“ספר מעולה של סורוקין על עולם שכבר לא מדפיסים בו ספרים. גזה טבח מומחה בשורותיו של המטבח נודד בין יעדים אקזוטיים וצולה לאנשים אוכל תוך כדי שהוא שורף קלאסיקות של הספרות הרוסית והספרות בכלל.
מנרגה כתוב בתנופה ויש בו המון רעיונות ומחשבות של הטבח גיבור הספר. לעתים הוא שוקע בהזיות ויש לו במוח פרעושים שמחשבים בשבילו חישובים. נהניתי מאוד מהספר הזה השני שיוצא בעברית לסורוקין לאחר מרק סוס המעולה. הספר יצא בהוצאת לוקוס ההוצאה הכי טובה כיום בישראל.
את הספר תרגמה מרוסית פולינה ברוקמן
בספר יש 283 עמודים.
מומלץ מאוד לכולם.”

“אני חובבת גדולה ואדוקה של תרגומי הוצאת לוקוס, מהכותלי של נלי זינק ועד למרק סוס של ולדימיר סורוקין, מאוד נהניתי מכל הספרים שהם הוציאו עד כה. לצערי, מנרגה של ולדימיר סורוקין הוא ספר, שעם כל נסיוני לחבב אותו ולהעריך את שקורה בו, לא כל כך טוב. בואו נתחיל מכך שהספר מתרחש בעולם עתידני, אחרי מלחמה מעורפלת של מוסלמים קיצונים ברחבי אירופה, בו יש פרעושים חכמים שחיים בתוך מוחם של בני אדם (ומהווים מעין גרסה יותר משוכללת של דג בבל ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה), בני אדם שעשו ניתוח שינוי מין כדי להפוך להיבריד עם חיה כלשהי ועוד. העלילה עצמה עוקבת אחר מעלליו של שף bookn'grill ששמו גזה אשר עוסק במקצוע היוקרתי והמחתרתי של צליית מיני מזון על מהדורות ראשונות של קלאסיקות מהמאות האחרונות. אנו הקוראים מוזמנים לעקוב אחריו מסשן צלייה אחד לאחר ולגלות תוך כדי את העולם של אנשי הבוק אנד גריל. כל זה יכול היה להיות מעניין אלא שמפגשיו של גזה עם מעסיקיו לא מתעלים לכדי עניין של ממש, הצליות ממצות את עצמן די מהר ואני נותרתי עם רצון הולך וקטן לדפדף אל הדף הבא שאיננו הרצון לגלות האם מתישהו כל זה יתחיל להתרומם. למנרגה היו את כל החומרים לומר משהו על עולמנו שרווי בשפים מפורסמים המבשלים לאנשי העשריון העליון, על היעלמותם של ספרים מהמרחב הציבורי כחוויה תרבותית שמעוררת שיח והשראה ועוד, אלא שהוא נשאר ברמה מצערת של רעיון מעניין שנמתח על פני יותר מדי דפים ללא הצדקה וללא טעם, וחבל שכך. חיבבתי מאוד את מרק סוס של סורוקין ועוד יותר את הבחירות הספרותיות של הוצאת לוקוס, אך מנרגה, עם כל הרצון הטוב מצדי, הוא ספר שניתן בהחלט לוותר עליו.”