פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 20211 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים סיפורה של מדוזה~~ עיניים משתנות
לפני שנים רבות רבות, באתונה הרחוקה, היה מקדש.
המקדש היה מקדש יפה, ובו עבדו נערות צעירות את האלה אתנה האצילה, אלת החוכמה, שהייתה האלה הפטרונית ~האלה האחראית~ של העיר אתונה.
בין נערות אלו, חיה נערה צעירה ותמה, כוהנת מקדש צעירה ובתולה בשם מדוזה.
מדוזה, נודעה ברחבי העיר כאישה היפה ביותר. עורה היה זוהר וחלק, עיניה היו מבריקות ויפיפיות בעומקן, ושיערה היה ארוך ועשיר.
גברים רבים חשקו במדוזה היפה, אולם בעיה רצינית עמדה בפניהם. מדוזה הייתה אחת מכוהנות האלה אתנה, ועל כן נדרה על עצמה התנזרות מכל חפץ, חומר, משפחה, או מגע מיני.
באותם ימים, האל פוסידון, שהיה ידוע ברבים כאל שובב, אשר היה לוקח למיטתו את הנערות היפות ביותר, וכל אישה אשר רק חפץ, חיפש את התעסוקה הבאה בחייו.
פוסידון שמע אודות מדוזה היפה. לפוסידון, בעצם היותו אל, לא היה קשה לברר אם אכן השמועות נכונות. הוא ראה את מדוזה היפה במקדשה של אתנה, והחליט כי עליה להיכנס למיטתו, להצטרף אל רשימת כיבושיו. והרי, הוא פוסידון- אל הים העוצמתי והחזק, הגבר שבגברים, שאינו צריך להתחשב בשבועותיה של כוהנת, או אף בהסכמתה.
יום אחד, כמדוזה התפללה במקדשה של אתנה, הישר מתחת למזבח, היא שמעה משהו מתקרב. והנה, פוסידון מופיע לפניה בצורתו הגשמית* של אל הים האדיר, החסון והמפתה. מדוזה זכרה את שבועותיה, ועל כן הזהירה את פוסידון שלא יתקרב אליה, אולם פוסידון, בהיותו גבר, ביצע בה את זממו.
צרחותיה של מדוזה נשמעו ברחבי המקדש, ודם בתוליה טינף את המזבח. פוסידון סיפק עצמו, והלך, מחפש לעצמו שעשוע חדש.
אתנה שמעה על המקרה כמספר שעות לאחר שקרה*, וכמתבקש, כעסה מאד. זעמה בער בתוכה- כיצד העיזו לחלל מקדשה?
אולם אף אתנה, אלת החכמה, לא יכלה להוציאה זעמה על גבר שעשה באיזה אישה שעשה*, ועל כן הוציאה את זעמה על שאר המעורבים בפרשה- מדוזה הכוהנת. מדוזה הואשמה, ועל מה? על זה שפתתה את פוסידון, כמובן. הרי זה ידוע, שאילו גבר אונס אישה~ האשמה מוטלת עליה בלבד. בן אם זהו כבוד המשפחה, או כבודה של האלה, מוטלת על האישה האחריות לשמור עלי.
אתנה החליטה להעניש את מדוזה בצורה בה תפגע בה ביותר, בה תהרוס את מעלתה הגדולה ביותר~ היא החליטה להשמיד את יופייה. האלה הזועמת הטילה קללה אכזרית על הכוהנת הצעירה, והפכה אותה למפלצת מזוויעה. עורה הבריא והמושלם של מדוזה הפך לעור גרניט קשה ומחוספס, מלא קמטים, שיערה הארון והשופע הפך למשפחת נחשים ארסיים מטונפים ולוחשים, ועיניה, עיניה הזכות, הפכו לכלי רצח. מאותו היום לא יכלה להביט מדוזה באיש מבלי להפכו לאבן, מבלי להרגו.
מדוזה הוגלתה, והלכה לחיות על אי בודד בן כל איי יוון*, אי שהיה מלא חורבות נושנות והיה שומם לחלוטין. במהלך השנים, התווספו לחורבות שעל האי גם פסלים רבים שונים~ של חיות, ושל בני אדם אמיצים שהעזו להתקרב. פסלי אבן. גופות קפואות לנצח במבטי אימה. על מדוזה נגזר לנצח חיים גלמודים~ להיות בודדה לעולם ועד.
והנה, בצידו השני של העולם, חי פרסאוס. פרסאוס חשק בנערה בשם אנדרומדה, אולם זו הייתה בתו של מלך- המלך פולידקטס. המלך הטיל על פרסאוס להציל את בתו על מנת לזכות בידה, משום שזו הייתה נתונה בצרה- היא נכבלה בשלשלאות לסלע, כקורבן למפלצת ששילח פוסידון בעירה. (אולם זה כבר סיפור אחר)
את המפלצת היה ניתן להרוג רק באמצעות דבר אחד- ראשה של מדוזה הגורגונה בכבודה ובעצמה.
הרמס, שליח האלים (וגם אל בפני עצמו) עזר לפרסאוס, והעניק לו זוג סנדלים מכונפים, מגל, ומגן עם מראה בצידו הפנימי.
הגיבור האמיץ והחכם ידע, שעל מנת להציל את אהובתו, עליו לרצוח את מדוזה.
פרסאוס הלך, והתגנב בשקט בשקט אל האי של המפלצת. מהרגע של עלה על האי, לא הביט פרסאוס על העולם, אלא דרך המראה של מגינו. הרי ידוע, שעל מנת שמדוזה תאבן אדם במבטה, עליה להביט ישירות בעיניו- ולא דרך מראה,זכוכית, או כל אמצעי אחר.
פרסאוס הסתובב בכל רחבי האי, עד אשר הופיע במגנו ההשתקפות המחרידה. העור המקומט, השיער שבעבר היה תלתי זהב שופעים וכעת היה עשוי נחשים רוחשים, והעינים החודרות, כל אלו נגלב אליו. הגיבור התקרב למדוזה המסכנה צעד אחרי צעד, מביט בה דרך המראה, צועד לאחור. מדוזה, הכוהנת לשעבר שראתה אותו מתקרב אליו, לא פחדה, ולא זזה ממקומה. היא ידעה שכעת, הגיע סוף כל סוף ישועתה, יום הרחמים- יום מותה. פרסאוס עצר במרחק פסיעה ממדוזה, והרי היא כבר נשמה בעורפו את נשימתה המבהילה והמסריחה. הוא עצם את עיניו, תפס את המגל, הסתובב, ובתנועה אחת, באבחה אחת של מגלו, ערף את ראשו המפלצת האומללה.
פרסאוס לקח שק, אשר הביא עימו מבעוד מועד, ובעינים עצומות עטף את הראש הכרות. הרי זה ידוע, כי מבטה של מדוזה יכול לאבן איש גם לאחר מותה.
.
פראסוס עף לדרכו, ומכל טיפת דם אשר נחתה על האדמה בדרכו, מראשה הכרות של מדוזה, נולד נחש חדש- מכאן כל הנחשים אשר מוכרים לאדם כיום.
ומה קרה לגופתה של מדוזה, בצידו השני של העולם, על האי?
ובכן, מצווארה הכרות נולדו צאציאה- אלו אשר קבלה מפוסידון, והם הרי פגסוס הסוס המכונף, והענק כריסאור.
זה היה סופה המר, של המפלצת הנוראה, של הנערה התמימה, אשר למעשה, לא עשתה דבר. שנענשה ונרצחה, על לא עוול בכפה.
~~הסוף~~
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים לא הרבה כאן כותבים בסגנון הזה.. דניאל
השפה עשירה והוספת אפילו כוכביות שהעידו על שבדקת מקורות שונים לפני שכתבת את הסיפור.
התוצאה מדהימה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 12 שנים ו-9 חודשים מאוד יפה אופיר
אני משערת שאת מעבירה כאן גם סוג של ביקורת חברתית במילים - "אולם אף אתנה, אלת החכמה, לא יכלה להוציאה זעמה על גבר שעשה באיזה את שעשה*, ועל כן הוציאה את זעמה על שאר המעורבים בפרשה- מדוזה הכוהנת. מדוזה הואשמה, ועל מה? על זה שפתתה את פוסידון, כמובן. הרי זה ידוע, שאילו גבר אונס אישה~ האשמה מוטלת עליה בלבד. בן אם זהו כבוד המשפחה, או כבודה של האלה, מוטלת על האישה האחריות לשמור עלי."
סיפרת את הסיפור כך שאתנה כביכול לא רצתה\יכלה להאשים אל בן אלמוות, כל-יכול, באונס של נערה, בגלל מעמדו הגבוה, ולפיכך היא הטילה את האשם בקורבן, כי היא לא "עצרה את זה בזמן".. לצערנו, מעשים כאלה לא שכיחים אך ורק במיתולוגיה היוונית..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים אני יודעת עיניים משתנות
-
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים מדהים אנג'ל (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים ואוו! אקו
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים יפה! POLLO
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים הכוכביות עיניים משתנות
-
