כשאני מסתכלת בעיניו אני רואה את הים

כשאני רואה את שערו החום אני מרגישה את האדמה

כשהוא מדבר איתי אני מרגישה בעננים

אבל כשהוא עם מישהי אני טובעת בעצמי...

כשאני מסתכלת בעיניו הכחולות עמוקות כמו הים אני מרגישה פרפרים בבטן,שערו החום הארוך קצר מבולגן באופן יפיהפה ובלתי מוגדר.כשהוא מסתכל עליי יש לי הרגשה מוזרה של ריחוף,וכאילו הוא רואה מה יש לי בלב והוא יודע מה אני מרגישה כלפיו.אני מכירה אותו מהגנון הוא מהמושב שלי אבל רק פעם אחת התיחסנו זה לזה ברצינות,זה היה בכיתה ג'...

מאז שקיבלנו את ההודעה לקחתי את המכתב לכל מקום.

גם לבית ספר אפילו לחווה.בסוף אמא שלי הסכימה לי כי היא אמרה

שזה מה שאבא היה רוצה.יום אחד כשהייתי בחווה שטפתי את הסוסה,

הנחתי את המכתב בצד כדי שלא ירטב.מה זה המכתב הזה?קפצתי ברגע ששמעתי את הקול

ואחרי זה נרגעתי זו היתה בעלת החווה.זה המכתב של אבא שלי שכתוב שם על מותו?

עניתי.זה לא יכול להיות....זה..זה לא יכול להיות...מילמלה לעצמה האישה.

מה לא יכול להיות?

חשבתי ש...חשבתי שזה...היא שוב מילמלה

מה חשבת?

ככה קיבלתם את הבשורה?היא שאלה

כן ככה,למה?

כי אף לא מקבלים הודעות על פטירה רק על ידי חייל!היא ענתה תוך כדי היא התחילה להרים קצת את הקול.

מה זאת אומרת?ואיך את יודעת את זה?שאלתי

היא הסתכלה עליי ואמרה לי בואי.באתי אחריה,נכנסתי לבית שלהם ופתאום ראיתי תמונות של מישהו שהוא לא אחד מהזוג הוא פשוט שילוב של שניהם...

היא עצרה כאשר הגענו לחדר,הוא היה מבולגן מאוד כאילו אף אחד לא נגע בו המון שנים.

זה החדר של הבן שלנו עומר.

הוא שירת בצבא בתור קרבי.אחרי השירות הצבאי הוא התחתן ועשה ילדים,2...היא מילמלה משהו שלא שמעתי.

בתחילת מלחמת לבנון השנייה הוא הוזעק לחזית והוא מת במקום מירי מחבלים.

את ההודעה על זה קיבלנו על ידי חייל שהגיע אלינו הביתה.קולה נשבר:החייל אמר שהוא הציל את כל הפלוגה שלו כי הוא יצא ראשון הרג את המחבלים חוץ מאחד שירה לו בלב.

איך זה שלא ראיתי את הנכדים שלך?שאלתי

כי הם ל אנמצאים פה הם בארצות הברית,מאז עומר מת אמא שלהם עברה לארצות הברית ודחתה כל קשר מאיתנו כך שלא ראיתי את הנחדים שלי המון זמן.הי ענתה

יש לי שאלה אחת,איך המכתב מזויף אם ראיתי איך קוברים את אבא שלי?!שאלתי

ראית מה יש בארון?

לא

אז הכל יכול להיות! היא ענתה בפסקנות.

אז איך אני אוכיח את זה?

את זה את צריכה לגלות....