1. כשאני

כשאני מסתכלת בעיניו אני רואה את הים

כשאני רואה את שערו החום אני מרגישה את האדמה

כשהוא מדבר איתי אני מרגישה בעננים

אבל כשהוא עם מישהי אני טובעת בעצמי...

נכתב לפני 13 שנים ו-9 חודשים

2. סיפור שכתבתי

כשאני מסתכלת בעיניו הכחולות עמוקות כמו הים אני מרגישה פרפרים בבטן,שערו החום הארוך קצר מבולגן באופן יפיהפה ובלתי מוגדר.כשהוא מסתכל עליי יש לי הרגשה מוזרה של ריחוף,וכאילו הוא רואה מה יש לי בלב והוא יודע מה אני מרגישה כלפיו.אני מכירה אותו מהגנון הוא מהמושב שלי אבל רק פעם אחת התיחסנו זה לזה ברצינות,זה היה בכיתה ג'...

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

3. פרק 3

מאז שקיבלנו את ההודעה לקחתי את המכתב לכל מקום.
גם לבית ספר אפילו לחווה.בסוף אמא שלי הסכימה לי כי היא אמרה
שזה מה שאבא היה רוצה.יום אחד כשהייתי בחווה שטפתי את הסוסה,
הנחתי את המכתב בצד כדי שלא ירטב.מה זה המכתב הזה?קפצתי ברגע ששמעתי את הקול
ואחרי זה נרגעתי זו היתה בעלת החווה.זה המכתב של אבא שלי שכתוב שם על מותו?
עניתי.זה לא יכול להיות....זה..זה לא יכול להיות...מילמלה לעצמה האישה.
מה לא יכול להיות?
חשבתי ש...חשבתי שזה...היא שוב מילמלה
מה חשבת?
ככה קיבלתם את הבשורה?היא שאלה
כן ככה,למה?
כי אף לא מקבלים הודעות על פטירה רק על ידי חייל!היא ענתה תוך כדי היא התחילה להרים קצת את הקול.
מה זאת אומרת?ואיך את יודעת את זה?שאלתי
היא הסתכלה עליי ואמרה לי בואי.באתי אחריה,נכנסתי לבית שלהם ופתאום ראיתי תמונות של מישהו שהוא לא אחד מהזוג הוא פשוט שילוב של שניהם...
היא עצרה כאשר הגענו לחדר,הוא היה מבולגן מאוד כאילו אף אחד לא נגע בו המון שנים.
זה החדר של הבן שלנו עומר.
הוא שירת בצבא בתור קרבי.אחרי השירות הצבאי הוא התחתן ועשה ילדים,2...היא מילמלה משהו שלא שמעתי.
בתחילת מלחמת לבנון השנייה הוא הוזעק לחזית והוא מת במקום מירי מחבלים.
את ההודעה על זה קיבלנו על ידי חייל שהגיע אלינו הביתה.קולה נשבר:החייל אמר שהוא הציל את כל הפלוגה שלו כי הוא יצא ראשון הרג את המחבלים חוץ מאחד שירה לו בלב.
איך זה שלא ראיתי את הנכדים שלך?שאלתי
כי הם ל אנמצאים פה הם בארצות הברית,מאז עומר מת אמא שלהם עברה לארצות הברית ודחתה כל קשר מאיתנו כך שלא ראיתי את הנחדים שלי המון זמן.הי ענתה

יש לי שאלה אחת,איך המכתב מזויף אם ראיתי איך קוברים את אבא שלי?!שאלתי
ראית מה יש בארון?
לא
אז הכל יכול להיות! היא ענתה בפסקנות.
אז איך אני אוכיח את זה?
את זה את צריכה לגלות....

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

4. פרק 2

היום כשחזרתי מהחווה ראיתי משהו נורא בבית.
אמא שלי בכתה כל הדברים בסלון היו שבורים גם הכד שהיא כל כך אהבה.
הכל חוץ מהדברים של אבא שלי.ופתאום ראיתי מכתב קטן על השולחן אוכל פתאום הבנתי מה קרה
הגרוע מכל קרה אין יותר אבא אין אין....
רציתי לבדוק שזה לא נכון אז פתחתי את המכתב...

משפחת חן היקרה,

אנו מצטערים להודיע כי סרן שרון חן
נהרג בעת פעולה צבאית.
הלוויה תתקיים ביום חמישי ה29.8.11 בשעה 12:00
בבית האלמין הצבאי שבביצרון.
משתתפים בצערכם
יחידת גולני
גדוד *********


ורק אחרי שקראתי את זה את המכתב הזה שכתוב בלשון כזאת רשמית הבנתי שאין מי שיחזור מהמילואים
ויחבק אותי כשאני יבוא אליו בריצה.
רק ארון דומם שהולך פעם אחת אל הקבר!!
שיותר אני לא אראה את אבי אלא רק מצבה
לא את פניו אלא רק פרחים.
מרגע שהבנתי את זה התחלתי לבכות פתחתינ את הדלת בכח ורצתי אל הסוסים הדבר היחידי שמנחם אותי
הסוסים!!!!והתחלתי ללטף את הסוסה שולה.הזוג סיפר לי שהיא יתומה וההורים שלה מתו מירי מחבלים שהיה בחווה והיא ניצלה.

נכתב לפני 14 שנים

5. פרק 1

לפעמים אני רוצה לברוח מהבית.
לפעמים אני רוצה לחזור לבית.
כאשר אני רוצה שקט אני בורחת למקום שקט.
לחוות הסוסים במושב היא של זוג אנשים
נחמדים שמסכימים לי להיות שם.
אבל יום אחד אמא שלי החליטה לגזול ממני את הדבר השקט היחידי שלי בחיים

הסוסים!!!!!!!!!!!!!!

בלעדיהם אני כדור ענקי של לחץ.במקום זה היא רוצה שאני אפגש עם חברות אבל אני לא מכירה חברות
בגלל שרק השנה הצטרפתי לבית ספר כי זו השנה הראשונה שלי במושב הזה כי אני עצמי עירונית.
אני לא יכולה בלי סוסים הם האויר שלי לנשימה אני צריכה להילחם בכל מחיר!!!

נכתב לפני 14 שנים

6. ספר(פרק 1)

הכל התחל בבוקר,כשהגעתי לכיתה ראיתי פתק מונח על השולחן שלי:

רון,
אני חושב שזה לא הולך,אנחנו רבים כל הזמן,
כדאי שניפרד.
חן


זה לא קורה לי?! בן נפרד ממני!בדרך כלל זו אני שנפרדת מהם אבל הפעם הוא נפרד ממני.אני לא מאמינה זה יהרוס לי את הכל.חשבתי.אחרי זה היום המשיך והתקלקל.המורה כתבה לי איחור לא עשיתי שיעורי בית בהנדסה המבחן במטמטיקה היה על הפנים.חזרתי הביתה מבואסת.אכלתי הכנתי קצת שיעורים וראיתי טלויזיה ויצאתי לשחק כדורסל במגרש
אבל עם המזל שלי,התחלתי לשחק והתחיל לרדת גשם חזרתי הביתה רטובה עד שד עצמותי.אני לא יודעת מה קורה לי אבל פתאום הכל נראה לי כל כך שחור וקשה... אולי זה בגלל זה שכולם צוחקים בגלל שהוא עזב אותי ואולי זה בגלל העומס בבית ספר-רון אכלת ארוחת ערב?אמא שלי הפריע לי להמשיך להרהר.לא!מה יש לאכול?צעקתי.מה שאת רוצה ואת יכולה להכין לעצמך חביתה אני צריכה לנסוע לישיבה דחופה.היא ענתה לי.אמא שלי כמעט לא נמצאת בבית ודברים שלי נמצאים בסוף רשימת העדפויות(דרך אגב אני הבת היחידה)והיא אפילו לא שואלת אותי,האמת היא שאני עצמאית לגמרי.הכנתי לי ארוחת ערב שכללה סלט חביתה וצנים.אחרי זה התקלחתי התארגנתי לשינה י ספר לפחות שעתיים.
כשאמא שלי העירה אותי השעה היתה כבר שבע וחצי.התארגנתי מהר (בלחץ)כמעט איחרתי לתחנה(אותי אוסף אוטובוס).בבית ספר הציקו לי הרבה ילדים ובתוכם שיר וחן(החבר שלי לשעבר)שהפריעו לי וכמעט הלכתי איתם מכות.כשחזרתי הביתה התחלתי להכין שיעורי בית כשפתאום מצאתי פתק בתוך חוברת מטמטיקה:
אותך אני אהוב,את היחידה שאני רוצה
אין אחרת.יפה,חכמה,חמודה ומדהימה כמוך.

חיפשתי בפתק מי זה יכול להיות אבל הפתצק היה מודפס ולא היה כתוב עליו שם לכן שמרתי אותו במגירה שלי.בשיעורים כבר לא יכולתי אז ראיתי טלויזיה.

(המשך יבוא......)

נכתב לפני 14 שנים ו-5 חודשים