הכל התחל בבוקר,כשהגעתי לכיתה ראיתי פתק מונח על השולחן שלי:
רון,
אני חושב שזה לא הולך,אנחנו רבים כל הזמן,
כדאי שניפרד.
חן
זה לא קורה לי?! בן נפרד ממני!בדרך כלל זו אני שנפרדת מהם אבל הפעם הוא נפרד ממני.אני לא מאמינה זה יהרוס לי את הכל.חשבתי.אחרי זה היום המשיך והתקלקל.המורה כתבה לי איחור לא עשיתי שיעורי בית בהנדסה המבחן במטמטיקה היה על הפנים.חזרתי הביתה מבואסת.אכלתי הכנתי קצת שיעורים וראיתי טלויזיה ויצאתי לשחק כדורסל במגרש
אבל עם המזל שלי,התחלתי לשחק והתחיל לרדת גשם חזרתי הביתה רטובה עד שד עצמותי.אני לא יודעת מה קורה לי אבל פתאום הכל נראה לי כל כך שחור וקשה... אולי זה בגלל זה שכולם צוחקים בגלל שהוא עזב אותי ואולי זה בגלל העומס בבית ספר-רון אכלת ארוחת ערב?אמא שלי הפריע לי להמשיך להרהר.לא!מה יש לאכול?צעקתי.מה שאת רוצה ואת יכולה להכין לעצמך חביתה אני צריכה לנסוע לישיבה דחופה.היא ענתה לי.אמא שלי כמעט לא נמצאת בבית ודברים שלי נמצאים בסוף רשימת העדפויות(דרך אגב אני הבת היחידה)והיא אפילו לא שואלת אותי,האמת היא שאני עצמאית לגמרי.הכנתי לי ארוחת ערב שכללה סלט חביתה וצנים.אחרי זה התקלחתי התארגנתי לשינה י ספר לפחות שעתיים.
כשאמא שלי העירה אותי השעה היתה כבר שבע וחצי.התארגנתי מהר (בלחץ)כמעט איחרתי לתחנה(אותי אוסף אוטובוס).בבית ספר הציקו לי הרבה ילדים ובתוכם שיר וחן(החבר שלי לשעבר)שהפריעו לי וכמעט הלכתי איתם מכות.כשחזרתי הביתה התחלתי להכין שיעורי בית כשפתאום מצאתי פתק בתוך חוברת מטמטיקה:
אותך אני אהוב,את היחידה שאני רוצה
אין אחרת.יפה,חכמה,חמודה ומדהימה כמוך.
חיפשתי בפתק מי זה יכול להיות אבל הפתצק היה מודפס ולא היה כתוב עליו שם לכן שמרתי אותו במגירה שלי.בשיעורים כבר לא יכולתי אז ראיתי טלויזיה.
(המשך יבוא......)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
