עוד לילה שאני מתעוררת מחלומות שרודפים אותי. שאני שוכבת מכורבלת בשמיכה החמה שלי. שאני בוהה בחושך ומנסה להבין למה החלומות האלה חוזרים אליי. מאז הלילה ההוא אני אדם אחר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני זוכרת רק חלקים מהלילה ההוא. איך ישבתי לאור המדורה החמימה. איך הוא חיבק אותי, וחשבתי שאני האדם הכי מאושר בעולם.
אלכס נתן לי משהו לשתות. ואני סמכתי עליו. כשהלכנו ניהיתי מטושטשת, ופתאום הרגשתי רע על שעזבתי את הבית. פתאום הבנתי שאני רוצה הביתה. ביקשתי מאלכס שילווה אותי בחזרה. באמצע הדרך הוא עצר והתחיל לנשק אותי. הריח של העשן של הסיגריות והאלכוהול שנדפו מפיו גרמו לי לתחושת ניתוק.
לא רציתי לנשק אותו. הוא הצמיד אותי לקיר והמשיך לנשק אותי. אני לא זוכרת אחר כך כלום, רק שמצאתי את עצמי עירומה על שפת הים, פצועה ומדממת.
מאז כל לילה אני רואה את המבט שלו בין הצללים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
