פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 5001 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים אם הייתי חיה באלף אחר לבריאת העולם נשומלה
אתמול, ישבתי בשקט על המיטה בחדר שלי וחשבתי לעצמי מה היה יכול לקרות אם באופן היפותטי הייתי חיה באלף אחר לבריאת העולם...
בטח השם שלי, גליה, לא היה מצוי אז בכלל. אני מאמינה שהיו קוראים לי מין שם כזה, מהתנ"ך כמו תמר, חנה, רחל או אוסנת או לחילופין ברוח התנ"ך כמו של הבנות בשטחים- תחיה, רעות וכדו'. אבא שלי בוודאי לא היה מתעסק באלקטרוניקה. כי זה פשוט לא הומצא אז. ואמא שלי לא הייתה מגדלת את הילדים של הנשים האחרות לתפארת עם ישראל. זה בגלל שכל אשה הייתה מגדל את ילדיה שלה ומצטיידת בידע של הסובבות אותה. או נעזרת בסבתא רבא שעודה בחיים ומתפקדת לגמרי בגלל שהיא רק בת 57-60 (בהנחה שהסבתא רבא התחתנה בגיל 12, הסבתא בגיל 14, האמא בגיל 15 ואני בגיל 16 לכל המאוחר)
בעלי היה לומד תורה בבית מדרשו של איזה תנא אלוקי ובמקביל מטפח את חלקת האדמה הנחמדה שברשותנו. ומגדל בה חיטה או כמה עצי פרי שבעד תמורתם היה מקבל מצרכים אחרים הזקוקים לנו למחייתנו.
אני מתארת לעצמי שהייתי לבושה במין שמלה כזו כמו של סבתא ציפורה- סתם שמלה. כמו חלוק. משהו שמזכיר את הלבוש של נשות החסידים שיורדות לגינה בשבת בבוקר עם הקינדרלך. רק פחות קטיפתי... ועל הראש של היה שביס. טוב, זה באמת די דומה לשביסים שהנשים הדתיות היום קושרות על הראש.
מה הייתי עושה מהבוקר? אופה- חלות בתנור אבנים, וזה אחרי שטחנתי חיטה לקמח, הכנתי בצק, הטפחתי אותו, לשתי ויצרתי צורות. הייתי מבשלת-נזיד (כל שהוא), מכבסת-ביד, עם איזה סבון שהכנתי מערבוב של שומן כבשים וכל מיני צמחים ריחניים-אל תשאלו אותי איך עושים את זה. זה מתכון סודי שעובר כבר דורות במשפחה שלנו.(אגב, לא למאכל. הרחק מהישג ידם של ילדים) הייתי אוספת ביצים מהתרנגולות, ואם בדיוק שחטנו איזה עוף או שניים הייתי מורטת את נוצותיו, מנקה אותו וממליחה אותו כדת וכדין. אחרי כן הייתי מובילה אותו אחר כבוד אל יורת הבישול המהבילה על האש שהדלקתי מזרדים וענפים קטנים ויבשים שבני יוחנן בן ה4 אסף מהשדות. איזה צדיק הילד הזה!
כמובן שיש עוד כמה קטנטנים ברקע-איך אפשר להתעלם מהם? כמה שהם דורשים את הצומי של האימא עם השם התנכ"י שלהם. שיהיו בריאים! אוחחח ילדים, ילדים. אי אפשר איתם אי אפשר בלעדיהם. אני יודעת שאת המשפט הזה אומרים בדרך כלל על הגברים. אבל בעלי, שיהיה בריא, איך אומרים? גם הוא ילד לא קטן. תראו אותו מצונן קצת ותבינו למה אני מתכוונת, ככה שזה מסתדר לי לגמרי.
ואחרי כל זה, מה הייתי עושה? בטח הייתי הולכת לי על שפת הנחל שזורם במרחק קצרצר של כשלושת רבעי שעה הליכה מביתנו הקטן והצנוע. נחל הזורם לו בנחת בינות לחלוקי הנחל, קני הסוף והבוץ ומסתכלת לי בכוכבים המאירים והמנצנצים ברוגע בשמים השחורים מבלי שפיח מכונות, רעש מטוסים או אורות פריז התוססת יפריעו להם במילוי תפקידם. אני כמובן אף פעם לא הולכת לבד בשעות הללו של הלילה. תמיד יתלווה אלי אישי האהוב שיגן עלי מפני שודדים, תנים וחושך. ויזמזם לעצמו- ולי באיזו מין מנגינה שהוא בעצמו חיבר את השיר שכתב אברהם אבינו לשרה אימנו. אשת חייל מי ימצא. ורחוק מפנינים מכרה... אחחחח, כמה רומנטיקה. רק שבאלף הזה קוראים לה אהבת דודים.
בעוד אנו מטיילים לנו בנחת טובלים רגלינו בעשב הירוק והרך שבשדות, על ילדינו הקטנים הנמים את שנת הלילה שלהם תשגיח בעינא פקיחא הסבתא רבא שלי שתחיה. שתשב על יד המנורה ותסרוג או תארוג מה שתחליט כיד הדמיון הטובה עליה. בהנחה שעיניה לא יבגדו בה.
השפה שלי לא תכיל ביטויים כמו- סבבה, בנחת, המונמון, אופנתי, מטריף בטירוף או ברמות אחרות. אלא במקומם יהיו המילים- ערב רב, קול רעש גדול, מה רבו מעשיך ותהילות ותשבחות. אני כנראה לא אלמד פסיכולוגיה ולא אקרא עיתונים. לא אצפה בסרטים מארצות אחרות. ולא בטוח שאדע שיש אנשים עם עיניים מלוכסנות. אני אחיה את חיי בתוך הישוב בו נולדתי. עם אותם האנשים, אותם הסיפורים ואותו סדר יום. אותם המטרות יהיו לכולנו. ואפילו נתחתן אחד עם השני. כי למה להסתבך עם אנשים שלא מכירים או לגרום להתבוללות ח''ו. אתה הנכד של משה וחגית? ואת הנכדה שלהם? תתחתנו! מזל טוב. עוד ישמע בהרי יהודה. משמח חתן עם הכלה.
המיילדת? השכנה של סבתא. הרופאה? סבתא. המחנכת? האופה? המבשלת? המכבסת? את!
חשבתי על זה, העולם היה הופך להיות כל כך תלותי מצד אחד, אבל גם מאוד עצמאי מהצד השני. לא כמו היום שהכל מאוד קיצוני-או שהבנאדם חי עם ההורים שלו עד גיל 40 (וזה לא צחוק) או שכבר בגיל 14 הוא יוצא לעבוד, מפרנס את עצמו או חי בתוך בועה ווירטואלית משל עצמו ושוכח שיש אנשים אמיתיים שם בחוץ...
אני מתכוונת, הקשר עם כל החדשות, המידע והשירותים מצוי אצל אנשים הפזורים ברחבי כל האזור. אבל שלא כמו היום עדיין, בן אדם שיבחר לא להיעזר בשירותים הללו יכול בהחלט להסתדר בעצמו. הוא יכול להיות השוחט והמוהל אפילו בעל תוקע אם הוא רוצה. האשה יכולה להיות גננת ומורה ומעצב ואפילו תופרת ומנקה. גם לבשל היא יודעת. ה-כ-ל מכל כל כן יברך אותנו...
-זהו חברים, עד כאן בינתיים. אשמח לקבל משוב אם כדאי להשיך ברוח זו לעוד כל מיני כיוונים ולהגדיל את הסיפור.
מקווה שנהנתם-נעמה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים .....נ ע מ ה.....THE REPUBLIC OF BOTSWANA..... deze
.....נ ע מ ה.....
זה נכון שליפעמים זה נחמד ליברוח מהמציאות היום יומית וזה עוד יותר נכון שזה לא עושה שום דבר טוב להפך רק רע בא מיזה
.....שמן לא יכול להיסתכל במראה ולאמר לעצמו אתה יודע מה ?.....עכשיו אני רזה.....
כזה רזה בידיוק איך שחלמתי כל החיים שלי להיות
.....וזה נכון לשני המינים כמובן
החיים הם פה עכשיו ולא אתמול או ליפני איזה אלף שנה ויש לילמוד להיתמודד איתם עים הכלים שיש לנו היום ביד
.....כמו שציינה בתיה כמה זה קל ללכת לסופר וליקנות איזה לחם לבן.....לחם שזה היה ממש מיבצע עולמי לאפות אותו עים המיצרכים והכלים שהיו ברשותינו אז
.....אתמול בוצעה טיסה ראשונה של F 16 בלי טייס.....עבר נהדר.....
מסדר כנפים או טייס עים סרבל של קרב זה כניראה תמונות או סיפורים שהדור הבא אחריו יקרא או יראה על הטלפון החדש.....
.....בקיצור נעמה את הסיפור שלך אהבתי.....אבל עים יש בזה איזה שהוא שמץ של בריחה מהמציאות אז פשוט זה חבל.....
.....כמו תמיד אוהב אותך איך שאת.....נקודה.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים החיים הם פה. נכון. אבל- נשומלה
קצת פנטזיה לא תזיק.
וגם- העובדה שאני בוחרת לכתוב על תקופת העבר לא אומרת שאני בורחת מהמציאות וגם אם כן, לא בשביל זה נבראו הספרים והסיפורים?
שמחה ממש שאהבת את מה שכתבתי. תודה רבה!!! :)
ו...
מקווה שלא תשמין בקרוב כדי שלא תצטרך לשקר לעצמך.
שבת שלום:)
נעמה =)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים .....נעמה.....נפלה פה טעות כרגיל עים נאמר..... deze
.....היחלפתי אותך עים נ ע מ ה אחרת.....ואיתך הסליחה כמובן.....
אבל בלי שום קשר אהבתי את מה שכתבת וממש אהבתי את הרעיון של הבריחה אל הספרים
.....היתה פה פעם עלמה נהדרת שעונה לשם סוהא וגם היא האמינה כמוך שהבריחה את הספרים טובה היא.....ובהחלט יכול להיות ששניכן צודקות.....
.....אולי אשלח לך פרק מהספר הלא גמור שלי.....יום טוב או אולי חג טוב ?.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים נחמד, אך יותר מדי פיוטי ואופטימי... בת-יה
אלא אם את בוחרת להיות גבירה עשירה. כי טיול על שפת הנחל, למשל, כלל גם יתושים עוקצים, שחלקם גרמו למוות, מה שמנע מרבים להתקרב לנחל אם לא היו מוכרחים. גם האוכל היה תלוי בגשם או בשריפות, ולא אחת אנשים נשארו רעבים. ויש עוד צרות שונות ומשונות, אבל אני לא ממשיכה לכתוב כדי לא לקלקל את מצב הרוח, אלא אם את מאוד מעוניינת בהמשך מסוג זה. ורק עוד תוספת: שליש העולם חי עד היום כמו שחיו לפני אלף שנים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים יש אמת בדברייך, אך עם זאת. גם היום החיים לא זוהרים. נשומלה
לדוג' הרבה מפחדים מהכבישים ובכל זאת מתקרבים אליהם. הצרות, המחלות והסכנות היום לא קטנות. ונכון, גם היום אנשים חיים כמו לפני אלף שנים. אבל בגלל שהם יודעים שהעולם התקדם ורק הם נתקעו אז הם לא מרוצים מהמצב. לפני 1000 שנים או יותר. זה מה שהיה והיה להם טוב עם זה.
אבל אני ממש ששמחה שקראת מה שכתבתי-תודה רבה רבה לך!:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים נעמה, אני מצטערת שאני שוב מקלקלת לך... בת-יה
אבל למה את חושבת שהיה להם טוב עם זה? מהיכן המחשבה הרומנטית הזאת? העניים, שהיו רבים מאוד, תמיד רצו לחיות כמו העשירים. ולא חסרו מלחמות בגלל צורך במזון בסיסי. את יודעת כמה קשה וכמה זמן לוקח לטחון חיטה באבן ריחיים? ורק כמות שתספיק לכיכר אחד. בנוסף, לוחמים שיפרו ללא הרף את הנשק שלהם ואת אמצעי ההגנה, וגם את בניית הבתים (ליתר דיוק כנסיות או מקדשים) שכללו כל הזמן. באותה תקופה גם החל יבוא התבלינים מהמזרח ויחד עם התבלינים הגיעו גם האופיום והחשיש, ואלה שימחו מאוד את האירופאים, וזאת גם הסיבה שהספנים החלו לצאת למסעות, מה שהוביל לגילוי אמריקה אחרי 400 שנים. בקיצור, האדם תמיד רצה להשתכלל. הכנסיה הקתולית אמנם עצרה את הקידמה, אבל בסין, למשל, המשיכו להמציא. לסיכום אני מצטטת פרופסור אחד (מצטערת, לא זוכרת את שמו) שאמר פעם בתוכנית רדיו: "אנחנו כולנו חיים היום כמו המלכים של פעם, כי פעם כשמלך סבל מכאב ראש לא היתה לו דרך להפסיק את הכאב, והיום כל אחד מאיתנו יכול לקחת אקמול והכאב יעבור."
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים את לא הורסת לי. נשומלה
העולם שלנו התקדם. זה ברור. אף אחד לא חולק על זה. רמת החיים הוטבה לכולם-בלי יוצא מן הכלל. הקדמה השתלמה.
אבל, תחשבי רגע על האנשים שחיו בזמן האימפריה הרומאית, שמבחינתם חשמל הוא דימין!!! הם לא ציפו למשהו יותר טוב מאשר-טחנת קמח שטוחנת מהר יותר. זהו. זה הכל.
אז ברור לגמרי שקשה-היה. מרגיז- היה. מחלות קשות- היו. אבל לא הכל היה רע. הם חיו בתוך המשפחה שלהם, הקהילה שלהם. החיים היו אישיים יותר.
זה לא אומר שאני רומנטית חסרת תקנה- כי גם היום לא הכל מושלם. בעצם... לא מתחיל להיות מושלם.
אומנם- מנקודת המבט שלך עדיף לחיות בימינו אבל אני הייתי רוצה לבלות קצת בעבר- לחודש בערך. ייתכן שאבוא ואלחץ את ידך ואומר לך- צדקת לגמרי! ייתכן שלא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים עולם הולך ונעלם. אברהם
נהניתי לחלוטין.
את עדיין מחוברת לתקופה ההיא-ההיא. אפילו הכינוי שלך מעיד על כך.
כי למרות הזמן שחלף מאז, עדיין יש מקומות שפגעי הזמן לא עושים עליהם רושם.
סיור קצרצר בשער שכם יבשר לך שאם רק תלבשי שמלה כמו של סבתא ציפורה, ותשימי על הראש את הטנא עם המזון
וביד אחת את כד החרס עם המים ממעיין השילוח, את מתמזגת עם הסביבה.
ואם ממש קשה לך, אז אפשר לראות עוד פעם אחת את הסרט האלמותי - "בן חור"
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים קודם כל תודה רבה רבה. דבר שני-וואלה? נשומלה
אני באמת עדיין מחוברת לתקופה ההיא-ההיא?
ואגב, אם הכינוי שלי הוא השם האמיתי שלי?:)
ו... אתה ממש ממליץ על סיור בשער שכם? לא מסוכן שם?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים בהחלט מסוכן.. יחסית.. אברהם
אבל הרי הצעתי לך "להתמזג עם הסביבה" ע"י לבוש.
בסיפור קראת לעצמך "גליה" ונתת את "הַהַוָוא אָמִינָא" שאולי היו קוראים לך, תמר, רחל,
ואם השם שלך הוא כמו הכינוי שלך זה רק מחזק את שאמרתי שאת מחוברת לתקופה ההיא.
"נעמה" מוזכרת כבר בספר "בראשית" בתחילת המקרא (חוה, עדה, צילה נעמה)
מ"שער שכם" פנימה דרך רחוב "ויה דולורוזה" אל הכותל המערבי הוא אחד המסלולים המעניינים בירושלים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים בהחלט- :) נשומלה
להתמזג עם הסביבה... לא יודעת. בשביל זה אני אצטרך ללבוש את הבגדים של סבתא ציפורה באמת ולא רק לחשוב עליהם. לא, אני אוותר על זה.
נעמה אכן מוזכרת בספר בראשית. אם אני לא טועה הייתה אשתו של נח. שממנה יצא כל העולם .
ואם אתה כל כך ממליץ, אני בלנ''ד אמצא את הזמן להגיע לשער שכם. במהלך הלימודים שלי בי-ם עיר הקודש.
בעז''ה.
ובכל זאת, בטוחה אני שעולמם של היהודים בעבר היה שונה לחלוטין משל בני דודינו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים אכן, אברהם
כפי שציינת, נעמה - כך מביא רש"י על המשפט "ואחות תובל קין נעמה" - היא אשתו של נוח.
מעניין צירוף (מקרי?) שמות של בני זוג.
נוח - לאמור זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידנו
נעמה - שהייתה נעימה לבריות.
וכבר אמרו חכמים "אין אדם מידבק אלא בדומה לו"
===========
זכות גדולה נפלה בחלקך ללמוד בירושלים.
אם "אווירא דישראל מחכים" קל וחומר ירושלים.
שתהא לך שנת לימודים פוריה, מעשירה ומחכימה - כפי אשר תשיג ידך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
