ביקורת ספרותית על חוג שמחת המזל - עטיפה מחודשת מאת אמי טאן

---

“האשה הזקנה זכרה ברבור שלפני שנים קנתה בשנגחאי בסכום מגוחך. העוף הזה, התהלל הרוכל בשוק, היה פעם ברווז שמתח את צווארו בתקווה שיהיה לאווז, והביטו עכשיו! - הוא יפה מדי למאכל.
ואחר-כך הפליגו האשה והברבור על פני אוקיינוס שרוחבו אלפים רבים של לי, ומתחו את צווארם לעבר אמריקה. בדרך המתה האישה באוזני הברבור: ״באמריקה תהיה לי בת בדיוק כמוני. אבל שם אף אחד לא יאמוד את ערכה לפי עוצמת גיהוקו של בעלה. אף אחד לא יסתכל עליה מלמעלה, כי אני אדאג שהיא תדבר אנגלית אמריקנית מושלמת. שם תמיד כרסה תהיה מלאה מכדי לבלוע פירור של עצב. היא תדע את כוונתי, מפני שאתן לה את הברבור הזה - יצור שהיה ליותר ממה שקיוו לו״.
אך כאשר הגיעה אל הארץ החדשה, באו פקידי הגירה וחטפו ממנה את הברבור שלה, והאשה נותרה חובטת בזרעותייה ורק עם נוצת ברבור אחת למזכרת. ואחר כך היה עליה למלא כל כך הרבה טפסים עד ששכחה מדוע באה ומה הותירה מאחור.
כעת האשה היתה זקנה. והיתה לה בת שדיברה רק אנגלית מושלמת. כבר הרבה זמן רצתה האשה לתת לבתה את נוצת הברבור הבודדה ולומר לה: ״הנוצה הזאת אולי נראית חסרת-ערך, אבל היא באה ממרחקים והיא נושאת את כל כוונותי הטובות״. והיא חיכתה, שנה אחר שנה, ליום שבו תוכל לומר זאת לבתה באנגלית אמריקנית מושלמת״.

ספר יפה, עשוי וכתוב בייחודיות. עוסק בנושא הגירה ומפגש תרבויות, זהות עצמית וחברתית, בחירות בזמן ייאוש - בעת מלחמה פנימית, בין עמים, במשפחה. נושאים אחרים בין השורות - מצוקת התבונה שנעלמת, ריקנות מודרנית ומנגד עולם גס ומיושן. זה סיפור על מרוצת דורות - על דברים שעוברים ומשתנים או רק מחליפים מסכה. הספר סיני, נראה לי שבסופו של דבר הוא דורש לקבל את התואר הזה - עורמה, חריפות, תרבות עתיקה, ערכי מזל ושמחה. סין-אמריקה.

אפשר לקרוא אותו כמו קובץ סיפורים נפרדים - סיפור הצב בבריכה, התאומים העזובים, סיפור גבירת האגם - לבין ספר שמלכד נקודות מבט שונות למקשה אחת.

» ביקורות נוספות של פרק ראשון
» ביקורות נוספות על חוג שמחת המזל - עטיפה מחודשת