“ספר חניכה הכתוב מנקודת מבט של ילד בן עשר , בארגנטינה של 1975 ,הנמצאת תחת שלטון החונטה הצבאית .האווירה הציבורית הנה ביטול זכויות החוקתיות ,רדיפה, מעצר בבתי- כלא חשאיים ,העלמת ורצח אזרחים שהתנגדו למשטר .

הוריו של המספר היו בין אלו שנרדפו ע"י השלטון ,ומכאן העלילה המסופרת שבה המשפחה :ההורים ושני ילדיהם נסים מבואנוס -איירס לכפר,ומתוקף הנסיבות הללו המשפחה נאלצת לשהות ולחיות ביחד על כל מורכבות ,החשש המתמיד בחיים היומיומיים והפוליטיים,כשברקע הילדים והוריהם מנסים להיאחז כמשפחה .

הספר כתוב בחוש הומור , עוסק בתהליך התבגרותו של גיבור המספר,ובהשתנות יחסיו לבני משפחתו ולסביבתו

"קמצ'טקה " - חלק ממשחק בשם "סיכון -טקטיקות ואסטרטגיות מלחמה " שהינו בעצם התוודעות הילד לארצות שונות בעולם ולניסיונות לכובשם . המשחק הזה הנו החוט המקשר בין הילד לבין אביו ,ואיני רוצה לפרט יותר מכך את משמעויותיו לספר ולעלילה .

מאחר ויש לי "קילומטרז'" ארוך בקריאת ספרים וחומרים אחרים אודות מדינות אמריקה הלטינית ושלטון הרודנות בהם במחצית השנייה של המאה שעברה , הייתי ממליצה למי שעדיין לא התוודע לנושא ,לקרוא את הספר כצעד ראשון לדעת ,להתרשם ובעיקר לחוות את התקופה האפלה הזאת ,וגם לבני נוער ,כיוון והספר "צבוע בצבעים נינוחים יותר לרגש, לעין ולידע "בהשוואה לספרים אחרים המשאירים חותם עמוק ומטריד הרבה יותר בתודעת הקורא ,כגון :"חגיגת התיש " של מריו ורגס יוסה.

לכשעצמי -הספר השאיר אחריו רק שובל דק של התרשמות וזאת בעיקר בגין זווית הסיפור בעיניו של ילד בן עשר המלא בחוש הומור וברעננות ילדתית .”

“בסיפור שיש פה הילד כל הזמן משחק עם האבא שלו במשחק שאני אף פעם לא שמעתי. אין מצב שאני יבוא לגדול שלי בשאלה מה זה סיכון. אני יש לי כבוד אז אני לא יכול לשאול אותו דברים כאלה. גם ככה נראה לי הוא חושב שהוא מעלי. שאלתי את הקטן. אצלנו המקסימום של המקסימום היה שש בש ואחרי שאבא שלי היה אומר שיראה לי מאיפה משתין הדג כל הזמן היה מנצח אותי. לפעמים שהיינו הולכים אצל אחותו דודה שלי היה משחק איתי היה שם את הידיים שלו ככה עם הפנים למעלה ואני הייתי שם עליו את הידיים שלי והיה נותן מכות והייתי צריך להזיז את הידיים שלי מתי שהיה מנסה לתת מכה. בסוף הידיים שלי היה להם צבע אדום שאפילו כמה שאני חום יצא אדום.
הסיפור פה זה על ארגנטינה מתי שהיו חוטפים אנשים אם לא היו חושבים כמו שצריך יעני כמו שהממשלה שלהם רוצה שיחשבו. אם היו מדברים אחרת היו אומרים בוגדים. בהתחלה לא האמינו שחוטפים היו ממשיכים להגיד מה שחושבים אבל לאט לאט הבינו. אני חושב באופן כללי אנשים מבינים לאט. אם יש דברים שלא היו רוצים שיהיו יגידו זה לא קורה. בכל מקרה בסוף היו מנסים לברוח הם והילדים שלהם. אז פה מסופר איך ברחו אבל מי שמספר זה הילד שלהם ככה שהוא לא מבין כל מה שקורה ובשבילו זה כאילו יצאו לטיול אז הוא לא מאה אחוז עצוב וגם הסיפור לא מאה אחוז עצוב רק אחרי כמה זמן אתה מבין שזה עצוב שאפילו אם אתה בטיול ומסביב הכל יפה אחרי כמה זמן אתה היית רוצה לחזור לאיפה שאתה מכיר ובתור ילד אתה לא תופס שאין כבר מקום כזה. לפעמים גם בתור מבוגר אתה לא תופס את זה.”

“ספר טוב הנוגע באחת התקופות הקשות של ארגנטינה, תקופת המלחמה המלוכלכת. הסופר סוקר את המציאות שהייתה מנקודת מבטו של ילד, בחן ובהומור, אך ברור שהכותב הוא מבוגר. לכן אנחנו מקבלים כאן כתיבה איכותית המציגה את העולם הקשה ההוא מנקודת מבטו המתפנקת של הילד ("אני רוצה את החברים שלי, אני רוצה את המשחק שלי") עם תיאור ריאליסטי וקשה של חבורת המבוגרים הבורחים מהשלטון הדיקטטורי. מצחיק, מענג וכואב. שווה לקרוא.”

“ארגנטינה 1976
המדינה שאותה הכירו אזרחים רבים נשמטת מתחת לרגליהם. שלטונה של אווה פרון, התובעת לחסל את מתנגדיה גורם למשפחה משכונת פלורס שבבואנוס איירס לעזוב את בתה.
משפחה שאין אנו יודעים את שמותיהם, עד להגיעם למקום מסתור שם הם ממציאים לעצמם זהויות בדויות.

גיבור הסיפור הארי הוא הבן הבכור בן ה-10 , תלמיד מצטיין שניתק מחברו הטוב ברטוציו (דמות חכמה במיוחד) , מהשניצלים של אמו של חברו (שהרי אמו לא בשלנית), מסביבתו המוגדרת כאיזור גיאורגפי. מסדרת הפולשים אותה ראה וממשחק הריסק הישן שלו.

האח הצעיר - סיימון,בן 5, חובב בובת גופי ומשקה נסקוויק, מכונה בהתחלה צוציק.

האב דויד עבד בלשכה של עו"ד, חובב הימורים, מרדני אהוב על משפחתו.

האמא פלביה, עובדת כחוקרת באוניברסיטה, מדענית, "הסלע" של המשפחה, בעלת חיוך ממיס.

כולם מגיעים לכפר, לאחר שניתקו מביתם בעקבות רדיפת המשטר הצבאי את מתנגדיו. וכעת עליהם להתמודד עם הפחד לבטחונם.
אליהם מצטרף גם לוקאס בן ה-18 הגמלוני, אך בעל הכושר הנפלא , הנמצא במשימה.
המשפחה לומדת לחיות מחדש בקרבה מפתיעה בשל האימה שהם חשים.
קמצטקה אותו חבל באסיה, ברוסיה, מדינה במשחק RISK שהמשפחה משחקת הוא בעצם המקום שאליו מרגיש הגיבור הארי שאליו הוא רותה לברוח או שבו הוא נמצא. בנוסף גיבורנו מעריץ את אמן ההיחלצות, הארי הודיני (_להבדיל מקוסמים - נוכלים) והוא כ"כ רוצה להחלץ מאותה ארגנטינה מפלצתית של 1976.

האם יהיה בידי המשפחה להחזיק מעמד במחבואם, התשובה ניתנת ברמיזה במהלך כל הספר.
ספר מעולה !!”