הוא תמיד היה יושב מול המחשב שלו, בוהה בסרטונים ביוטיוב. אף אחד לא נכנס לחדר שלו מלבדו, ההורים שלו כמעט ולא היו בבית ושהם כן היו הם לא היו מבינים למה הבן שלהם בן העשרה מול המחשב כל הזמן. היה לו הכל, כל דבר שהוא רק רצה הוא קיבל. הוא היה צופה בסרטונים ביוטיוב ולאחר מכן מכה את עצמו בקיר כי הוא רוצה לגמור את החיים שלו, ואף אחד לא שמע שהוא זעק לעזרה. אף אחד לא היה בבית כדי לשמוע את הזעקה שלו. הם היו עסוקים, וזה כאב לו. ההורים שלו לא התעניינו בו אפילו.
"אז," אמרה הפסיכולוגית והביטה בנער בן השש עשרה, עיניו הכחולות ברקו אבל היה בהם עצב כלשהו שהיא בחיים לא תבין. "אתה יודע למה אתה כאן? אתה כאן כי זה מוסד מיוחד לילדים שרוצים להתאבד ואנחנו עוזרים להם לאהוב את החיים שלהם." היא אמרה וחייכה אליו, אבל הוא לא השיב לה חיוך, אלא רק בהה במחשב הנייד שהיה פתוח על השולחן.
"ואתם באמת חושבים שזה יעזור? ילדים עם נטיות אובדניות מתים. אתם לא תוכלו לעשות שום דבר נגד זה, אני לפחות חושב שאתם יכולים לחסוך את הזמן, ואת הכסף שההורים שלי משלמים לך ושלא תנסי לעזור לי או לדחוף את האף שלך לחיים שלי כי את לא תביני." הוא אמר בשקט, בקול מצמרר מעט.
"איך קוראים לך?"
"קוראים לי קווין."
הוא תמיד היה יושב מול המחשב שלו, וצופה בסרטונים ביוטיוב. ולהורים שלו לא היה אכפת, הם כמעט ולא היו בבית. והפסיכולוגית שאלה אותו שאלות על העולם והוא ענה לה, וכל התשובות שלו היה פסיביות. זועקות לעזרה. הוא תמיד היה יושב מול המחשב שלו, ואחר כך צורח וזועק לעזרה, ואף אחד לא שמע. כי לאף אחד לא היה אכפת.
"קווין!" הקול של הנער בן השבע עשרה שהכיר באינטרנט, וויליאם, הביט בו. הוא רץ אחריו לסנטרל פארק. למה? "קווין! עצור!" הוא צרח ותפס את קוויו בחולצתו, קווין התגונן והחל להכות אותו. הוא הביט בוויליאם שנפל על הרצפה, מתנשם. "בבקשה תן לי לגמור את החיים שלי, נוכל למות שנינו. בבקשה." התחתנן וויליאם.
הוא תמיד היה יושב מול המחשב שלו, וזועק. ואף אחד לא שמע את הזעקות שלו, כי לאף אחד לא היה אכפת, וגם כי ההורים שלו לא היו בבית. תמיד שהיה מסיים עם המחשב הוא היה קם ומתחיל להכות את עצמו בקיר, אבל הפעם הוא כיוון את האקדח לכיוון הלב שלו, עצם את העיניים חזק, ולחץ על ההדק.
הוא תמיד היה יושב מול המחשב שלו, ושההורים שלו הבינו שהוא זעק להם לעזרה היה מאוחר מידי. קווין ליין מת. וכל מה שנשאר ממנו זה סרטונים ביוטיוב וחיוך, גם אם החיוך היה מאולץ.
-
כי לראות צ'אטרום באחד עשרה בלילה, גם אם זה בספרדית ולא הבנתי מילה, זה לא טוב לי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
