-המסעות-למחנות-ההשמדה.
זה היה נראה לי לא הוגן להחריד, אז אמרתי "לעזאזל, לא!"
סיבה נוספת שאני גם לא בטוחה אם היא קשורה אלי בלבד או שקורה בעוד בתי ספר, היתה שפשוט חפרווווווווווו על כל נושא השואה כל כך שאני עד עכשיו עוד מקבלת צמרמורות, חלחלה ודחף לברוח בצוחות: "חפרתם את החיים! הבנו, הם היו מיסכנים, מה אתם רוצים *ממני* לכל השדים???" בכל פעם שאני רק שומעת מישהו מזכיר את השואה...
חוץ מזה שגם אחרי המסע התייחסו אל יוצאי המשלחת לפולין כאילו מדובר בבובות חרסינה שבכל רגע עלולות להישבר ולפרוץ בבכי. -____- פתטי ברמות קשות. לגמרי מוכיח את הטענה שלי שעדיף להישאר פה ולשמור על שפיות.
אני בהחלט מסכימה גם עם הנושא של "למה-הפולנים-צריכים-את-הכסף-המזורגג-של-האנשים-שאותם-ניסו-להרוג????" ולדעתי, המסע בארץ בהחלט מיישם את העסק ומעביר את המסר.
אה, וזה גם זול יותר...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אישית, וזאת דעה שלי בלבד, אני נגד חזק! tuvia
הסבר קצר.
המסע לפולין אמור להוות את שיא לימוד נושא השואה בבתי הספר התיכוניים בארץ.
מכינים את הנוער למעיין מסע היסטורי- פסיכולוגי- לאומי למחנות המוות ולגטאות.
אבל, וזה אבל גדול, רוב היוצאים לשם לוקחים את זה בתור טיול חביב לאירופה.
הם אומרים לעצמם, למה לא, נעבור את פרעה ( אושוויץ), ויתר הזמן נעשה כייף.
הסיבה השניה, המסע לפולין אמור להעצים את תחושת השייכות הלאומית ולהוביל לתובנות
לאומיות- אין כמו מדינת ישראל, ורק היא יכולה להגן על בטחונינו. לא שאני נגד זה, להפך.
אבל לאותן תובנות ניתן להגיע בארץ. בביקורים ליד ושם. לקיבוץ לוחמי הגטאות וכו׳
סיבה שלישית, עד סוף שנות השיבעים לפחות, לא התקיימו מסעות כאלה, ואני חושב
שאנו בוגרי התיכון של שנות ה70 ולפני, לא חסר לנו תובנות בנוגע לציונות ולנחיצות
שבקיום מדינת ישראל.
סיבה רביעית וחמישית: למה ישראלים צריכים לסוע לאותם ארצות שאבותיהם של הדורות
הנוכחיים, טבחו, הרגו בכל דרך אפשרית או הסגירו את היהודים שם למיתה ?
והסיבה הכלכלית, אי השיוויון בעלויות ובאפשרויות של המשפחות לממן עלויות כבדות
שקשורות בטיול ״ חינוכי״ לפולין.
בקיצור, תרדו מזה זה לא נחוץ לנו.
טוביה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים היי, לגבי הסיבה האחרונה RayOfLight
אני לא מבין מה מזיק בזה.
נכון, זה מקום שבו אבותינו נרצחו באכזריות, אבל זה לא אומר שאנחנו בעד זה.
זה שאנחנו הולכים למקום הזה, בשביל להזכיר אותם ולנסות לרגע לחשוב על מה שהם עברו, זה חשוב לדעתי.
זה לא שאנחנו חס וחלילה מעודדים את הנאציסם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים סופי (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני מסכימה איתך בכל מילה, וכנראה אף קניוק. סופי
הנסיעה למחנות מהווה שיא מוחשי ללימודי השואה,
אך לדאבוני בחלקם הלא קטן של נוער ישראל הנסיעה הינה טיול לאחת מבירות חיי הלילה.
והעלויות הגבוהות, גורם המפלה בין תלמידים,
שייכות לאומית, זהו נושא שלעצמו נוכל לדון כאן עד אור הבוקר, להלן ירידה בגיוס לקרבי.
ברבות הדורות למידת השואה וציונות מתפרשת ״כחפירה.״
ועל כך יאמר ״ נבלות״.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני שמח שיש חברים שמסכימים לדעות שאני מחזיק בהם. לא הבנתי מה קניוק שייך לעינין. tuvia
אם הוא היה נגד( דבר שלא מפתיע אותי , אבל אני מניח שמסיבות אחרות)
כיצד הוא מנמק את זה?
טוביה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים גישת הצעירים , המזלזלת בכל הקשור לתקומה ולחימה, לכבוד ולמסורת. סופי
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים סליחה, אבל אני חייבת לציין שהגישה הזו כלפי הנוער מזלזלת למדי. kida☯ <font color =800080>
אני ממש לא חושבת שאנחנו מזלזלים, להפך.
חוץ מזה, מה שגורם לנוער לחשוב שדברים מסוימים הם חופרים- רוב הזמן, זה כי הם אכן מועברים בצורה חופרת.
דוחסים לך חומר למוח בצורה שאומרת משהו כמו: "לא, אין לך שום זכות להסתכל על המצב ולהסיק מסקנות בעצמך- ובכלל, המסקנות שלך לא נצרכות כי כל המומחים כבר דיברו הרבה לפנייך- אתה צריך פשוט לבלוע את כל מה שזורקים עלייך ולהגיד 'אמן'."
פלא שהרוב לא מסוגלים לזה?
אני לא יודע מי מחליט על הדרך הראוייה ללמד את בני הנוער על השואה- אבל זה די ברור שהוא/ היא עושה את זה לא נכון.
אנחנו לא מתלוננים כי אנחנו אוהבים להתלונן, אנחנו לא אומרים שמשהו חופר כשהוא לא באמת חופר.
הנושא הזה כבד, ולחפור עליו לא יעשה אותו קל יותר.
הנוער שלנו חכם וערכי כמו שהיה מאז ומתמיד, אולי אפילו יותר. מי שחושב שהוא יכול להסתכל על כל זה בשחצנות ולטעון שהנוער לא בסדר- שיברר מי בדיוק אחראי על מערכת חינוך שמלמדות את הנוער בצורה לא נכונה.
אי אפשר ללמד נוער בצורה משעממת.
אנחנו משתעממים, וכשאנחנו משתעממים- אנחנו מאשימים אנשים בחפירה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים קשקוש אחד גדול ! סופי (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים ... הייתה לך עמדה, וגם העברת אותה בצורה לא משהו, אנג'ל
"מזלזלת". ומה שגם, הכללת (אני מתבגרת, והאמת, שאני בעד המסע לפולין ואני דיי בטוחה שאני לא מזלזלת). בכל מקרה, היא פנתה אלייך, וניסתה להסביר לך. וכל מה שאת אמרת היה "קשקוש אחד גדול!" אפילו בלי טענה. אני לא חושבת שיש לך בכלל הזכות לומר שכך כי את אפילו לא הסברת לה במה היא טעתה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים אני לא אנסה להסביר דבר ,לטוען כי המורים אשמים (בחפירתם) ולאופן בו השואה נלמדת, סופי
זה נשמע לי כתירוץ מצוץ,
אין שתי דרכים ללמידת נושא זה, הנסמך על עובדות היסטוריות.
הנושא אכן קשה , אך מה לעשות לא הכל סובב סביב ״ריאנה״
ובהחלט לא הכללתי את ככככל הנוער זה צויין מעלה,
דברי פונים לכל החושב כי הנושא מלאה אותם , בתוכן לימודי כבבבבד, וחופפפפפר,
משרד החינוך חשב משום מה כי בכיתה יא - יב התלמידים מספיק בוגרים ללמודי השואה.
אך מסתבר כי לא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים כן, התלמידים בי"א- י"ב לא בוגרים היום, והכול אצלם סובב סביב ריהאנה, אבל ברור שאת לא מכלילה. לואיזיאנה מנטש השקנאית
וזה גם בוגר מאוד להכריז "קשקוש אחד גדול" על פסקה ארוכה ומפורטת שמסבירה לדעתי טוב מאוד את הגישה שלה.
הנוער של ימינו וכל זה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-8 חודשים תראי, אנג'ל
בכללי רוב דרכי הלימוד שמועברות לתלמידים לא מועברות טוב. בעיקר בדברים כמו היסטוריה, כשמעבירים את הנושא בצורה... טוב, גרועה. יש מורים שפשוט גורמים למלחמת העולם הראשונה להישמע כמו משחק ילדים, ומה שהלך שם היה טבח נוראי של מיליוני אנשים. בכל מקרה, כל הדבר מערער את כל הנושא והחשיבות שלו. כמו שכל הזמן ידברו עם מישהו מסוים על בטיחות, בשלב מסוים הוא באמת יקרא לזה חפירה. אז כך גם השואה. תראי, היא לא האשימה את המורים. היא פשוט אמרה שאחד הנושאים שגרמו לה להסתייג מהביקור היו העובדות שהם כבר התחילו לחזור על עצמם בלופים.
ואגב, היא לא אומרת שהתוכן עצמו של השואה חופר. היא אומרת שלימדו אותה כל כך הרבה חומר עד שמעיק לה לדעת עוד ולכן היא מוצאת את זה מיותר.
ולדעתי משרד החינוך טועה הרבה פעמים בדרכי הלימוד שלו, ואת ההוכחות לכך את יכולה לראות למעלה (שרוני דיברה קצת על מה שעברה שם).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-8 חודשים המסע לפולין Stingray
כן. אני לא כל כך קרובה לכיתה י"א (ט', י' וכמובן לסיים את ח') אבל שאלתם לדעתי אז אני אגיב.
קודם כל, לא כל מחשבותיי עוסקות בריהאנה. ולא, גם לא חלק קטן מהן.
אם רבים מבני הנוער חושבים בחלק ממחשבתם על זמרים שונים (שנתפסים כנושא רדוד, לפי מה שהבנתי מדברי 'סופי') זה לא אומר שכל חייהם עוסקים בכך. אנחנו יכולים גם להבין נושאים קצת יותר עמוקים, ואם הנוער אדיש אין הדבר קשור רק בכך שאנחנו צעירים. נער אדיש אינו אדיש רק בשל היותו 'נער', אלא גם בשל שזה אופיו.
בנוסף רוב ה'מבוגרים' של היום הם דור שני של ניצולי שואה או חוו את המציאות הזו בשל החברה שהייתה בצעירותם. הדבר משפיע על ההשקפות שלהם כיום. אנו לא דור שני ולא גדלנו בצל השואה, לכן ההשקפות שלנו שונות משהיו לכם ה'בוגרים' כשהייתם בגילנו. אני מניחה שאפשר להבין שהדבר לא נגרם בגלל התעסקות יתר בריהאנה.
כל נושא השואה לא מועבר בצורה מעניינת, ואולי לא יועבר כך לעולם. בשל כך שכל החודש הסובב סביב יום השואה אפוף בנימת ה"הו-ניצולי-השואה-האומללים-הבה-נרחם-עליהם" כבר הדבר לא מעורר עצב, אלא עצבנות. אני לא אומרת, חס וחלילה, שהשואה היא דבר נסלח וכי הדבר לא ראוי לציון אלא כי הוכח ומוכח שחזרה חוזרת ונשנית על אותו המסר לא גורמת להזדהות גדולה ופתאומית. לעיתים קרובות זה רק גורם דחייה. החפירה הזו גורמת לשיעמום, להימנעות מכוונת מהנושא. מה שעובר בראשם של המקשיבים לחפירה זה: "טוב. אז הם היו מסכנים ואומללים וכולי וכולי. מה אני יכול לעשות עם זה?? בסדר! אני מבטיח\ה שלעולם לא אגרום לשואה, טוב? אולי במקום להשקיע משאבים בדחיפת הרחמים לתוכנו והדמעות לעיננו תשקיעו גם במה שיש עכשיו, במה שיתרום לעתיד, ולא רק ברחמים עצמיים?!"
~כל הדברים הנ"ל יוחסו ל'סופי'. לא אליכן, קידה ואנג'ל :)~
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
