חבל לי שזו הדרך שאתה בוחר לנהל את הדיון. לא השמצתי את הדת, התייחסתי לרעיון מסויים שהועלה והבעתי את דעתי על העובדה שיש כאן התעלמות מצורך בסיסי.
הדברים שאתה אומר על החילוניות נובעים מתוך התבוננות לא נכונה על ההיסטוריה, מתוך סלקטיביות. החילוניות לא מתעסקת באושר יותר ממה שהדת מתעסקת באושר ובלהגיע לרמות רוחניות גבוהות על ידי מילוי מצוות - המרדף הזה הוא דבר מודרני בשם ניו-אייג'. "האני" אינו במרכז העולם אלא במרכז החיים האנושיים, זאת אומרת שהאדם עוזר לעצמו ועוזר לאחרים מבלי להסתמך על יישות חיצונית, ועל ידי הכרה בערך שלו כיצור חי. המוסר הוא לא על פי נוחות אלא על פי חוקים חברתיים, וזו גם ההגדרה למוסר. אין משמעות החילוניות ניהיליזם. וגם המיתרנות אינה מוחלטת, גם בחילוניות יש טאבו - אבל הגבולות יותר רחבים מאשר בדת. המרדף אחרי השיוויון אינו לקבוע שכל בני האדם זהים, אלא שאיפה לכך שכל אדם יוכל למצות את עצמו על ידי הבאת בני האדם לנקודת מוצא דומה, באופן כזה שכסף/מעמד/צבע עור/מגדר/נטייה מינית וכו' לא יהוו מכשול - מיצוי אישי על ידי יכולות, כישורים אינדיבידואלים. מי שטוען שבני האדם זהים אינו מייצג את החילוניות. אף אחד לא מייצג אותה למעשה.
ההגדרה של רב הוא סמכות דתית ביהדות, מי שמוסמך לרבנות נחשב רב - אני לא יודעת ממתי משכיל רפורמי נחשב רב.
ומשפחה - כי באמת עדיף לחיות בבית שהזוגיות בו הרוסה, ולשאוף לקיים כלפיי חוץ את המודל המושלם, מאשר לעשות בחירה מושכלת ולהחליט שדרכי בני הזוג נפרדות. הרבה זוגות הולכים לייעוץ ושואפים לשלום בית, ולא מוסד המשפחה הוא הקורבן, אלא הנישואים, מכיוון שהיום לא חושבים פעמיים לפני ששוברים את הכוס. בחברה הדתית הגירושין הם עסק מתוסבך עם תדמית שלילית, אז פלא שלא מתגרשים?
שיעזרו ברבנים, שיבושם להם - אבל אתה עושה פישוט יתר למצב. הם ניגשים לפיתרון הסופי הזה רק אחרי שניסו פעולות אחרות כמו המרה, שבזה שום רב לא יכול להיות בקיא, כי זה מבוסס על בורות מוחלטת. הנישואים האלה הם ניסיון אלגנטי לגרום להם להישאר במסגרת הדתית, כי הפחד שהם יחיו עם בן זוג ויאמצו ילד גדול מידי. במקום לקיים משפחה מאושרת, דוחפים אותם לזוגיות מקובלת.
בבקשה ממך, אל תעשה דמוניזציה לחילוניות ואני לא אעשה דמוניזציה לדתיות. המערב הביא לך את המחשב, את האינטרנט, את החשמל, וקצרה היריעה מלספור את כל נפלאותיו. מוסר לא תלוי בדתיות האדם.
