(אנג'ל כתבה את ההקדמה, אני את הבית הראשון, היא את השני וכן הלאה:)
(ראיתם מה עשיתי קודם? גם סמיילי וגם סגור סוגריים!)
<B>אתה במקום של רצח שיחה.
חוצפן.
לכלא הוירטואלי *הכרזה*:</B>
לא! רק לא זה! אעשה הכל!
אבחר בחובה!
רק אל תשלחיני לכלא הנורא!
-------------
כן אשלחך לכלא האיום.
החל, בערך, מהיום!
-------------
ומה עם שיעורי הבית? ומה המפמר?
מתמטיקה נוראה! טעמה הוא כה מר!
תיקחיני לכלא! אני מתחנן!
רק קח אחמוק מן המבחן המאיים!
-------------
מן המבחן אתה לא תחמוק.
רגל, יד, או אפילו שוק.
הרי ברור שגם אסירים
מתייסרים לנצחים
בכלא המבחנים!
-------------
ואם כן אולי אז אטול את חיי!
ארחף לי באוויר בכיף ובלי די
ובזמן שאני אבקר מלאכים
אתם תטבעו באגמי בוחנים!
-------------
הינך כל כך מעורר רחמים!
המורים להתאבד - אינם מרשים!
ידידי היקר, סופך רע ומר.
אנא תיכנע לשינה על הכר!
-------------
אלך לישון ועפעף אחרון אניד
מהתיק כך אשלוף- גלולת ציאניד!
מחוקי המורים אתעלם
ומהכלא הזה- אעלם!
-------------
את גלולת הציאניד אחטוף!
ואינך יכול לעוף!
אתה כל כך חצוף!
מנסה לשתות... צוף?
-------------
צוף? וכי אני דבורה?
אם כך אף יותר קלה הבחירה!
אפרוש את כנפיי
ואותך אעקוץ
ואעוף לשמיים, בזמן שתוציאי הקוץ!
-------------
דבורה, דבורה,
כה תמימה.
הרי החלונות פה אטומים,
בידי אביזרים מיוחדים.
אסירים, בין הם דבורים, בין אנשים,
מעולם מפה לא יוצאים!
-------------
בין כה או כה אם לא יצאתי-
לאפשרות הראשונה חזרתי!
וכי אותך עקצתי!
וכידוע כל דבורה
לאחר העקיצה
מתה היא ואט אט קמלה!
-------------
אבל מן המתים,
תמיד ישנם חוזרים.
ואוי, ידידי היקר,
כמה רע ומר,
הינני חזרתי,
ואותך שיגעתי!
-------------
אבוי! כמה טוב היה לי בעולם המתים!
עם כל הגופות והריחות הרקובים!
ואפילו ליטפתי כלב עם 3 ראשים,
כן, בצבע שחור כזה, מאוד מרשים
פלאפי קראו לו! או שאולי קרברוס?
עיקר הדבר שהוא אכל חמוס!
וגרגר כמו חתול
ושתה גם חלב!
או, אם יכלתי לחבקהו עכשיו....
-------------
כרגע, ידידי, הדבר לא יקרה,
למרות שמישהו רצה קארה.
ובזמן שאתה בצרה,
אין החרוזים דבר כה נפלא?
-------------
החרוזים אכן דבר מדהים
אופן ניגונם הוא כה משמים
אך, תינוקתי, אני חושש שסטינו מהנושא.
איך אצא מן הכלא הזה?
-------------
זקן יקר, זקן עצוב,
הכלא הזה הוא כה עלוב.
אבל זאת בעיה שלך,
ואני בינתיים אעזוב אותך.
תחת השגחה של חמישים שומרים,
אתה לא יכול ללכת לשירותים!
-------------
אך בנתיים מאסרי נגמר
אנופף לשלום לכל שומר וזר.
וגם עם החרוזים אנו נפסיק
ונפרסם את השיר הזה, המצחיק!
-------------
(ראיתם מה עשיתי קודם? גם סמיילי וגם סגור סוגריים!)
<B>אתה במקום של רצח שיחה.
חוצפן.
לכלא הוירטואלי *הכרזה*:</B>
לא! רק לא זה! אעשה הכל!
אבחר בחובה!
רק אל תשלחיני לכלא הנורא!
-------------
כן אשלחך לכלא האיום.
החל, בערך, מהיום!
-------------
ומה עם שיעורי הבית? ומה המפמר?
מתמטיקה נוראה! טעמה הוא כה מר!
תיקחיני לכלא! אני מתחנן!
רק קח אחמוק מן המבחן המאיים!
-------------
מן המבחן אתה לא תחמוק.
רגל, יד, או אפילו שוק.
הרי ברור שגם אסירים
מתייסרים לנצחים
בכלא המבחנים!
-------------
ואם כן אולי אז אטול את חיי!
ארחף לי באוויר בכיף ובלי די
ובזמן שאני אבקר מלאכים
אתם תטבעו באגמי בוחנים!
-------------
הינך כל כך מעורר רחמים!
המורים להתאבד - אינם מרשים!
ידידי היקר, סופך רע ומר.
אנא תיכנע לשינה על הכר!
-------------
אלך לישון ועפעף אחרון אניד
מהתיק כך אשלוף- גלולת ציאניד!
מחוקי המורים אתעלם
ומהכלא הזה- אעלם!
-------------
את גלולת הציאניד אחטוף!
ואינך יכול לעוף!
אתה כל כך חצוף!
מנסה לשתות... צוף?
-------------
צוף? וכי אני דבורה?
אם כך אף יותר קלה הבחירה!
אפרוש את כנפיי
ואותך אעקוץ
ואעוף לשמיים, בזמן שתוציאי הקוץ!
-------------
דבורה, דבורה,
כה תמימה.
הרי החלונות פה אטומים,
בידי אביזרים מיוחדים.
אסירים, בין הם דבורים, בין אנשים,
מעולם מפה לא יוצאים!
-------------
בין כה או כה אם לא יצאתי-
לאפשרות הראשונה חזרתי!
וכי אותך עקצתי!
וכידוע כל דבורה
לאחר העקיצה
מתה היא ואט אט קמלה!
-------------
אבל מן המתים,
תמיד ישנם חוזרים.
ואוי, ידידי היקר,
כמה רע ומר,
הינני חזרתי,
ואותך שיגעתי!
-------------
אבוי! כמה טוב היה לי בעולם המתים!
עם כל הגופות והריחות הרקובים!
ואפילו ליטפתי כלב עם 3 ראשים,
כן, בצבע שחור כזה, מאוד מרשים
פלאפי קראו לו! או שאולי קרברוס?
עיקר הדבר שהוא אכל חמוס!
וגרגר כמו חתול
ושתה גם חלב!
או, אם יכלתי לחבקהו עכשיו....
-------------
כרגע, ידידי, הדבר לא יקרה,
למרות שמישהו רצה קארה.
ובזמן שאתה בצרה,
אין החרוזים דבר כה נפלא?
-------------
החרוזים אכן דבר מדהים
אופן ניגונם הוא כה משמים
אך, תינוקתי, אני חושש שסטינו מהנושא.
איך אצא מן הכלא הזה?
-------------
זקן יקר, זקן עצוב,
הכלא הזה הוא כה עלוב.
אבל זאת בעיה שלך,
ואני בינתיים אעזוב אותך.
תחת השגחה של חמישים שומרים,
אתה לא יכול ללכת לשירותים!
-------------
אך בנתיים מאסרי נגמר
אנופף לשלום לכל שומר וזר.
וגם עם החרוזים אנו נפסיק
ונפרסם את השיר הזה, המצחיק!
-------------