פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 5904 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים נקמה - פרק 10 (ואחרון) Reaper
תקציר: לאחר ששין וסו בורחים מהמועדון הם מגלים את הלימוזינה של 'הדרקון' מחוץ למועדון. הם עוקבים אחרי קאזו עד לבית הענקי והמבוצר שלו ופורצים לתוכו. שין מכבה את כל האורות, ורק הוא וסו בעזרת משקפי אינפרה אדום יכולים לראות. הם מחסלים חיילים שעומדים בדרכם, ומפלסים את דרכם לכיוון הגג, שם קאזו ממתין.
---
רצנו למדרגות ועלינו עליהן שתיים שתיים. מה שקרה לפני רגע, הנשיקה הבלתי צפויה לחלוטין שלי ושל סו, גרמה לי להיות מוצף אנדרנלין. זאת הייתה הסיטואציה הכי דפוקה לנשק מישהי - באמצע פלישה לבית. הואקיזשי - הסכין - היתה בידי האחת והפלאפון בשנייה.
הגענו לקומה השלישית, ובמסדרון הארוך פטרלו שלושה מתנקשים במרחק של ארבעה מטרים מאיתנו. הם כנראה חיפו על הדרקון, וחיפשו את הפולש. הם דיברו ביפנית, אבל לא יכולתי לשמוע את מה שהם אמרו.
הם עדיין לא קלטו אותנו, היינו מוסתרים מאחורי עמודים רחבים משני צידי המסדרון.
"יש תוכנית חדשה?" שאלתי בשקט.
סו צמצמה את עיניה מאחורי משקפי האינפרה אדום בדרמטיות והחזירה את הקאטנה לנדנה על גבה.
"לא. רק אקדחים גדולים יותר." לחשה חזרה.
"זה מוסרי אצל נינג'ות? אקדחים?" גיחכתי.
"לרצוח זה לא מוסרי." היא חייכה לאוויר מולה ושלפה את שני האקדחים. "אתה מוזמן לתקוף אותם."
"לא תודה."
סו משכה בכתפיה ויצאה מהמחבוא.
"האי!" צעק אחד המתנקשים כשהם הבחינו בסו, יוצאת אליהם בעינטוז. ראיתי רק את התחת, כלומר הגב שלה, אבל דמיינתי אותה מחייכת אליהם חיוך מפתה ושטני כשהאקדחים שלה מורמים.
הם הלכו לעברה בחרבות שלופות. "תזרקי את האקדחים ותרימי ידיים באוויר!" צעק אחד מהם.
כהרף עין סו רצה, דילגה על הקיר ועקפה את המתנקש הראשון שתקף אותה עם חרבו. היא ירתה אחורנית בעיוורון וחיררה לו את הגב. היא הסתובבה וירתה על השניים האחרים. הם התגלגלו קדימה לעברה, קמו ותקפו. סו קפצה על הקיר בשנית, ועברה בסלטה אופקית מעליהם. היא ירתה בראשו של הקרוב אליה שהתמוטט בתוך עיסת דם. האחרון – שהחטיאה - קפץ לכיוונה בבעיטה. סו הדפה אותה עם אמת היד שלה ומירפקה אותו בפנים. הוא מעד אחורה, וכשהיא ירתה הוא הצליח לזוז בזמן. סו חמקה משיסוף נוסף שלו, והוא חתך אוויר סנטימטרים ספורים מול פניה. היא ירתה בזווית מתחת לזרוע שלה ופוצצה לו את הפנים.
יצאתי במהירות מאחורי הקיר ומיהרתי אליה.
"איך זה שאת יותר טובה מהם?" שאלתי נפעם. "הם לא אמורים להיות ברמה שלך?"
סו הנידה בראשה והסיטה את תשומת ליבי לאפוד השחור והספוג שלה.
"זה... דם??" שאלתי בזעזוע.
היא הנהנה בליאות. "אני לא כזאת בלתי מנוצחת כמו שאתה חושב. אולי אני יותר מהירה, ומחלימה מהר, אבל אני עדיין פגיעה."
"מתי נחתכת?"
"הראשון. כשעקפתי אותו."
"אווו שיט. תני לי לחבוש את זה."
"אני בסדר." היא נשמעה ממש לא בסדר, אבל לא נתנה לי לחבוש אותה. "אחר כך." היא אמרה.
מיהרתי אחריה כשעלינו לקומות היותר עליונות. ברביעית לא נתקלנו באף אחד, אבל בחמישית היו כחמישה שומרים מבולבלים שצעקו פקודות בזמן שמיהרו אלינו.
אף פעם לא ראיתי את סו נלחמת כל כך מהר כמו באותו רגע, ושילוב של קאטנה ואקדח נראה פתאום הגיוני. אפילו לא הספקתי להצטרף כדי לעזור לה. וחוץ מזה היא הסתדרה היטב גם לבדה. יהיה ממש קשה לתאר את כל מה שהיא עשתה בדקה לחמישה שומרים, אבל אני אנסה.
היא זינקה אליהם. דקרה את הראשון בבטן, חמקה מאגרוף, ירתה אחורה – והרגה מישהו – בעטה בסיבוב לְפנים של שומר אחר, התכופפה מבעיטה שנשלחה אליה, ושמעתי ירייה שהחטיאה אותה. היא שיספה הצידה בתנועה סיבובית עם הקאטנה, וחתכה יד שאחזה באקדח. הזיזה מכה נוספת, התחמקה מאחרת בחינניות, בעטה למפשעה של מישהו, ערפה ראש, ירתה בבטן, הדפה שלושה אגרופים עם היד שאחזה באקדח, ודקרה את התוקף בבטנו.
ולפתע כולם היו מתים ושוכבים על הרצפה. הייתי בהלם.
"קומה שישית ואחרונה. אין מצב שהבוס הספיק לצאת." היא אמרה בענייניות. "שומרי הראש שלו היו אמורים להגיד את זה בקשר. אתה על התדר שלהם, נכון?"
"כן, הם עדיין לא הודיעו לו שהשטח פנוי." הרמתי את הפלאפון.
"מצויין. לעליית הגג."
דמיינו שני אנשים. איש ואישה. ראש יאקוזה עם ביטחון עצמי רב, ואישה - בחורה - זועמת באפוד שחור וספוג מדם. האישה מן הסתם תהיה מתנקשת שנישקת, ורוב הסיכויים שראש היאקוזה הוא הדוד הפסיכופטי שלך. שניהם רוצים להרוג אחד את השני. ואתה – שעומד בצד.
סו ואני מצאנו את קאזו במרפסת שלו. משקיף על נוף חשוך ומדהים של ים ושל בניינים שבנויים על החוף, מנצנצים באלפי אורות זוהרים. כל שטח הגג עצמו היה שטוף אור בהיר, והרבה מנורות לד קטנות היו תלויות על קורות עץ שנמתחו לאורכו. אני וסו הורדנו את משקפי האינפרה, לא היה צריך אותם באור הזה. כשקאזו הסתובב ברוגע, ראיתי ברקים שעוברים במבטים של שניהם, ומתנגשים איפה שהוא באמצע.
"קיוויתי שלעולם לא תגלי." הוא אמר. הקול שלו היה כל כך מוכר לי מילדותי. "ושין..." הוא פנה אליי. "לעולם לא חשבתי שאתה זה שתעזור לה." הוא לא היה לבד, היה לידו עוד מתנקש אחד.
"קאזו." הקול שלי והתעוזה שלי נעלמו כלא היו ברגע שראיתי את דוד שלי. אבל ידעתי שהוא צריך למות. אם לא למען נקמתה של סו, אז למען הצדק בעולם. "זה נגמר, אתה יודע." לחשתי.
סו שלפה באיטיות את הקאטנה שלה, ומבטו של קאזו התמקד בה.
"רק תגיד לי למה..." היא לחשה לעברו בזעם עצור. "למה שתרצה אותי? למה שתהרוג את ההורים שלי..?" הקול שלה רעד מכעס, ודמעות של עצב ונקמה רותחת עמדו בעיניה.
"ההורים שלך גילו נוסחה מדהימה לשיפור היכולות של גוף האדם." אמר קאזו. אדיש ורגוע לעומתה. כאילו הוא באמצע פגישה עסקית. "להפוך אדם לחייל על, זה דבר שהרבה אנשים רוצים. במיוחד הצבא. הם לא שמרו אותה על דף, או מסמך במחשב." הוא משך בכתפיו. "רק בראש. את הדם שלך לא היה אפשר לבודד מהמרכיבים. ותאמיני לי שניסיתי. כשהם לא רצו לתת לי את הנוסחה... הוריתי להרוג אותם, לא היה לי בהם צורך. חשבתי שאני אוכל לגלות את הנוסחה מהדם שלך. ולקחתי אותך כדי לנצל אותך למטרותיי." קאזו חייך. חיוכו היה קר, בלי הומור, ומלא ברוע. לא היה צריך להיות גאון כדי לראות שהוא מטורף. אני לא יודע איך לא ראיתי את זה קודם.
לסו זה הספיק, היא צעקה והסתערה לכיוונו עם חרב שלופה. המרחק בניהם היה כמה מטרים טובים, וכשהיא הגיעה אליו החרב שלו – שנשלפה במהירות הבזק - נפגשה עם שלה בצילצול מהדהד. שין עמד במרחק בלי אפשרות לעזור, והביט בקרב הבלתי נמנע. המתנקש של קאזו מיהר לעברו.
"את לא היחידה שעברת הכשרה." קאזו חייך אל סו ושיסף.
היא קפצה גבוה ואחורה, ונחתה כשהגוף שלה מורכן קדימה והחרב מונפת לצד גופה.
"אבל יש רק אחד שימות, והוא לא אני." היא אמרה וזינקה שוב להתקיף אותו.
הוא חסם בסיבוב, ותקף חזרה. החרב שלו הבהיקה ונתקלה בשל סו. סו לא נשארה חייבת ובעטה כדי להסיח את דעתו.
הוא עצר את הבעיטה שלה, ואז הדף בזריזות את השיסוף שבא בעקבותיה. החרבות הצטלבו, ואז נפרדו.
שין היה בבעיות משלו. הוא חסם את המהלומה של המתנקש עם הסכין הקצרה שלו, אבל הוא ידע שלא יהיה לו סיכוי מול מתנקש מאומן. הוא היה חייב להשתמש בכישורים משלו. הוא לא נשאר כדי להמשיך את הקרב מול המתנקש, היה לו רעיון. ההאקר ברח, הפך שולחנות והאט את דרכו של המתנקש מלהגיע אליו. המטרה שלו הייתה דלת במרחק כמה מטרים טובים ממנו שהובילה למדרגות למטה. היא הייתה חשמלית, נסגרה בשליפה מהצד – לא כמו דלת רגילה - והייתה מסוג הדלתות שנסגרות בשנייה. אם הוא יתזמן הכל נכון, הדלת תחתוך את המתנקש לשניים.
משהו התנפל עליו מאחור והוא נפל על פניו. הפלאפון והסכין החליקו מידו ונעצרו במרחק מטר ממנו. המתנקש - חרבו כבר לא בידו, כיוון שהיה צריך לקפוץ על שין, הפך את שין וניסה לתת לו אגרוף. שין הגן על עצמו והדף את האגרוף הצידה. הוא בעט בפראות, והעיף ממנו את המתנקש. המתנקש התרומם וצעד לעברו של שין, שין זחל אחורה התרומם גם הוא ומעד על שולחן הפוך. הוא ניסה לשמור על שיווי המשקל שלו בלי הצלחה, והאגרוף הבא של המתנקש החטיא אותו במזל. שין התהפך לאחור, מתח את ידו ותפס את הפלאפון. לסכין לא היה זמן. הוא הפעיל אפליקציה לשליטה על דלתות. הממשק היה פשוט. הוא הרים את מבטו בזמן, כשהוא שמע את המתנקש מדלג מעל לשולחן כדי לחמוק משני אגרופים שנשלחו לעברו. הוא פילס את דרכו בריצה לכיוון הדלת...
סו עצרה את המכה הבאה של הדרקון, והתחמקה אחורה מנוספת. החרב שלה הדפה שוב ושוב, למרות שהיא ניסתה להחזיר התקפות.
ואז החרב שלו חתכה בצד גופה ודם ניתז. סו צרחה ומעדה אחורה. קאזו רק צחק. הזעם ביעבע בה, והיא הסתערה לעברו בשנית.
הוא הדף וחסם את כל ההתקפות שלה בחינניות. הם רקדו הלוך ושוב על ריצפת העץ, כשאחד מתקיף והשני חוסם. היתרון היה שלו.
כשהוא חתך לרוחב לכיוון הרגליים שלה היא קפצה ובעטה בראשו. היא נחתה והתכופפה כדי לחמוק משיסוף גבוה. היא דקרה.
הוא זז הצידה, הסיט את החרב שלה תוך כדי כך, והחליק את החרב שלו לאורכה של הקאטנה של סו. בסיבוב מחוכם הוא נעל את החרב שלו על שלה. סו הייתה חסרת אונים כשהוא בעט באחורי הברך שלה והפיל אותה על ברכיה. היא חסמה את ההנחתה הבאה של חרבו, אבל היתרון, כאמור, כבר היה אצלו.
הדלת הייתה כל כך קרובה, כל מה שהוא היה צריך זה רק להגיע אליה. הוא דילג מעל שולחן נוסף, כיוון את הפלאפון אל הדלת כדי שהאפליקציה תתביית עליה, ולחץ על האייקון שיפתח את אותה. הוא קפץ מעבר לה, נחת על ביטנו והסתובב אחורה - עדיין שוכב על הריצפה. המתנקש, אוחז בסכין דהר לעברו.
"הווו שיט!" שין לחץ במהירות ובבהלה על 'סגירה' והדלת מחצה את המתנקש בתזמון מושלם לדופן כמו נמלה מתחת סוליה, משאירה פס אור צר שהגיע מהמנורות של הגג. הדלת סחטה מהמתנקש את האוויר, ושברה לו את כל בית הצלעות בצליל מחליא. האוויר נפלט משפתיו בקול שריקה, וגופו נרפה. הוא היה מת, לא היה צריך להיות גאון בשביל לראות את זה. צעקות נשמעו במרחק מתוך הבית במורד המדרגות החשוכות מאחוריו.
הודעת שגיאה הבהבה בפלאפון בכחול זוהר. 'תקלת סגירת דלת. לפתוח: ||| לא ||| כן |||'.
שין נאנח בהקלה, ולחץ על 'כן'. הדלת נפתחה בנשיפה רכה, המתנקש קרס ארצה בחבטה, והוא תחב את הפלאפון לכיסו.
קאזו לחץ מלמעלה עם להב חרבו, וסו עצרה מלמטה. היא עמדה על בירכיה, הכוח שלו מאלץ אותה להשאר באותה תנוחה ורק לנסות לעצור את הדחיפה העוצמתית שלו. סו הייתה פצועה, הכוח שלה הלך ואזל. קאזו עמד לחתוך אותה לשניים. הוא גיחך ודחף עוד, מרגיש את הכוח שלו על פני שלה. הוא המנצח.
ואז... סכין בצבצה מהחזה שלו. קאזו נאנק ודם נפלט מפיו. הוא הסתכל על הלהב כלא מאמין.
שין, אוחז בידית הסכין, מעד אחורה בהלם, לא מאמין שדקר את דוד שלו למוות.
הלחיצה על סו רפתה והיא התמוטטה הצידה. קאזו צנח אחורה, מת, כשדם ניגר מגבו ובטנו.
"סו." לחש שין, הוא התעשת ומיהר לצידה. הוא הגיע אליה ואסף אותה בזרועותיו. החרב הייתה מוטלת לידה.
"אני בסדר." העיניים שלה היו עצומות והנשימה שלה מהירה. "רק אוספת את כוחי."
~אחרית דבר~
הרגשת המחוייבות להרוג את דוד שלי הייתה מהקשר שנוצר ביני לסו. אתם מבינים, היא באמת הרגישה משהו אליי, אבל גם ניצלה את זה כדי שאני ארגיש נאמן אליה. מה שבאמת הציל אותה בסוף.
כשחזרנו לבית, התמוטטנו על המיטה שלי, ומה שקרה לאחר מכן היה בלתי נמנע. עשיתי מה שחלמתי לעשות מאז ומתמיד, אבל למחרת בבוקר רק אני הייתי במיטה.
סו ואני נפגשנו שוב במהלך השנים, אבל מעולם לא נשארנו ביחד, או התחתנו. לא... זה לא מסוג הסיפורים האלה.
החברים שלי לא יודעים על מה שקרה באותם ימים, אבל כן סיפרתי להם את זה בתור רעיון לסיפור שעלה לי. הם ממש התלהבו, ואני חייכתי בסתר. גיליתי עשרה שטרות של מאה דולר מבצבצים מתחת לפד של העכבר שלי, כמו שסו הבטיחה ועם הכסף פתחתי עסק קל. חנות של משחקי מחשב, פריצות, מחשבים וכל מה שקשור לטכנולוגיה מתקדמת. זה התחיל בקטן, והמשיך בגדול, כשהחברים שלי עוזרים לי לנהל את החנות.
השטויות שלנו המשיכו כרגיל, ובירכתי על השיגרה הלא מסוכנת שלי. אבל אני מוכן להישבע שראיתי בחורה בבגדים שחורים מחייכת אליי חצי חיוך מעברו האחר של בַּר, ונעלמת במסתוריות לאחר רגע כשמישהו מסתיר לי אותה.
סביר להניח שסו תישאר לי בראש... וגם נקיפות המצפון על רציחתו של אדם, למרות שהיה רע. המשטרה מעולם לא ניסתה לברר מי רצח אותו. היא רק בירכה על זה שהפושע שאותו ניסתה לתפוס מזה זמן רב נרצח. העיתונים כמובן היו מלאים בכתבות על זה, אבל זה לא היה אמור להפריע לי.
אחת הקאטנות שלה נשארה בדירה שלי, ותליתי אותה על הקיר. בכל פעם שאני רואה אותה, אני נזכר שיש עוד עולם שלם, מסוכן ופראי שמחכה לי בחוץ, ומתנקשת יפנית יפהפיה על אופנוע ספורט שחור, שתמיד יהיה לה מקום שמור אצלי בלב.
- סוף –
קרדיט לאנג'ל על הרעיון לסיפור :)
אני רוצה להגיד תודה לכל אלו שעקבו, והגיבו לי על הסיפור. זה הסיפור הראשון המלא שפירסמתי מההתחלה עד הסוף פה בסימניה, והכל בזכותכם. אני מקווה שיצא לי להמשיך עוד סיפורים שלי ולסיים גם אותם. נתח נכבד מהזכות הזאת שייך לארגו, הידוע גם בשם ג'ק ספארו, הידוע בשם סוייר, הידוע בשם עין הנץ מיהוק ;), ששיגע אותי להוציא עוד ועוד פרקים, ועקב אחרי הסיפור בשקיקה. הוא נתן לי הרבה כוח כדי להמשיך, והרבה מוטיבציה. המון תודה שייכת גם לו. תודה אחי :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים shadowalker
ווואאאאאווווו... אין מילים... מהרגע שהתחלתי את הסדרה תוך שנייה גמרתי אותה... פשוט כישרון... נהנתי מכל רגע D:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה ווקר :)) Reaper (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים מעולה! כל הכבוד! fairy tale
אני לא יכולה להגיד שהסיום היה מאכזב, וצל"ש על זה שהפתעת אותי, למרות שחבל לי שהם לא ביחד חיחיחי :-/
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה פיירי :) Reaper
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים מגניב ללית
אני מאוד נאנתי מהסיפו. אבל לא יחולתה להמשיך אתו?, ולאסות שהם חים ביחד?.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה ללית :) Reaper
ברור שיכולתי, אבל הם לא מתאימים. סו היא לא אחת שתתחייב לקשר, במיוחד לא עם חנון האקר. תחשבי על זה..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים הו 3> זאבת המים
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה סיה ^^ Reaper
אני עכשיו משחזר את דרייק נייט, הוא בסגנון, את יותר ממוזמנת לקרוא :)))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים זה באמת היה מדהים ואני מצטערת שלא קראתי את הפרק לפני כן!
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים ממש תודה היל :)) Reaper
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים וואו. אור
קודם כל, אני בהלם שהסיפור נגמר :[
דבר שני, וואו.
אני חייבת לציין שאהבתי את הסוף המפתיע - הם לא ביחד לנצח נצחים - למרות ואף על פי שאני שוחרת רומנטיקה קיטצ'ית משכבר הימים .
ואהבתי את הסיפור ממש !!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה :)) Reaper
זה סופו של כל סיפור חחח, לא נורא, אני מתחיל אחד חדש. בעצם, מחדש אחד ישן..
גם אני אוהב, אבל הם לא יסתדרו אם הם יהיו ביחד.
תודה! ^_^
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים לגמרי אדיר. אנג'ל (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים קראתי גם :-) טל
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה טל :) Reaper (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים פרק אדייייר ! אני מתמוגג ! argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
גם מהקרדיט, וגם מהפרק עצמו. ^-^
אגב, הוא יצא כל כך טוב ! אתה תמיד יכול לעשות סדרת המשך ^_^
הממ.. אז.. לפרטי ? ;)))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-11 חודשים תודה ארגו :)) Reaper
-
-
