פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1151 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים השאלתי את הזמן 2 המלא - סיפור בהמשכים טל
הייתה לי בחילה איומה,
רצף של אורות ותמונות עברו מולי , זה היה דברים משבוע האחרון , בעיקר דברים שלא רציתי לראות, ראיתי אותי בוכה מול המראה באמבטיה, ראיתי אותה ואותו, ראיתי אותה ואותה ואותה....
ראיתי בוהק שחור והרגשתי איך אני שוקע בשינה עמוקה...
"רומן! קום! יש בית ספר היום!" שמעתי כשהתעוררתי והרגשתי את הידיים הקטנות שמדגדגות אותי כדי שאתעורר בדיוק כמו בתחילת השבוע, "אני ער , אני ער" אמרתי בין צחוק אחד למשנהו.
"טוב מאוד!" והיא המשיכה לדגדג אותי עד שקמתי מהמיטה ותפסתי אותה.
"אמא ידעה את מי היא שולחת אה?" אמרתי לה באוזן, היא גיחכה והנהנה במרץ, עזבתי אותה.
הילדה המעט נמוכה לגילה בעלת השיער הבלונדיני הארוך שבמפתיע הייתה אחותי הקטנה ,צחקה בצורה כל כך חמודה שקשה לא לוותר לה . הרמתי אותה והנחתי אותה בכניסת החדר "את רוצה להישאר לראות אותי מתלבש?" אמרתי בצחוק, "איכ, לא, אני יורדת למטה" ודילגה לה למטה במדרגות שתיים,שתיים.
אז התחלתי לתהות 'אתמול היה יום שישי, למה אמא שלחה את אן להעיר אותי?, זה היה מוזר , אמא לעולם לא טועה והיא בטח לא תתבדח ככה, אנה לא הייתה משתפת פעולה... ' , הושטתי את ידי בלחץ אל הפלאפון שלי שהראה כי היום ה9 באפריל, יום שלישי והשעה 7 בבוקר, נזכרתי בהודעה שקיבלתי אתמול בלילה וחשבתי שהיא בטח שיבשה לי את ההגדרות של המכשיר אבל כשחיפשתי את ההודעה גיליתי שהיא נעלמה, נכנסתי לחדר האמבטיה ושטפתי פנים , הסתכלתי אל המתקן של מברשות השיניים בחיפוש אחר המברשת שלי וראיתי את המברשת הישנה הירוקה שלי - זאת שהחלפתי ביום רביעי. חשבתי שזה משונה ואפילו התחלתי לחשוב שאנה מותחת אותי ובכל זאת התעלמתי מזה. פתחתי את המגרה בכדי להוציא מברשת שיניים חדשה ומצאתי את המברשת הכחולה שהייתי בטוח במאה אחוז שהשתמשתי בה לפחות 6 פעמים , סגורה בתוך האריזה ומצב חדש לגמרי. צחצחתי שיניים במהירות ורצתי לחדר שלי. פתחתי את המחשב ואפילו הוא טען שהיום התשעה באפריל.
התלבשתי בצורה זרוקה למדי, בטי-שירט כחולה כהה עם סמל בית הספר ,מכנסיים קצרים שחורים ונעלי נייקי בלבן וכחול. ירדתי למטה בצורה כמה שיותר נינוחה ,אפילו מעט בהגזמה, והתיישבתי על יד אנה בשולחן , עכשיו שמתי לב שהיא לבשה בדיוק מה שלבשה ביום שלישי וכמוה אמא שלי. "בוקר טוב אמא" אמרתי באופן אוטומטי. "בוקר טוב רומי" אמא שלי חייכה בצורה מוגזמת , נזכרתי שהיא הייתה ככה במשך חודשיים , "התקשרת לג'וניפר אתמול כדי לוודא שהיא הגיעה הביתה?" הרגשתי כאילו קיבלתי סטירה מצלצלת כשהיא אמרה את זה , אז הייתי בטוח שחזרתי בזמן.
היא ראתה את המבט שלבשתי ושאלה "קרה משהו?" , ניסיתי לחייך ואמרתי "לא קרה כלום, התקשרתי אתמול , אין דאגה " תוך כדי קמתי ולקחתי לי שוקו מהמקרר , מילאתי כוס ושתיתי, פתאום לא התחשק לי ארוחה מלאה. זכרתי שהתקשרתי אליה ביום שני בערב ודיברנו ודיברנו . "אתה לא רוצה דגנים?" אמי שאלה בתמיהה , "לא בא לי היום, אני לא רוצה למלא את הבטן, סיפור ארוך" וגיחכתי, אנה הביטה בי במבט החשדני שלה אבל מיהרה להסיט אותו כששמתי לב .לקחתי את התיק שלי והלכתי לבית הספר.
זכרתי את הפרטים ביום הזה, זה היה היום שבו חשבתי שאני מאושר.
אחותי יצאה אחרי מהדלת וביקשה כמו בכל יום ללכת איתי אבל לרוב הייתי מסרב כי היא גרמה לי להתעכב ולאחר. היא הבינה את זה תמיד אבל כל יום ניסתה מחדש , גם ביום שני סירבתי. " ברור שאת יכולה, יצאתי מוקדם". ראיתי את החיוך הרחב הזה על הפנים שלה שגרם לי להרגיש תמיד כמו אח טוב.
הלכתי איתה לכיוון בית הספר כשאני שקוע במחשבות ,ומנסה להיזכר ממה להימנע היום כשאנה קטעה לי את חוט המחשבה, "אתה וג'וניפר נפרדים?" היא שאלה בזהירות, ידעתי שהיא שמה לב להתנהגות שלי. אנה יכולה להיות דברים רבים אבל טיפשה היא לא, אך בכל זאת ניסיתי להתחמק. "למה לך לחשוב ככה?" שאלתי בהפתעה שיצאה די מוגזמת, נתפסתי. "אתה כבר כמה ימים עם חיוך מטופש ולא מתייחס אליי כמעט והיום נראה שטיפה חזרת לעצמך אבל אתה טיפה מוזר" היא אמרה כמו קובעת עובדה.
היא הייתה תמיד חדת הבחנה ורשמתי לעצמי כבר כמה פעמים לזכור להתייעץ איתה כשאני לא יודע מה לעשות. "מה את חושבת על ג'וניפר? את יכולה להיות כנה" זאת הייתה סוג של בדיקה, אנה תמיד הסתדרה בכל דבר אבל הנטייה שלה לכנות יתר הפריעה לה לפעמים. לדעתי זאת הייתה התכונה הכי טובה שלה. אנה התחילה בעודה מונה על אצבעותיה בהתאם לדבריה ,"טוב, אני לא מחבבת אותה. היא תמיד מסתכלת על בנים אחרים בבית הספר. היא תמיד מתלבשת בבגדים חושפניים מדי חוץ מהפעמים שהיא אצלנו בבית בשביל לעשות רושם על אמא. היא גורמת לך להתנהג כמו משרת . היא מתנהגת שונה לגמרי כשהיא לא איתך . יש לה חיוך מזויף מדי ואני לא מבינה איך אתה לא רואה את זה. ורומן?" הקשבתי בעיון למה שהיא אמרה, לכל דבר ודבר והבנתי עד כמה אני טיפש שאפילו ילדה בכיתה ג' ראתה את מה שאני לא ראיתי או כנראה לא רציתי לראות . "מה אנה?" אמרתי בנימה מעט דואגת ,כשהיא קראה לי בשמי יכולתי להרגיש בחשש שלה מהתגובה שלי. "אני חושבת שיש לה משהו עם בחור אחר" נזכרתי בכל הפעמים שאנה ניסתה לדבר איתי על ג'וניפר ותמיד השתקתי אותה , אבל היא ניסתה להזהיר אותי, שוב קיללתי את עצמי על היותי טיפש כל כך . כנראה שקיללתי בקול רם מדי כי אנה שאלה "אמרתי משהו לא בסדר?" והסתכלה עליי בעיניים הכחלחלות הגדולות בהתנצלות. לא הייתי מסוגל להסיר את מבטי ממנה ואמרתי "לא אנה, זו הבעיה" לא שמתי לב שתוך כדי שאמרתי את זה הסטתי את הראש קדימה ושקעתי שוב במחשבות עד שצביטה הוציאה אותי מהן. הסתכלתי על אנה שכל מבטה אמר סימן שאלה והמראה גרם לי לצחוק. "הבעיה היא שאת צודקת ועכשיו... אני צריך להתחיל להקשיב לך" אנה חייכה , היא תמיד הייתה בעדי אבל גם לה מותר להרגיש סיפוק על שצדקה.
ליוויתי את אנה לבית הספר שלה ואחר כל רצתי כדי לא לאחר לשיעור הראשון שלי.
הגעתי ממש שתי דקות לפני הצלצול וג'וניפר שראתה אותי נכנס קפצה ממקומה .
עכשיו שמתי לב יותר ויותר לכמה שהיא הייתה \עכשיו מזויפת. לפני שהספקתי לזוז היא התנפלה ונישקה אותי. נרתעתי לאחור באופן איסטקטיבי .
היא הספיקה רק להביט בי במבט תוהה עד שהמורה מאחורי צעק "שבו במקום!".
כך התחמקתי ממנה בשיעור הראשון וכשצלצל הפעמון להפסקה התחמקתי החוצה בין המון התלמידים שנערו מהכיתה.
התחמקתי בשקט בין האנשים ושמעתי את השיחות שהתעלמתי מהן בטענה שאנשים מקנאים. "רומן עדיין יוצא עם המגעילה הזאת?", "איזה מסכן החבר הזה של החשפנית הזאת ג'וניפר , גם אתה שמעת שתפסו אותה מתמזמזת עם איזה תלמיד יא' ?" ונוסחים דומים שנפסקו כשעברתי במסדרון.
הלכתי אל הארונית שלי שם היא בטח עומדת ומחכה להסבר על הבוקר .
ראיתי מרחוק את השיער השתני החלק מפן והעור עם השיזוף שידעתי שמקורו במכון שיזוף (דבר שרק תרם לכמה מזויפת היא נראתה בעיניי ), כשהתקרבתי ראיתי שהיא החליפה בגדים לבגדים אפילו חושפניים יותר – לגופיה בצבע תכלת חצי שקופה ומכנסי ג'ינס שהגיעו באורכם רק למרחק של זרת מסוף
ישבנה . היא שילבה ידיים בעצבנות ,והניחה את רגלה על אחד התאים בשורה התחתונה כשחיכתה לי .
התקרבתי ושמתי לב גם לכך שהיא לועסת מסטיק. הבועה שעשתה התפוצצה כשהיא הבחינה בי מתקרב. היא נתנה בי מבט זועף כשהתעלמתי מנוכחותה ופתחתי את הארונית להוציא את הספרים של השיעור הבא. כשהמשכתי להתעלם היא סגרה את דלת התא בפרצופי ,שילבה ידיים על צווארי ולחשה לי באוזן "אתה חמוד כשאתה מתעלם ממני אבל די עם זה" פלטתי אנחה עגומה וניתקתי את ידיה כך שכבר לא העיקו עליי. היא הסתכלה עליי במבט מבולבל ו...הייתכן? מעט פחד? .
נשמתי נשימה עמוקה כדי שלא אקבל רגליים קרות, והתחלתי לומר בצורה הכי עדינה שיכולתי "ג'וניפר , אנחנו צריכים לדבר..." .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים ממש חמוד :-) פַּיוֹקַה (כיפס) (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים תודה :-) טל
-
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים זה ממש נחמד (: אנג'ל (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים תודה :-) טל (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים מעניין ויפה fairy tale
-
לפני 12 שנים ו-2 חודשים איזה כיף לי :-) טל
-
-
