פרק 1:
רוח קלילה הדהדה בשמי הקיץ הבהירים והתכולים.
היא רכבה על הסוס, אותו סוס בעל גוון ערמוני ורעמה בלונדינית סבוכה ששימש אותה מגיל שבע.
שכבה דקה של עפר כיסתה את מגפי הבוקרים שלה.
תלתליה הזהובים התנופפו ברוח בצורה מושלמת. בדיוק כמוה.
עיניה הכחולות והעמוקות חדרו לתוך עיניו הכהות וגרמו לו להרגיש לא בנוח.
מיליון רגשות שונים שלא הכיר הציפו אותו, ליבו נמס.
הוא הכניס את היד לכיס, אחז באקדח הכסוף והקר, והיסס.
נגע בו שוב, ושוב היסס.
הוא שלף אותו במהירות וירה בה...
פרק 2:
קול ירייה נשמע באוויר.
הוא פגע בה.
זעקת כאב נשמטה מפיה.
הסוס פרץ בדהירה והפיל אותה על ראשה.
דם זלג בכל מקום, אבל הוא ברח ולא הסתכל לאחור.
אף אחד לא עזר לה והיא נשארה לשכב על החול הקר...
פרק 3:
הוא טיפס במהירות במדרגות, עוד קומה ועוד קומה...
הוא פתח את הדלת ונכנס לדירה "הרגת אותה?" שאל צבי, שותפו לדירה, נער שחום וגבוה שהיה לבוש בחולצת טריקו כחולה.
"אני חושב שכן..." הוא מלמל.
"יופי עופר, הגיע הזמן..." הוא אמר ויצא מן החדר.
פרק 4:
"היא לא חזרה, אני מודאגת, ברוך. אתה אבא שלה, תעשה משהו!" אמרה בתיה, אמא של טליה, לברוך.
"אל תדאגי, טליה היא ילדה חכמה, היא בטח תחזור בקרוב..." הוא אמר לבתיה ולגם בחוזקה מין התה שלו, שהספיק להתקרר מאז היריה...
פרק 5:
"לחיינו!" הוא אמר והם הפגישו בין כוסותיהם בתנועת "לחיים!".
הוא התעורר בבהלה.
"אני לא מאמין, אני חולם עליה, על הפגישה הראשונה!" מלמל לעצמו.
"למה עשית לי את זה?" הוא שמע את קולה הרף של טליה שואל אותו.
הוא ראה את פניה, פניה היפות של טליה, שפתייה חייכו והיא מצמצה בעינייה הגדולות.
היא עפעפה בריסיה הרכים, ופתאום פניה החווירו כסיד והחלו לדמם.
עיניה נעצמו.
"למה פגעת בי עופר? למה פגעת בי?" היא אמרה שוב ושוב ולאט לאט קולה נחלש והיא דיברה בתנועות שפתיים.
עופר נשכב על המיטה הרכה, עצם את עיניו בכאב ונרדם.
פרק 6:
"ברוך, היא עוד לא חזרה, אני מודאגת!" אמרה בתיה כשדמעות בעיניה.
"בתיה, 3 בלילה, לכי לישון, מחר בבוקר נתקשר למשטרה." הוא אמר בעייפות ונרדם במחשבה שטליה בסדר...
פרק 7:
היום חלף במהירות, עופר התעורר, המום מאירועי היום הקודם.
"מה קורה גבר?" שאל אותו צבי.
עופר השתרע על הספה האפורה וסיפר לצבי הכל.
"זאת שטות!" אמר אחרי שעופר סיפר לו הכל "אתה בטח הזית מחוסר שעות שינה... זה לא אמיתי." הוא קבע ויצא מן הבית.
פרק 8:
בתיה וברוך הלכו אל המשטרה.
הפקידה ישבה ליד שולחנה, שיחקה סוליטר.
כשראתה את הזוג, מיהרה לכבות את מסך המחשב.
"נעים מאוד, שני אזולאי." הציגה את עצמה.
"בתיה וברוך." אמרה בתיה.
"במה אפשר לעזור לכם?" היא שאלה.
"הבת שלנו, יצאה לרכב על סוסים ולא חזרה." אמרה בתיה ביבבה.
דקות ארוכות ישבו הזוג והסבירו לשני מה קרה.
ללא תועלת...
פרק 9:
בתיה לא הרגישה טוב, היא הסתגרה באמבטיה ורעדה.
היא איבדה את בתה היחידה והיא לא ידעה זאת...
פרק 10:
כל יום חזר עופר לגינה שבה רצח את טליה.
היא לא הייתה שם, רק כתמי דם מטושטשים על האדמה.
הוא טייל בין הנדנדות וראה ילדה קטנה בוכה.
"מה קרה?" שאל אותה.
"אני נופר, רצחו את בת דודה שלי, טליה זהבי." היא אמרה ובכתה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
