פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 4795 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים הרעיון של שתילת רעיון כ. המשך
דיסטופיה:
"בתחום הפילוסופיה, הדת, המוסר או המדיניות אפשר היה לומר ששתים ועוד שתיים שווים חמש, אך בשעת תכנונו של אקדח או מטוס, הכרח הוא שסכומם יהיה ארבע."
וזאת המציאות.
"החירות היא החירות לומר ששניים ועוד שניים הם ארבעה.
אם זה מוסכם, נובע ממילא כל השאר."
האומנם? (זה מוסכם??)
"חופש, הוא החופש לומר ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, כל היתר נובע ממילא."
חופש הוא לא להטיל ספק במציאות.
האומנם ? ? ?
אני לא אתן לך להטיל ספק.
אם אתה לא חושב, אתה לא קיים.
אם אתה לא קיים, אתה לא תוכל להפיל אותי.
אני אחשוב במקומך והכול יהיה בסדר.
תסמוך עלי.
אני אתן לך מטרה.
אתה..
פשוט תתרכז בלהיות.
עשו את זה ב 1917.
עשו את זה ב 1933.
הרעיון של שתילת רעיון.
שמתי אותך, בדיוק איפה שרציתי.
בדיוק, איפה שאתה צריך להיות.
כל עוד השד מתעתע.
ובפוליארכיה שלנו..
אני אחשוב במקומך והכול יהיה בסדר.
תסמוך עלי.
אני אתן לך מטרה.
אתה..
פשוט תתרכז בלהיות
ובלהיות מבולבל.
אם יש לך שיניים,
קבל אגוזים:
גלעד שליט.
הכנרת מתייבשת.
מחירי הדלק עולים.
שחיתות בצמרת.
משכנתא חונקת.
מלחמה שלא פוסקת.
בהנחה שיש לך מספיק דאגות
ולא נשאר לך הרבה זמן פנוי..
יש סיכוי סביר שתרצה לנוח,
מסך קטן..
"האח הגדול".
מאוחר.
תלך לישון,
שיהיה לך כוח מחר לקום לעבודה.
בהצלחה.
(הציטוטים מתוך האתר "בין המרכאות", "1984" / ג'ורג' ארוול)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים סליחה על הבורות גם לביא
"החירות היא החירות לומר ששניים ועוד שניים הם ארבעה. אם זה מוסכם, נובע ממילא כל השאר."
ובשפת המקור:
Freedom is the freedom to say two plus two equals four. If that is granted all else will follow
התרגום חסר כרגיל, אך נתעלם מכך.
מה הוא אומר בעצם, המשפט הזה של ג'ורג' אורוול?
חירות באה מהאפשרות לומר דבר מה? קשורה דווקא לדיבור?
ומה עם כל המקרים בהם זה אינו נכון (ספירה בבסיס אחר, טובים השניים מן הארבע, מקרים בהם כל המוסיף גורע, אפקטים קוונטיים, וכו')? חירות היא האפשרות לומר מה שבא לך בין אם הוא נכון או לא?
נשמע לי מגניב וויראלי, אבל ריק מתוכן.
מהי חירות?
העדר עבדות. שחרור מעבדות מקנה לך חירות. לעשות את שלבך חפץ ולא מה שאחרים חפצים.
אך בשביל לעשות את שלבך חפץ, אתה חייב לחפוץ בדברים, חייב שתהיה לך מהות ותוכן בחיים.
מוכרת התופעה של בעלי חיים ששוחררו מגן החיות אל אזורם הטבעי, אך אין הם מתנהגים בטבעיות, כאילו לוקחים איתם את שביים על גבם.
לימדו אותנו חז"ל (כמה שנים טובות לפני אורוול): "חָרות על הלוחות" - אל תקרא 'חרות' אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
מי שאין לו תורה, אין לו חיים עצמיים משלו. העובדה שאין עליו כרגע עולו של שעבוד זר הנראה לעין, בעצם אינה משנה לגביו.
שהרי מה יעשה בחירות זו שלו, כשאין הוא לאמיתו של דבר רוצה משהו מסוים לעצמו? ועל-כן בהכרח, מטבע הדברים, הוא חוזר ומשעבד את עצמו שוב לבית העבדים, לכל מי שיהא אדון לו, לכל מי שיקבע בשבילו מה לעשות וכיצד לפעול.
השגתה של החירות על ידי קבלת "עול מלכות שמיים", איננה דבר פשוט ומובן מאליו. קיימת שאלה נוקבת, אשר מן-הסתם כבר שאלו אותה גם יוצאי מצרים, והיא ממשיכה להישאל גם בימינו שלנו:
מדוע יכולים עמים אחרים, גדולים וקטנים, לחיות את חייהם בפשטות ללא משימות חיים, ללא תורה? ומפני מה חייב עם ישראל דווקא, לשם קיומו, להיות יוצא דופן?
והתשובה אולי נמצאת בדברי ר' סעדיה גאון: "אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה".
ונפתלי אמבר גם: להיות עם חופשי, בארצנו, ארץ ציון ירושלים.
[מתוך דבריו של הרב עדין שטיינזלץ]
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים שבת שלום,לביא. skif (ל"ת)
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים לביא היקר... skif
להלן דעתי האישית:
החירות היא לא רק לומר ששניים ועוד שניים הם ארבע, אלא גם לחשוב חופשי ולהטיל ספק,
להיות מודע לאפשרות קיומו של "השד המתעתע".
לגבי "ריק מתוכן"..
סה"כ פילוסופיה היא לא מדע, שום דבר בה אינו אמת מוחלטת או מוכחת.
האחד יעצור וימצא שיש עומק בדבר שאחר פשוט ידלג עליו.
"מהי חירות?"
במקרה זה חירות היא לא מצב פיזי הניתן או נלקח ע"י מישהו, אלא מצב נפשי.
בהיותך חייל, אתה מבצע פקודות, או נענש אל אי ביצוען ויושב בכלא.
בהיותך מרותק למיטה או לכיסא גלגלים, זה מצב נתון.
בשני המקרים אתה יכול לשמור על חירות נפשית.
זאת החירות האמתית.
היא לא קשורה למצב הפיזי בו אתה נתון.
בקשר לתורה:
האם אין זה סוג של שיעבוד?
אובדן של החירות הנפשית?
חיים מאולצים ע"פ מה שכתוב בספר.
תקיים מצוות, תתפלל, כי אם לא - לא תגיע לגן עדן. לא יבוא המשיח.
"אני אחשוב במקומך
ואתה תתרכז בלהיות
ובלהיות מבולבל."
מובחר, אבל עדיין..
תקרא בספר שלי ולא תדע בדיוק למה התכוונתי.
רעב, עוני, פשע, מחלות..
אולי זאת בחירתה של האנושות ואולי שלי.
בכל מקרה, אל תחשוב על זה.
תתרכז בספר. יש לך מצוות לקיים.
מצד שני..
נתתי לך מוח.
תשתמש בו.
בסופו של דבר, אני אוהב אותו.
לא מכיר, לא ראיתי אותו אף פעם.
הוא נתן לי את המתנה היקרה מכל:
זכות הבחירה.
החופש לחשוב.
תודעה עצמית.
לדעתי, הדיון הזה אינסופי, מעצם היותו פילוסופי.
גם זה נכון וגם זה נכון.
מהסיבה הפשוטה שההשקפות הן סובייקטיביות
ולא מבוססות על עובדות.
תודה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 14 שנים ו-4 חודשים "אני חושב, משמע אני קיים" כ. המשך
אל לך להתנצל על זווית ראיה שונה..
כי בורות זו בהחלט לא.
אם שניים ועוד שניים הם מובן מאליו, אז מה הטעם בתהייה?
מה הטעם להעלות את המובן מאליו?
חילופי רעיונות באים לידי ביטוי בדרכים רבות ושונות.
אחת מהן היא דיבור.
החירות מתייחסת לכל אפשרויות הביטוי.
כל הרעיון הוא הטלת הספק ברעיון קיים, מובע, כפי שעשית בעצמך:
שניים ועוד שניים לא תמיד ארבע.
חירות היא האפשרות להביע את מה שנכון בעיניך.
לא "מגניב" ו"ויראלי" כי אם נכון בפשטותו.
לגבי התוכן.. לגיטימי שיהיה ריק בעיניך.
שני צדדים לאותו מטבע.
על צד אחד מוטבעת סיפרה ועל הצד השני סמל.
שני אנשים, אחד מכל צד, לא יוכלו לומר אותו דבר: אחד יאמר סיפרה והשני יאמר סמל.
שניהם צודקים, כל אחד מהזווית שלו.
אך מה יעשו בצדק לבדו?
רעיון ללא הכרה, סופו לדעוך ולהעלם.
היהדות נאחזת היטב בהכרה תודעתית נרחבת, אך היהדות / האמונה כפי שהיא נתפסת בעינינו כיהודים הינה רק צד אחד של המטבע.
צד אחד של..
קשה לומר מטבע. למעשה אי אפשר, שכן לדת ולתפיסת האדם את "אלוהים" ואת המציאות יש הרבה יותר משתי זוויות ראיה.
במה ליבך חפץ לביא?
אני, דווקא כאדם חושב, רוצה פשוט להיות.
מהות ותוכן..
להיות. לחשוב. לתהות. לטעות. ללמוד.
לשאוף לטוב ולנסות למשוך לשם, כראות עיני.
זו המהות שלי. זה התוכן..
אבל הכוונות לעתים חסרות משמעות בהיותנו תלויים בכוח עליון המסובב את הכול לכיוונה של תוכנית אב הנשגבת מבינה.
הרשות נתונה.
בתוך המסגרת שלו.
מה שהוא מאפשר, קורה.
מה שהוא לא מאפשר, סביר להניח שלא יקרה ממילא.
או שיקרה כשיגיע הזמן הנכון לכך, ע"פ החלטתו.
הרעיון שלך:
השבי שלנו, הוא אנחנו בעצמנו.. אך לא בגללנו.
החירות היא שנהיה שבויים בידי עצמנו ונשחרר את הרצועה ע"פ שיקול דעתנו,
בהנחה שהיא שקולה.
היא חייבת להיות.
אחרת..
מוטב להישאר בשבי.
יפה.
תלמוד תורה כמצע נוח לחירות המחשבה.
ניתוחים, דיונים, פולמוסים, ניסוי וטעייה.
חופש מחשבה תחום.
תלמוד תורה כמסלול רעיוני.. כל אחד ותורתו.
אחרת חי חיי סתם.
ללא טעם.
"שהרי מה יעשה בחירות זו שלו, כשאין הוא לאמתו של דבר רוצה משהו מסוים לעצמו?"
מלבד הבנה.
כשל רעיוני.. הוא חייב לרצות להבין ולחשוב בעצמו, אחרת הוא עוד כבשה בעדר.
עושה מה שכולם עושים ונושא ראשו אל הרועה שייתן לו פתרונות לכול, והלא במקרה זה הרועה הוא האדון, הקובע בשבילו מה לעשות וכיצד לפעול.
לא טוב להיות כבשה בכל התחומים, טוב יותר לפעול מתוך ההבנה שלך, במסגרת האפשרויות הקיימות.
הבחירה חייבת להיות חופשית במסגרת האפשרויות הקיימות.
חופש תחום.
מאידך, גם ההצמדות לרועה הינה בחירה חופשית לגיטימית.
אחרת.. חיים נטולי תכלית.
אם בחרת ברועה וזו תכליתך, מצאת טוב.
עול מלכות שמיים, עניין אינדיווידואלי..
טוב להיות יוצא דופן לעתים..
כל אחד ועולו, כל אחד ותכליתו
ובהשתעבדות עצמית לרעיון אינדיווידואלי
חירות.
אך שוב, בגבולות.
בהעדר גבולות ברורים המושתתים על בסיס מוסרי,
ע"פ תפיסת המציאות בעולם הזה: אם פשע או פגע,
ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח.
חיה מקומה בגן החיות.
היתר, שלא ע"פ תפיסת המציאות בעולם הזה..
יישפט בבית הדין של מעלה,
כראות עיניו של היושב במרומים.
תודה לך, מקרב לב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים סליחה על הבורות :)) לא אמיתי
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים למה התכוונתי... כ. המשך
גם לא בורות :-)
אין על מה להתנצל..
הרי אף פעם אי אפשר לדעת למה התכוון משורר בשירו.
:-)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים :-)) לא אמיתי
-
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים כן. כ. המשך
-
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים בראוו! חזק ביותר. גם לזה יש לי טריילר בשבילכם :-] (את זה בטח כבר ראיתם) ניר
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים תודה בלוגי :-)) כ. המשך
ברור!
הרעיון של שתילת רעיון נשתל היטב.
סרט מצוין!
:-)))
ממליצים בחום גם על:
http://www.youtube.com/watch?v=5iaYLCiq5RM
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים בהחלט.. אחד מהחזקים.. ניר (ל"ת)
-
-
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים הודעה מסכנה וחסרת שם נמנמית
"אני לא אתן לך להטיל ספק.
אם אתה לא חושב, אתה לא קיים.
אם אתה לא קיים, אתה לא תוכל להפיל אותי"
אהבתי את השורות האלו נותן מבט אחר על המשפט הידוע "אני חושב משמע אני קיים" השאלה היא האם אני מעוניין בקיום שלך בכלל.
מעבר לזה זה משו שצריך לקרוא שוב ושוב כי כל שורה נראה מחביאה בתוכה משו אחר
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים והתשובה: כ. המשך
לא.
אני בכלל לא מעוניין בקיום שלך.
אם אתה ישות חושבת, יש סיכוי סביר שתהיה שווה ערך אלי
ואולי אפילו יותר.
במצב כזה, אני עשוי ליפול.
ובהקשר: לאבד את השליטה.
על כן אני ממש לא מעוניין בקיום שלך.
אני מעוניין להמשיך לשלוט בך,
על כן אחפש לך הסחת דעת ראויה.
שמחה שאהבת,
תודה לך.
:-))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים כל כל נכון.. אירמה
לצערנו..
נ.ב. מדהים שבדיוק לפני דקות ספורות חשבתי על המשפט "החירות היא החירות לומר ששניים ועוד שניים הם ארבעה"..
ואת כתבת את זה עכשיו.. מוזר.. :))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים ולשמחתנו.. כ. המשך
זה תמיד יכול להיות גרוע יותר..
מוטב לבחון את חצי הכוס המלאה.
באשר לצירופי מקרים מוזרים..
זה השם השני שלי.
:-))
תודה אירמה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
