-------------
מרד בכתב 4 :-)
"או- קיי" אמר ג'ק במבט מזויף של חוסר הבנה . טינה לא הספיקה לחשוב על דבר מה נוסף וכבר התייצבה מאחורי גבו של ג'ק אישה בשנות החמישים לחייה עם מבט חמור . "היכנסו מיד לכיתה" אמרה האישה בקול שהעביר צמרמורת בגופם של השניים. הם נכנסו בשקט לכיתה וטינה התיישבה על יד נערה שקטה שישבה ליד הקיר עם אוזניות באוזניים . ג'ק פירש זאת כהזמנה לשבת ליד גאיה.
"בוקר טוב , תלמידים" אמרה האישה שג'ק כבר הספיק להבין שהמורה החדשה שלו. שאר הכיתה אמרה יחד "בוקר אור, ביאה". היא הייתה אישה גבוהה דקת גזרה, בעלת שיער בלונדיני מכסיף בתספורת קצוצה , לבושה במכנסיים כחולים מחויטים וחולצה מכופתרת בדוגמת משבצות בצבעי צהוב וכחול וכשעל צווארונה נקשר צעיף צהבהב קצר. היא הייתה יכולה להראות כמו סבתא חביבה אילולא פרצופה שהיה תקוע על מבט מריר . ביאה הביטה בג'ק בריכוז שהעביר בו צמרמורת. ג'ק הרגיש במרפקה של גאיה ננעץ במותניו . הוא הביט בה במבט משתומם . 'תציג את עצמך' סימנה בשפתיה . ג'ק בלי לקום ממקומו אמר בקלילות "אני ג'ק ומסתבר שאני מצטרף לכיתה הזאת" תוך כדי שדיבר שילב את ידיו מאחורי ראשו וגמר את דבריו בפיהוק מרוסן. המורה המזדקנת הביטה בג'ק בבוז ולאחר מכן איבדה בו עניין . היא פתחה את יומנה והחלה קוראת שמות . מרבית התלמידים נכחו בכיתה . לאחר שקראה בשם האחרון ברשימה בלי להסיט את מבטה מהרשימות אמרה "ג'ק מה?" . טינה נתקפה בהלה 'אין לו שם משפחה! מה לעשות?!?!' אבל לפני שהספיקה לחשוב על משהו נוסף ג'ק דיבר. "בוקמן" (bookman )
אמר והסתכל אל טינה בגיחוך .טינה גיחכה בחזרה והנערה שישבה לידה הסתכלה עליה במבט משונה.
"טוב עלינו להתחיל בשיעור , אבל לפני כן , נבהיר לתלמיד החדש את הסדר כאן" . היא שלפה מהמגירה של שולחן המורה מקל מתכתי ופתחה אותו למלוא אורכו. "בכיתה שלי לא מדברים יחד איתי, לא אוכלים, לא שותים ולא יוצאים מכל סיבה שהיא בלי אישור שלי , מובן?" מבטה היה נחוש ועייף בו זמנית. מבט של אדם שמאס במה שהוא עושה בחיים. "כן המפקדת" אמר ג'ק בשאננות והתלמידים נעצו בו מבט נוכח האומץ שהם ככל הנראה מעולם לא העזו להפגין בפני מורתם. "אני מבינה שיש לנו עסק עם חוצפן קטן, אל דאגה אנו כבר נדאג לנער אותך מההתנהגות הנלוזה הזו. עלייך לקרוא לי המורה או המורה ביאטריס מלבד ברכת בוקר טוב בה אתה רשאי לקרוא לי ביאה " היא התיישבה בכיסאה , הוציאה מתיקה ספר לימוד וצעקה "פתחו בעמוד מאה ושבע וקראו בדממה עד עמוד מאה וחמש עשרה , היו מוכנים לדיון כיתתי" . גאיה פתחה את ספרה בעמוד המבוקש והניחה אותו באמצע השולחן על מחברת פתוחה . ג'ק הביט וראה שהיא כבר הספיקה לכתוב משהו על המחברת. זאת הייתה שאלה-
'מה שטינה אמרה נכון?'
ג'ק לקח עט מהקלמר של גאיה וכתב 'תלוי מה היא אמרה לך ' .
גאיה וג'ק החליפו ביניהם את העט כמה פעמים עד שעל דף המחברת הופיעו בדברים הבאים-
'היא אמרה שאתה ידיד קרוב אבל אתה מוזר וצריך לשמור עלייך שלא תעשה שטויות'
'טוב, אני מוזר לפחות כמוה ואין צורך אני אעשה שטויות בכל מקרה'
' חחחח, לא אם אני לא אתן לך , אני החברה שלך מסתבר'
' תודה והכל , באמת לא היית צריכה אבל אני מניח שטינה ביקשה שתפקחי עליי עין מקרוב?'
' אתה לא מטומטם אבל לא כדאי לך להסתבך עם ביאטריס '
' זה בסדר לא אכפת לי ונראה שגם לך הרי אז לא היינו מדברים כרגע'
' צודק , היא יכולה לדלג יחפה בשדה קקטוסים מצידי'
' משונה גם חבר שלי תמיד אומר את זה'
' כל הזכויות שמורות לטינה'
' אהה הגיוני, לא חשוב בכל מקרה רציתי לשאול אותך משהו'
'מה?'
' מי החבר של טינה?'
'אהה זה , זה לא משהו רציני , הוא רק החבר שלה באופן רשמי. '
' למה את מתכוונת לחבר באופן רשמי?'
' אתה רואה את הילד הצנום בשולחן הראשון? זה הוא'
' אוקיי ומה הקטע בינהם?'
' הוא הציע לה חברות והיא הסכימה מהמבוכה והיא לא רוצה להעליב אותו אז היא טכנית יוצאת איתו והיא ממש לא רוצה שיתקרב יותר מחצי מטר אבל כבר כולם בכיתה הזאת חושבים שהם מאוהבים עד הגג והם חצי צודקים '
' אח אהבת נעורים , מרגישה את זה ? חחחח'
' טינה אומרת את זה הרבה אבל כשזה בא ממך זה יותר גרוע'
' אני ? גרוע? לא מצלצל לי מתאים'
'אתה כמו טינה בלי המעצורים בפה'
' אני לא בטוח שלהיות דומה לבחורה זאת מחמאה'
'צריך לקרוא לפחות את הכותרת לא?'
'גמרתי לקרוא אותה חחחח'
ברגע שהגיעו לשלב הזה ביאטריס צעקה "מתחילים בדי *דף קרוע*
"דיברת עם גאיה בשיעור?" אמרה טינה.
"כן, היא סיפרה לי על החבר שלך" הוא עשה מירכאות באוויר כשאמר את המילה חבר.
"אל תהיה ככה, אתה מבין באיזה מצב נתקעתי" היא הסתכלה באוויר בייאוש וחשבה לעצמה 'כנראה שלא , בניתי לך עולם מושלם שבו אין את השטויות האלה' אבל להפתעתה ג'ק אמר "כן".
"כן?" אמרה והרימה גבה . ג'ק הרים גבה בתשובה והם הגיעו למצב שבו הם בודקים מי יכול להרים את הגבה הכי גבוה . לאחר דקה הם פרצו בצחוק.
" אתה יודע , אני שמחה שאתה אמיתי" אמרה לפתע.
"לא היית שמחה בהתחלה?" אמר ג'ק למרות שידע מה תהיה התשובה.
"זה היה מוזר, אתה יודע לא בכל יום דמות שכתבתי עליה קמה לחיים ומופיעה אצלי בחדר" אמר ושפשפה את זרועה בתנועה ביישנית.
" מה את חושבת שאני אגיד? לא בכל יום דוקרים אותי ואני מופיע באמצע בית בלא יודע מה, יקום מקביל" טינה הסתכלה על ג'ק בגאווה. הוא עבר המון והרוב באשמתה והוא ממש נחמד אליה.
'אני יצרתי אותו כזה' אמרה לעצמה וחייכה בלב חיוך אפילו גדול יותר משחייכה בחוץ.
ג'ק נטל ממנה את מפתח הדירה , סובב אותו במנעול ופתח את הדלת. הוא לקח צעד אל הקיר ופתח את הדלת במחווה ג'נטלמנית . טינה נכנסה בריצה לחדר שלה בדרכה זורקת את תיקה על הרצפה בדרך.
ג'ק התקדם בעצלתיים אל החדר. טינה יצאה מהחדר, תפסה בידו ומשכה אותו פנימה.
"למה זה היה?" אמר ושפשף את מפרק ידו במקום שבו תפסה אותו. "אני רוצה לבדוק כמה זמן נשאר, אתה לא?" ג'ק הביט בה בבלבול אמיתי "כמה זמן נשאר למה?" . "אני לא חושבת שאלוקים פשוט שלח לי אותך לתמיד, אני חושבת שיש לנו זמן מוגבל" ג'ק חשב על כך והבין את ההיגיון בדבריה. "איך חשבת לעשות את זה?" היא הביטה במחברת הספירלה שנחה על שולחנה. כעת באור ג'ק יכול היה לראות שעל המחברת כתוב בגדול "מרד בחושך" אך על המילה "בחושך" נעשה איקס בצבע אדום ונכתב לאחריה באותו כתב ובצבע האדום "בכתב". שניהם קפצו אל המחברת בתיאום . כל אחד משך לצד אחר וחלק מאחד העמודים נקרע. "נו באמת תראה מה קרה" אמרה בקול עצבני. "נחזיק ביחד?" הם לקחו נשימה עמוקה ופתחו את המחברת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
