מותו של חנון

גרגורי קם, וחזר לכתוב ולצייר ביומן שלו.
ואז אני באתי מאחוריו, ורצחתי אותו.
מואההההההההההההההההההההההההההההההההה

סתםם.. אבל באמת 'יומנו של חנון' הזה טיפשיי....

זה ספר כל כך מטופש! קראתי את הראשון ואת השני אם אני זוכרת נכון, ופשוט אחרי כמה זמן שקראתי הבנתי שזה סיפור על ילד אנוכי שחושבת רק על עצמו, ולא אכפת לו מהחברים שלו והמשפחה שלו. פשוט לא שווה קריאה! עדיף ללכת ולקרוא ספרים קלאסיים כמו האסופית :) אני אוהבת את הספר הזה!

את האסופית לא קראתי.. אבל סיפרו לי עליו..

שאר הספרים פחות עיניינו אותי כי היא כבר בוגרת והולכת לקולאג' ודברים כאלה, אבל ההתחלה היא על הבית ספר ודברים שיותר מתאימים לגיל שלנו..

טוטסי, זה על מה שבאמת הספר, "סיפור על ילד אנוכי שחושבת רק על עצמו, ולא אכפת לו מהחברים שלו והמשפחה שלו." זה הרעיון.

אחד מהדפקטים שלי, אני מודה - אבל אני מתה על יומנו של חנון.

פורומים›סיפור שכתבתי›מותו של חנון

איזה אומץץ!!!!! כל הכבודדד!!!

גם אני לא אהבתי את יומנו של חנון

כן..

אני ממליצה לך מאוד!

לדעתי זה ספר טוב

אני לא אוהבת את זה

?

כנ"ל

רצחת את אחד האנשים המצויירים האהובים עליי.