פורומים » אקטואליה
נושאים חמים המעניינים אותנו
כתיבת הודעה חדשה בפורום אקטואליה
» נצפה 10642 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים נישואי גאווה, אבל לא כאלה שאפשר להתגאות בהם פָּלִימְפְּסֶסְט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4111584,00.html
אני מוכרחה לומד שאותי באופן אישי זה מעציב. נכון, זה לא נעשה בכפייה, אבל עצם התפישה שהם צריכים לחיות במסגרת "נורמטיבית", ושהילדים שלהם עלולים לשנות את נטייתם המינית עקב כך צורמת לי מאוד.
מה דעתכם?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים למה זה מעציב אותך? yaelhar
יש כל כך הרבה וריאציות על זוגיות, גם הטרוסקסואלית לעילא, למה שהפיתרון הזה יגרום לך עצב?
הומוסקסואלים - גברים ונשים - חיים בתוך החברה, שחלקה משדר רתיעה עד דחייה ושנאה מנטייתם המינית. אנשים אינם חיים טוב באווירה של דחייה. אלה מבינהם שרוצים להסוות את נטייתם המינית ולנהל חיים שנתפסים אצלם כלגיטימיים, למה שבחירתם תעציב אותך?
ובעניין הרבנים - אני דווקא מעריכה במקרה הזה את נכונות הרבנים לקבל את הנטייה המינית "החריגה". זה לא טריוויאלי לאנשים שהפנימו איסורים בנושא, והייתי שמחה לקרוא על יוזמות מהסוג הזה שהולכות לקראת בני אדם, ולא שוללות מהם כל זכות ודוחות אותם.
ומובן שהומוסקסואלים (גם דתיים/יות) שאינם רוצים להסוות את נטייתם, יכולים לחיות עם בן זוגם באופן גלוי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים זה לא כזה פשוט פָּלִימְפְּסֶסְט
מי שבוחר להינשא על אף נטייתו המינית עושה זאת מתוך חוסר ברירה, הלוא אם הייתה האפשרות לחיות עם בן זוג בקהילה הדתית זה לא היה נחשב כזה טאבו.
הרצון להסוות את הנטייה המינית הוא מה שמעציב אותי, מאחר וזה נושא הרבה יותר רחב רק ממין, אלו חיי רגש שלמים שנמנעים מהם - בכסות אותו לחץ חברתי של חיים "נורמטיבים".
הרבנים לא פועלים מתוך נאורות של קבלת הנטייה, אלא מתוך רצון לשמר את המסגרת הזוגית של אמא-אבא-ילדים. אז הם מעודדים נישואים בין אנשים שבפועל אין ביניהם משיכה בכל מישור שהוא (אהבה חברית אינה נכנסת לקטגוריה). זאת לא קבלה, זאת התעלמות. זה לומר "אני מכיר בחריגותך, אבל אומר לך להתגבר עליה".
הומוסקסואלים דתיים לא יכולים לחיות עם בני זוג באופן גלוי, זאת למעשה הבעיה. גם אם הם מסוגלים לעשות זאת התגובות מהסביבה לא חיוביות בלשון המעטה, וזה באופן כללי לא נפוץ. הם צריכים להתמודד על בסיס יומי עם איסורים הלכתיים, ואפילו דבר טריוויאלי כמו לקיים חיי משפחה נמנע מהם.
היופי בזוגיות הוא שהיא נעשית מתוך בחירה, אהבה הדדית והבנה הדדית - בזוגיות שמציעה הרבנות להומוסקסואלים לא נמצא הגורם של אהבה הדדית. לא עצוב?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים לא מסכימה לחלק מדברייך: yaelhar
חלק מההומסקסואלים - דתיים וחילוניים - מתקשים לקבל בעצמם את נטייתם המינית, ומתקשים לחיות בעם בן זוג בן מינם. הם מחפשים פיתרון, והפיתרון הזה יתאים להם. למעשה מה שמצער אותך הוא המצב החברתי הכללי (ותתפלאי כמה חילוניים יירתעו וידחו בשאט נפש בן/בת הומוסקסואל)
הקהילה הדתית היא כמו שהיא. מי שרוצה להיות חבר בה, חייב לקבל את חוקיה. היום יש אפשרות (שלא היתה קיימת בעבר) לעזוב אותה אם היא לא מתאימה לך. גם אני לא חושבת שהרבנים פועלים מתוך נאורות, אבל לפחות הם מקבלים את התופעה ומציעים פתרון שיקל על בני קהילתם. לא הייתי מצפה מקהילה דתית - או מאיש דת - לקבל את ערכי הליברליים - ואני חילונית למהדרין - כי אז היא לא היתה קהילה דתית, אלא קהילה חילונית...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים פה קבור הכלב פָּלִימְפְּסֶסְט
הם מתקשים לקבל את הנטייה שלהם בגלל המסרים שהם מקבלים מהחברה. אם הם היו חיים בחברה מקבלת (גם חילונים, במידה והם חיים עם הורים/משפחה שסולדת מהנטייה, הם בבעיה) הם לא היו צריכים לסבול מספק עצמי.
הפתרון הזה הוא המוצא האחרון שלהם, וגם הוא נבחר לאחר לבטים ארוכים מאוד, וכפי שקראת- לאחר שטיפולי המרה לא הצליחו. זה לא מענה על מצוקה נפשית. אותי מוציא מהדעת שהם אומרים שיוכלו להשיג מהצד סיפוק לצרכים מיניים, ומפתירים את זה בתור סוגיה שהיא בין האדם לאלוהיו - כי פה השורש של כל העניין, זה רק קטע חברתי באצטלה של מצוות פרו ורבו וקדושת הנישואין.
כמה באמת בוחרים את החברה בה הם חיים? רובם המוחלט של בני האדם נולד ומת בחברה בה נולד. אם יציאה בשאלה הייתה דבר כל כך פשוט, לא היינו מנהלות את השיחה הזאת. מעבר לזה אני מסכימה איתך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים אם הנקודה שלך yaelhar
היא שהחברה עדיין אינה מספיק נאורה כדי לקבל את שונות חבריה - אני לא יכולה להסכים איתך יותר.
יחד עם זאת - לבקש לשנות חברה שכלליה מוגדרים, לחברה שתהלום את ע ר כ י - זה כשלעצמו לא מספיק סובלנות (לדעתי). אני הייתי מסכימה עם כלליהם, כל עוד הם פותרים בעיות לפרטים בקהילתם, וכל עוד האפשרות לפרוש מהחברה הזאת שמורה ליחיד, שלא יכול לשאת את כלליהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים ובכן פָּלִימְפְּסֶסְט
קשה לי להיות סובלנית כלפיי חברה שלא מסוגלת לקבל את הפרטים בה כמו שהם (אגב, זה פתח נרחב לביקורת על כל חברה קיימת).
אני לא חושבת שאני צריכה להביע סובלנות כלפיי עמדות אנטי-סובלניות. על אותו משקל אני לא חושבת שאנטישמיות או גזענות הן לגיטימיות.
אם בעלי הנטיות המיניות השונות בוחרים להישאר במסגרת שמאפשרת להם רק אושר קונפורמי, מוותרים על החופש האישי, באמת שאני לא יכולה לעשות הרבה בנוגע לזה.
אבל אני מביעה אכזבה עמוקה מכל מערכת שפועלת על סמך חוסר הבנה של תופעה, וממרכיבים נוספים שהופיעו בכתבה כמו טיפולי ההמרה, המחשבה שילדיהם עשויים לפתח נטייה מינית דומה, שבמהלך הזמן הם יתרגלו ואף יהנו ממין קונבנציונאלי וכו'.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים אם כך את צפויה לאכזבה גם לגבי החברה בה את בוחרת לחיות. yaelhar
לא מזמן דיברתי עם אם שחשדה שבנה בן העשרה הוא הומוסקסואל. לא דתיה, לא בשוליים. מעמד בינוני גבוה. הרבה דמעות היא שפכה בנושא, למרות ההסברים שקיבלה, ופעם אחת התחלק לה "הייתי מעדיפה סרטן...". היא לא התכוונה לזה והרגישה רע מאד עם האמירה. אבל האמירה נאמרה, וגם המחשבה מאחוריה.
וגם החברה הלא דתית אינה מאפשרת ממש אושר לפרטיה. האושר של היחיד תמיד מוגבל על ידי החברה בה הוא חי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים ברור לי פָּלִימְפְּסֶסְט
לכן הקפדתי לומר שזה פתח נרחב לביקורת על כל חברה קיימת. החברה החילונית לא מהווה עבורי את הדגם הנאור אל מול החשכה הדתית.
אבל לפעמים (לפעמים, תלוי איפה) יותר קל בה, גם מבחינת מיצוי אישי וגם מבחינת קבלה חברתית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים מילת המפתח כאן היא "חינוך", Hill
את צודקת בכך שישנה חשכה גדולה יותר בעולם הדתי, אבל זה לא גורע מהעולם החילוני.
למעשה, הבערות והחשכה ביחס לנושא של אי קבלת האחר, השונה, בין אם זה הומוסקסואל או נכה פיזית/נפשית, זה נובע מהעובדה שכך "חונך" העולם.
מנחילים למיליוני אנשים בעולם, בכל תרבות, חברה, קהילה - שזה פסול. שזה חריג.
בין אם זו הטפה דתית או חברתית או תרבותית - זה מועבר מדור לדור.
מכאן, שזה גדול יותר משיוך דתי.
כמובן שהיום, החברות מפותחות יותר, ישנה חתירה לשוויון וקבלה. (זה התחיל עם תנועת הפמיניזם וממשיך היום לתנועות לשחרור מיעוטים, זכויות אדם וכדומה).
היום מחנכים אחרת.
ובזה זה מסתכם, חינוך.
יש עוד דרך לעשות.. אבל לפחות צועדים בה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים נכון, אבל שימי לב פָּלִימְפְּסֶסְט
אמרתי שהחברה החילונית לא מהווה עבורי את הדגם הנאור - אני לא חושבת שכל העולם הדתי הוא חושך ובערות.
ובכל השאר, אני מסכימה בכל ליבי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים צודקת Hill
לא כל העולם הדתי הוא חושך ובערות, הוא הרבה יותר מזה. הוא מורכב גם מהרבה יופי, חכמה.
זה מתקיים אחד לצד השני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים הבעיה שלי פָּלִימְפְּסֶסְט
היא עם החלקים המבוססים על בורות - בכל עולם תרבותי שהוא, גם בעולם החילוני.
בבורות, באיגנורנטיות, בחוסר הרצון לדעת טמון החושך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים נכון Hill
וזה ממשיך בפחד וסלידה מהשונה, מהאחר, מהכביכול לא נורמטיבי.
מי בכלל מגדיר מהו נורמטיבי ו"נורמלי"? - אמות מידה מסוימות שקיימות בכל חברה, תרבות. ומי קובע את אמות המידה הללו?
ולמה כל סטייה מהן הופכת מישהו לחריג?
לקיים הלך רוח מסוים על חשבון מי שאתה באמת - זה מעמיק את הפער ואת החשיכה.
ילדים קטנים בגן, לא יודעים להבדיל בין שחור, ללבן, לסיני, לאסייתי. הם מתחברים, כי החיבור הזה נעים להם, עושה להם טוב.
הם לא סולדים מהשונה מהם, כי הם לא מגדירים "שונות", בעולם שלהם זה לא משחק תפקיד, השונות הזו.
ואז הם גדלים ל"הבנה" ולחינוך קלוקל, שצריך להתנהג בצורה מסוימת, ולהשתייך לחברה/מעמד/גזע מסוים. זאת התפיסה שמחנכים אותם בבית. ולא תמיד זה במודע. לא תמיד זה חינוך לגזענות.
זה פשוט מה שההורים מכירים, מה שהם חונכו.
זה חינוך שמושרש בכל תרבות, חברה וקהילה. וכך זה מתבסס.
אז יש כאלו שגדלים לעולם הזה, שוברים מוסכמות, ולא מטפחים את הבורות הזו, אלא מחנכים אחרת.
מתערבבים עם הכביכול "שונה", מכירים אותו, לומדים אותו..
רק חבל שבנושא ההומוסקסואליות, ישנה עדיין רתיעה חשוכה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים בינתיים כל מה שנשאר פָּלִימְפְּסֶסְט
עד שנהיה האוטוריטות היחידות שיחנכו בני אדם, זה לשיר לעצמנו את society של אדי וודר...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים עם זה אני מסכימה בהחלט... yaelhar (ל"ת)
-
-
-
-
-
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים אלו שתי גישות שונות לביא
תארת יפה את המצב.
המסגרת של "אבא-אמא-ילדים" היא ערך בעם ישראל.
גם עם הקושי הספציפי הזה צריך להתמודד, לא לנופף בו ברחוב בגאווה.
אמנם זה מנוגד לרוח בעולם המערבי, אך למה את משייכת זאת לעצב?
אלו שתי גישות שונות להתמודדות עם התופעה, כיצד את מחליטה מי מביניהם נכונה יותר?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת פָּלִימְפְּסֶסְט
כי המצווה הזאת אומרת - תתעלם מהצרכים הבסיסיים שלך. אתה רוצה אהבה? זה לא חשוב, חשוב שתקיים תא משפחתי.
זאת לא התמודדות עם התופעה, התמודדות ראויה היא לענות על הצורך של האדם ביחסים קרובים עם אדם אותו הוא אוהב, על ידי כך שמספקים להם מסגרת בה יוכלו לחיות ביחד. לא להגיד להם להתגבר על עצמם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-1 חודשים בלי להתייחס לנושא של הומוסקסואליות, בלי להכנס לזה, אני רוצה לדבר על נישואין ללא אהבה. אפרתי
את יודעת כמה זוגות חיים בחברות וידידות ואהבה אין שם? או שהיא לא הייתה מלכתחילה, כי הנישואין מראש נעשו בגלל סיבות אחרות (למרות שבני הזוג חשבו שהם מאוהבים), או שהיא הייתה ונמוגה, כי יש אנשים שאוהבים את הבלתי מושג, וברגע שהוא שלהם הוא לא "שווה", או שהם השתנו ואז גם האהבה מתה.
אז מה הפתרון? לפרק את הנישואין?
לחפש אהבה במקום אחר כשנמצאים עדיין במסגרת הנישואין?
קשה.
אז אהבה בנישואין היא בטוח חשובה ביותר, אבל הסיכוי שלה לשרוד באותה עוצמה במסגרת מונוגמית במשך 50 או 60 שנה, הוא קלוש. האהבה משנה את פניה ונעשית הזדקקות, משענת, פחד מבדידות, נצרכות, ידידות ועוד קשת של רגשות, מהם סותרים.
אולי זה שייך לשאלה של לביא מה זאת אהבה.
בואו נניח שזוג ממוצע נישא מתוך אהבה ענקית, התאהבות, התאמה, הכל.
שנתיים-שלוש או חמש שנים אחר כך, אחד מהם או שניהם מתאהבים במישהו אחר. קורה. יש כבר ילדים, מחוייבות אישית, מחוייבות חברתית, ידידות גדולה. מה עושים?
נניח שהולכים אחרי נטיית הלב ומפרקים את המשפחה. נישאים למושא האהבה ועוד שבע שנים שוב התאהבות באחר. מכיוון שאנחנו לא אליזבט טיילור, יש להניח שרובנו לא ינהל שבע או שמונה מערכות התאהבות או נישואי אהבה בחייו.
מה שאומר שרוב רובה של האוכלוסיה ה"סטרייטית" לכודה גם היא בנישואי פשרה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-1 חודשים נישואי פשרה פָּלִימְפְּסֶסְט
אומנם הניסיון שלי במערכות נישואין מועט (עד אפסי), אבל אני מבינה על מה את מדברת. למרות זאת, אני לא בטוחה שצריך פשוט להשלים עם הפשרה הזאת, זאת אומרת, כמובן שלפרק את המשפחה זה דבר קשה ומורכב, אני לא אומרת שצריך לזרוק חיים שלמים לפח - אבל לא חסרות דרכים ללבות את האהבה חזרה במערכת היחסים. אני לא מדברת על התאהבות גדולה, אבל מינימום של רחשי חיבה.
העניין הוא שאני נוטה לעשות הפרדה בין התאהבות לאהבה, אולי זה מתקשר למה שלביא שאל. יש את הcrush, ההתאהבות, הפרפרים בבטן, שינויים דרמטיים במצבי רוח (כשאתם ביחד זה אושר, כשלחוד זה דיכאון). אולי על גבול ההערצה לבן הזוג. הצרכים האישיים מתגמדים למול הרצון לספק ולשמח את השני.
אהבה היא משהו יותר מוצק ורגוע, היא מערבת בתוכה המון כבוד ואת היכולת להסתכל בצורה מפוקחת אחד בשני, להכיר גם בפגמים אבל בכל זאת לאהוב (מה שבהתאהבות פשוט שוכחים מהם). זה ידוע שתוך פרק זמן של שנתיים-שלוש ההתאהבות מפסיקה. אם הזוגיות היא באמת טובה, ושני בני הזוג מתאימים אחד לשני וחולקים חיים מבלי לשכוח את עצמם, הרי שהאהבה רק מתגברת ומייצבת את הקשר. אבל אם ההתאהבות חולפת וההתאמה אינה מושלמת כמו שהם נטו לחשוב, הקשיים עשויים למחוק גם את האהבה עצמה. וההסבר שנתת לאהבה בזוגיות בת 50-60 שנה, היא אומנם הופכת למן נוחות, אבל אני לא חושבת שזוגות שמחזיקים כל כך הרבה זמן מעמד באמת לא אוהבים אחד את השני. אם הם רק חיים באותו בית, זה לא הופך אותם לבני זוג. אם יש טיפול ואכפתיות ואמפתיה, אפשר לראות בזה דגם של שאריות האהבה.
ובכל זאת, הנושא הראשי שדיברתי עליו הוא הומוסקסואליות. האם רק מכיוון שזוגות רבים נופלים קורבן לנוחות ולפשרה, זה לגיטימי למנוע מראש אפשרות לאהבה כנה וגדולה מבעלי נטיות הומוסקסואליות?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים במיוחד לכבודך לביא
פתחתי שרשור חדש "מהי אהבה?".
מוזמנת לכתוב שם מה היא בעיניך. אולי נגלה שאנחנו מדברים על דברים שונים.
http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=128878
שימי לב שבשביל להקים תא משפחתי, בד"כ אנשים אלו זקוקים לסיוע - פשוט כי זה לא בא להם בטבעיות.
מנגד, בשביל "יחסים קרובים עם אדם אותו הוא אוהב" אין צורך בשום סיוע - כי זה בא להם בטבעיות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים לפני שאתייחס לשרשור פָּלִימְפְּסֶסְט
מה זאת אומרת שאנשים אלו זקוקים לסיוע כדי להקים תא משפחתי? אי האפשרות להיכנס להיריון?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים תא משפחתי לביא
תזכורת.. משפחה מורכבת מאב המשפחה, מאשתו (אחת או יותר) ומילדיו.
את יכולה להגדירה בצורה שונה, אך זו לא תהיה משפחה, אלא משהו אחר.
לא חסרים אילוצים בחיים המובילים אנשים לחיות במשפחה חסרה, כשהאשה מתאלמנת, כשההורים מתגרשים, כשאין אפשרות להביא ילדים לעולם וכדומה.
כל סיוע שמאפשר לאדם מלכתחילה להקים משפחה הוא מבורך.
מדוע את חשה צורך למנוע זאת מהם דבר כה בסיסי ואנושי?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת פָּלִימְפְּסֶסְט
"משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם.
במרוצת המאה העשרים ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.
התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים. אך קמה התנגדות לתפיסה זו, משום שמשתמע ממנה שכולם חייבים לאמץ מידה אחת של התנהגות מוסרית. ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות מתוך קרבה. כלומר, אנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא."
אני לא רואה שכתוב גבר ואישה.
וזוגות הומוסקסואלים הרבה יותר ממוזמנים לחיות בתא משפחתי, אפשר גם לאמץ ילדים. וכללות הכל, אם לחיות עם אישה לא יסב להם אושר, מה טוב בלקיים משהו בסיסי ואנושי?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים את נוגעת בנקודות מפתח לביא
בתמצית:
- בחברה המערבית מושגים רבים קיבלו משמעות "רחבה" יותר.
- קמה התנגדות למידה אחת של התנהגות מוסרית.
- ובכלל מה טוב לקיים משהו בסיסי ואנושי אם הוא אינו מסב לך אושר.
אכן, אלו ערכים השונים מערכיו של עם ישראל.
הערכים והמוסר המערבי לא הוכיחו את עצמן עבורנו.
המרדף אחרי מקסם האושר, השמת ה"אני" במרכז העולם, מוסריות עפ"י נוחות, מתירנות עפ"י נוחות. הסרת משמעות מהייחודיות של כל אדם במרדף אחר מקסם השיוויון.
וכן, גם הסרת כל משמעות מהמילים. אפילו "רב" יכול לציין אדם משכיל רפורמי.
ומשפחה.. עם אחוזי הגירושין הנוכחיים, מוסד המשפחה הוא אחד מקורבנות ערכי המוסר המערבי.
אז עבור מי שלא מתייחס להלכה, אין שום צורך בפתרון, כי לא עולה כל קושיה. כפי שציינת, תרבויות רבות העלו על נס את התופעה.
ועבור מי שכן מתייחס להלכה - מדוע לא לעודדו להעזר ברבנים הבקיאים בהלכה למציאת פתרון יצירתי לבעייתו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים הודעה בכלל לא שמחה ללא כותרת פָּלִימְפְּסֶסְט
חבל לי שזו הדרך שאתה בוחר לנהל את הדיון. לא השמצתי את הדת, התייחסתי לרעיון מסויים שהועלה והבעתי את דעתי על העובדה שיש כאן התעלמות מצורך בסיסי.
הדברים שאתה אומר על החילוניות נובעים מתוך התבוננות לא נכונה על ההיסטוריה, מתוך סלקטיביות. החילוניות לא מתעסקת באושר יותר ממה שהדת מתעסקת באושר ובלהגיע לרמות רוחניות גבוהות על ידי מילוי מצוות - המרדף הזה הוא דבר מודרני בשם ניו-אייג'. "האני" אינו במרכז העולם אלא במרכז החיים האנושיים, זאת אומרת שהאדם עוזר לעצמו ועוזר לאחרים מבלי להסתמך על יישות חיצונית, ועל ידי הכרה בערך שלו כיצור חי. המוסר הוא לא על פי נוחות אלא על פי חוקים חברתיים, וזו גם ההגדרה למוסר. אין משמעות החילוניות ניהיליזם. וגם המיתרנות אינה מוחלטת, גם בחילוניות יש טאבו - אבל הגבולות יותר רחבים מאשר בדת. המרדף אחרי השיוויון אינו לקבוע שכל בני האדם זהים, אלא שאיפה לכך שכל אדם יוכל למצות את עצמו על ידי הבאת בני האדם לנקודת מוצא דומה, באופן כזה שכסף/מעמד/צבע עור/מגדר/נטייה מינית וכו' לא יהוו מכשול - מיצוי אישי על ידי יכולות, כישורים אינדיבידואלים. מי שטוען שבני האדם זהים אינו מייצג את החילוניות. אף אחד לא מייצג אותה למעשה.
ההגדרה של רב הוא סמכות דתית ביהדות, מי שמוסמך לרבנות נחשב רב - אני לא יודעת ממתי משכיל רפורמי נחשב רב.
ומשפחה - כי באמת עדיף לחיות בבית שהזוגיות בו הרוסה, ולשאוף לקיים כלפיי חוץ את המודל המושלם, מאשר לעשות בחירה מושכלת ולהחליט שדרכי בני הזוג נפרדות. הרבה זוגות הולכים לייעוץ ושואפים לשלום בית, ולא מוסד המשפחה הוא הקורבן, אלא הנישואים, מכיוון שהיום לא חושבים פעמיים לפני ששוברים את הכוס. בחברה הדתית הגירושין הם עסק מתוסבך עם תדמית שלילית, אז פלא שלא מתגרשים?
שיעזרו ברבנים, שיבושם להם - אבל אתה עושה פישוט יתר למצב. הם ניגשים לפיתרון הסופי הזה רק אחרי שניסו פעולות אחרות כמו המרה, שבזה שום רב לא יכול להיות בקיא, כי זה מבוסס על בורות מוחלטת. הנישואים האלה הם ניסיון אלגנטי לגרום להם להישאר במסגרת הדתית, כי הפחד שהם יחיו עם בן זוג ויאמצו ילד גדול מידי. במקום לקיים משפחה מאושרת, דוחפים אותם לזוגיות מקובלת.
בבקשה ממך, אל תעשה דמוניזציה לחילוניות ואני לא אעשה דמוניזציה לדתיות. המערב הביא לך את המחשב, את האינטרנט, את החשמל, וקצרה היריעה מלספור את כל נפלאותיו. מוסר לא תלוי בדתיות האדם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים נפגעת ממני? לביא
אם כך, הרשי לי להתנצל.
כתבתי על מוסר מערבי שבבסיסו הוא נוצרי, ולא על חילוניות.
לא אמרתי שהמתירנות היא מוחלטת, אלא שהיא נקבעת, כמו יתר הדברים, עפ"י נוחות.
להניח שרב לא בקיא, או לא יכול להיות בקיא בכל מה שקשור בבני אדם, זו טעות.
התמחותם היא בקשר עם בני אדם ובמציאת פתרון עפ"י ההלכה לשאלות שהם מעלים.
התקדמות המדעית לא דורשת התדרדרות מוסרית כך שלא הבנתי מה הקשר למחשב, אינטרנט, חשמל וכד'.
מוסר, עפ"י אמות המידה של עם ישראל, מצריך עבודה על המידות ושמירת מצוות. "דתיות האדם" בלשונך.
אי אפשר לברוח מכך.
זה לא אומר שחברנו הטוב ה"חילוני" איננו מוסרי, אלא פשוט שהוא פחות חילוני משהוא חשב.
ובכלל, הרב קוק, שחי כש"חילוני" עוד היה נקרא "חופשי", לימד שזו סתם מחיצה של בידול שאין לה מהות במציאות.
ובחזרה לנושא המרכזי, לכל אדם יש קשיים ואתגרים, חלקם ממש קשים מנשוא. נאחל בהצלחה לאלו שמתמודדים עם הבעיה ולא נשפוט אותם על הדרך בה הם בחרו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים זה לא רק בתוך הקהילה הדתית, רבים רוצים ילדים ומשפחה 'נורמטיבית', ומחפשים את הפיתרון הזה דובה
חברי הטוב מצא בת זוג לחיים שחיפשה גם היא פיתרון, הוא רוצה לגדל ילד בלי מבטים ובמצב בריאות נפשי וישנו אתר שידוכים שמאפשר לבחור לסבית, סטרייטית ולאיזו מטרה במיחד עבור גייז.
מצא גרושה שהוריה לחצו ונמאס לה מגברים. שניהם בעד יחסים פתוחים, והם מסתדרים בכלל לא רע, ילד עוד מעט בן 6.
זה אפילו לא עניין של דת ואיך הם מביטים על העניין, כי הגענו למצב בו כל זו שני מתגרש בישראל.
בקלות דעת בלתי נסבלת נשים מוותרות על גבר ובוחרות להביא ילד לבד, והאופן בו מציגים גייז- כהוללים חסרי מעצורים שמחפשי יחסים מזדמנים ולא חיי זוכיות- זה לא תורם.
חיי הזוגיות בישראל לא נורמטיבים משום בחינה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים .....דובה.....חברים מאוד מענינים יש לך..... Disraeli
.....תיראי לאן נושבות הרוחות היום בגיל שבע עשרה..... מי היה מאמין לזה.....
כמו שאמר .....המנהיג..... זה הכל עים החינוך.....
.....דובה אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו עדין חברים..... אפילו שאני לא הומו... אני לא דופק בתחת... אין לי חברים או חברות לסביות... גם לא במישפחה... את יודעת כניראה שמיזמן הייתי תולה אותם.....
.....מה לעשות ישר קפיטליסט מחפש רק עוד ועוד כסף..... לא מחפש מזדה 3 או מזדה 4 טוב לי עים הפיקהופ.....
אני לא בטוח כבר עים אנחנו מיסתובבים עים אותם האנשים..... מה את אומרת דובה ?.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים רגע, אתה לא הומו??? כי אתה ממש אוהב לדבר על תחת דובה
אחד מידידי הטובים ביותר הוא הומ. והפסד למין הנשי...
כבר תיכננתי להתחת עם אחד, כי הגברים בישראל לא משהו בכלל. מעניין אותם רק שהבחורה לא עשתה תפקיד יותר קרבי מהם בצבא, ושהם יהיו המפרנסים.
מזל שמצאתי איזה בחור טוב וסטרייט.
אני יודעת שאתה חושב שאין לך איזה הומו במשפחה, אבל יש. תאמין לי- בכל משפחה יש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים .....דובה.....איפה ? איפה הוא..... Disraeli
.....פעם חשבתי שגיסי הוא הומו..... אבל אחותי הירגיע אותי.....
בנינו דובה אני לא במאה אחוז בטוח.....חחח...
.....החתן שלי וברוך השם יש לי רק אחד..... גם עליו עברו לי בראש שהינה ההומו הראשון עומד להיצטרף למישפחה..... גם פה עבדה מערכת כיפת הברזל המישפחתית והירגיע אותי.....
.....בנינו דובה אני לא במאה אחוז בטוח.....
דובה אני מדבר על תחת של נשים מימתי הומו שמכבד את עצמו מיתקרב לאזור הזה בכלל
.....זה הרי מחוץ לתחום בישבילו..... טוב שמצאת לך ישר אחד כמעט שחיברתי אותך עים הבן המאומץ שלי.....
איזה מזל מישמים כניראה שהיית משגעת אותו לגמרי
.....איך שלא יהיה לא שמעתי מימנו כבר יותר משלושה חודשים..... הוא נימצא על הטנסי בליסטיק מיסול סבמרין..... כניראה לי חופי לוביה.....
.....מי עוד יש לך ברשימה השבוע ?.....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים השבוע אני עובדת ומיד אחרי- נחה דובה
זה התיכנון שלי. להרגע ולא לעשות כלום ולחזק את הבריאות ואת הגוף והנפש.
כמו שאני מכירה את עצמי זה לא יקרה... אבל חייבים לא?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים .....דובה.....בגילך את חייבת לנוח..... Life is a Dance for you to Dance ..... Disraeli
.....איך שאת מרגישה..... יש בנינו שגם אחרי עשרים שעות של שינה הם עדין עייפים.....
ויש בנינו שאחרי עשרים דקות של שינה הם קמים ורוקדים.....
.....אנחנו ניראים אותו הדבר..... אבל באותו הזמן אנחנו מאוד שונים.....
אנחנו אוהבים לאהוב אבל לא את אותם הדברים..... מה לעשות דובה ?.....
.....אנחנו רק ניראים אותו הדבר..... אבל מאוד מאוד שונים.....
עים זה עושה לך טוב..... אז גם אני הולך לניתוח השבוע.....
.....גם לי יש את המלחמה שלי עים השטן..... ואני הולך ליקבור אותו השבוע..... פה ביוסטון.....
דובלה אף פעם לא לישכוח .......... Life is a Dance for you to Dance ..........
.....עיזרי כח..... חיילת.....
http://www.youtube.com/watch?v=tl4_IPADQlM&feature=related
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים הדבר העצוב בסיטואציה ניר
יוזמת הרבנים היא הדבר הפחות עצוב כאן. לשטויות שלהם כבר די התרגלנו עם הזמן. ישראל נו..
אבל עצם העובדה שבני אדם מנסים לעבור איזשהו ניתוח פלסטי-גנטי לכאורה, כדי להתאים עצמם ל'ערכים' מאוד צולעים של חברה מנותקת מהמציאות, זה כבר עצוב. עצוב ממש.
עד כמה אפשר להיות חסר כל עמוד שדרה על מנת לתת למישהו אחר להחליט עבורך מה טוב בשבילך?
אותם רבנים שוודאי היו צועקים 'אנטישמים' לכל אדם שהיה מנסה לשנות את ערכיהם (וכשזה הפוך, זה בסדר), ולו במעט, הם בדרך כלל נטולי רקע ביולוגי ואינם יודעים שיש גנים האחראים לנטיותיהם המיניות של המסכנים, ולכן מנסים לתקן את מה שלא מקולקל.
מכיוון שזה לא ניתן לשינוי, עשויים להיווצר נזקים משפחתיים ופסיכולוגיים לזוגות הללו.
זה לא שווה את זה.
במקום שהם יחיו בשקר של רצייה חברתית כל חייהם, עדיף שהחברה הדתית תתבגר (בצבא למשל מתבגרים, מומלץ מאוד!) ותלמד לקבל גם את מי שנורמלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים תמיד באוויר לביא
קראת עד הסוף במה מדובר?
מדובר באנשים שניסו להשיל מעליהם את הכשל הזה ולא הצליחו. קיימים כאלו (ואל תסיק מכך שכולם כך).
ומתוכם מדובר באנשים שהחליטו לקיים מצוות ומבקשים את עצת הרבנים כיצד להתמודד עם המצוקה הקשה.
סך הכל מדובר על מספר קטן של אנשים עבורם הפתרון רלוונטי.
באו רבנים אמיצים, מהזרם שמוביל את היחידות הקרביות בצבא (ולא כפי שסתם כתבת), ומצאו פתרון יצירתי.
מערכת יחסים בה שני בני הזוג יודעים מראש שלשניהם יש מצוקה דומה.
כל התהליך מבוסס על רצון חזק של הצדדים, בלעדיו הוא לא יצליח.
הנושא מספיק כאוב לאלו שנתקלים בו, אז למה אתה מוסיף על כך?
ניתן לראות זוגות רבים שמקבלים אחד את השני בגלל שלשני בני הזוג יש או היתה בעיה דומה. לעיתים מכשול שהתגברת עליו מאפשר לך לקבל ביתר קלות את אדם אחר שנתקל באותו מכשול.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים לביא פָּלִימְפְּסֶסְט
החיים האלו הם מערכת זוגית שאין בה לא אהבה, לא תשוקה, לא הדדיות רגשית ולא מחויבות רומנטית - אלא קונפורמיזם טהור.
במקום לאפשר להם לחיות כמו שהטבע התכוון (כי נולדים הומוסקסואלים, וכי זאת תופעה נפוצה בלמעלה מ1500 מינים של בעלי חיים, וכי באינספור תרבויות, ואני אפילו מוכנה לספור עבורך, זה נחשב לא רק טקס מקובל אלא גם דבר נעלה), אומרים להם שהפיתרון האחרון לפני אבדון וחיים של בדידות הוא לחיות עם בני המין השני במסגרת שכמו שאני בטוחה שקראת - מתפרקת רוב הפעמים. ואיזה מן דבר זה לומר שהם יחיו עם אישה ויממשו את התאוות שלהם מהצד? מה קרה ללא תנאף?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים רומיאו ויוליה לביא
אנשים ביקשו פתרון, והפתרון נמצא עבורם.
האם הוא מתאים לכולם? ודאי שלא.
אבל הוא מתאים לחלקם.
מדוע מעציב אותך שנמצא עבורם פתרון?
מדוע הפתרון הנ"ל מסתדר הלכתית? אפשר לשאול את אחד הרבנים הנ"ל שלמדו את הנושא. (אפשר גם סתם להגיד מה שנראה לנו, אבל זה לא תורם לכלום)
אחוזי גירושין של 2 מתוך 12 הם אחוזים מצויינים בימנו. מצויינים.
ובאופן כללי - מה זה "לחיות כמו שהטבע התכוון"? כלומר בלי אינטרנט ובלי חשמל ובלי מים זורמים?
כל אחד נולד עם שק מלא חולשות ושק נוסף של אתגרים שבהם יתקל במהלך חייו. אז מה, נרים ידיים? נלבין את מה שלא בסדר? יש מי שבוחר להתמודד מול הקושי ולמצוא פתרונות למצבים סבוכים.
כשמדובר על אנשים שומרי מצוות (כבמקרה הזה), ברור לכולם מהם הערכים ומה מותר ומה אסור - ולכן מחפשים פתרון.
זו לא הנקודה הראשונה או האחרונה שבה עם ישראל פועל שונה מיתר העמים, כך שאינך צרכה להיות מופתעת שיש אינספור תרבויות הרואות בכך דבר נעלה. שיבוסם להם.
"קונפורמיזם טהור" בהגדרתך זה לשמור מצוות? לא פשוט יותר לומר זאת בעברית כמקובל?
ובמנותק מכך - אהבה היא דבר נרכש לאורך זמן. היא לאו דווקא קשורה ליצרים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים מסכימה איתך, אבל פָּלִימְפְּסֶסְט
חייבת לתקן את העוול המדעי שעשית-
הנטייה המינית אינה גנטית, מכיוון שהיא אינה עוברת בתורשה. היא נקבעת על ידי אפיגנים, חומרים כימיים ש"מתלבשים" על הגן ומפעילים אותו, מכבים אותו, מעצימים את ההשפעה שלו וכו'. קיים כמובן גן שאחראי על הנטייה המינית, אבל הקביעה אם תימשך לנשים/גברים/שניהם (או למען האמת, שתימצא איפשהו בסולם קינסי, לרוב לא בשני הקצוות המוחלטים של הומו או הטרו) נעשית על ידי אותם חומרים כימיים. בנוסף, יש השפעות תוך-רחמיות הקשורות להורמונים בגוף האישה בזמן ההיריון, או כפי שמלמדת הסטטיסטיקה - כאשר נולדים שלושה בנים זכרים ברצף, לבן הצעיר סיכוי של 70% להיות בעל נטייה מינית הומוסקסואלית. זה קורה בעקבות נוגדנים שהרחם מיצר, הקשורים לעובדה שהעובר הוא זכר (הידע שלי בנושא הזה די מוגבל, וגם זה תחום די חדש למדע).
לי קשה להבין למה מישהו יעשה החלטה מודעת לחיות בחברה שאומרת לו שהוא פגום או שיש בו טעות, בעיה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים I stand corrected ניר
ובקשר למשפט האחרון בתגובתך, הוא קצת תמים.
יש כל כך הרבה אנשים שלא עושים צעד רק מתוך ההרגל (מתרגלים גם לדברים רעים), או מתוך פחד של מה שיקרה.
אנושי לחלוטין, קל וחומר בחברה שבסיסה מושתת על פחד וציות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים לא תמימות פָּלִימְפְּסֶסְט
אלא זעזוע. ברור לי שהכל נעשה מתוך נוחות או פחד.
הניסיון שלי היה רק להביע עצבות, לא באמת לתהות על זה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
