קשה עכשיו לזכור איך התחילה השיחה. אולי כי כבר היינו לגמרי באמצע, נותנים לזרמים להשיט אותנו מאירועי חיים ביוגרפיים אל הלכי נפש כמוסים, בין מחשבות על ספרים לבין טעמו המשובח של התה שחלט בשבילי. אפשר לדבר במונחים של נס ההתפשטות מכבלי הכללים המקובלים בשיחה בין אנשים, אבל אין בכך צורך. המשכנו התוודעות. נחתנו ברכּוּת על קרקעית של צחוק. ואז השתנה משהו באוויר והסתכלתי לתוך הכאב בעיניים שלו, והוא נתן לי להסתכל ולא הגיף.
(מתוך הסיפור במקום ההוא)
סיפוריה של דנה חפץ מנסים להוביל את הסיפור הקצר בדרך חדשה. ההוויה היומיומית מקבלת כאן מימד פיוטי־פסיכולוגי, עשיר בדימויים מופלאים. העדינות והשפע הלשוני המטפורי מעניקים לסיפורים מקוריות ועומק.
(נורית זרחי)
סיפוריה של חפץ מרשימים באיכותם וביופיים; הם מפליאים לחשוף את עולם הנפש וחותרים אל המהות שמעבר למסכות שחיינו מושתתים עליהן. בצד ערכו הספרותי הסגולי שמורה לספר חשיבות מוסרית של ממש: מעטים הספרים דוגמת השתדלות נוספת שבכוחם להפוך את קוראיהם לאנשים טובים יותר. (גדעון טיקוצקי)
דנה חפץ היא פילוסופית וביבליותרפיסטית.קובץ סיפוריה הראשון - דולפינים בקרית גת [ספרא והקיבוץ המאוחד,2015] - זיכה אותה בפרס איגוד הסופרים,פרס שרת התרבות לספר ביכורים ומלגת פרדס לסופרים מטעם הספרייה הלאומית.חיברה גם את ספר העיון חסד חילוני [רסלינג,2009]